ניצחון לתושבים: המועצה האזורית גליל תחתון תקים פארק אקולוגי בעלות 4 מיליון ש"ח בעקבות תביעה על מפגעי ריח
לאחר שנים של סבל מתמשך ממטרדי ריח קשים, בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהגיש תושב טבריה. המועצה התחייבה להפסיק את הזרמת השפכים למאגר פוריה, למנות "רכז קיימות" ולשקם את האזור בפרויקט סביבתי רחב היקף.
בפסק דין משמעותי שניתן ביום 30 בספטמבר 2025, אישר בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת הסדר פשרה היסטורי, המהווה ניצחון סביבתי ותושבי לאזור הגליל התחתון. פסק הדין, שניתן על ידי כבוד השופט אסף זגורי, שם סוף לסאגה ארוכת שנים של מפגעי ריח חמורים שמהם סבלו תושבי השכונות העליונות בטבריה, עובדים ומבקרים באזור צומת פוריה. במרכז ההסדר עומדת התחייבותה של המועצה האזורית גליל תחתון להשקיע כ-4 מיליון שקלים בהקמת פארק אקולוגי ושיקומי במקום ששימש מקור למטרד, ולחדול לאלתר מהפעולות שגרמו לו.
הפרשה החלה עם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית על ידי משה בן חמו, תושב טבריה. בתביעתו, טען בן חמו כי המועצה האזורית גליל תחתון, יחד עם גורמים נוספים, אחראית ליצירת מאגר שפכים סמוך לצומת פוריה, אשר לא תוחזק כראוי והפך למקור למפגעים סביבתיים קשים. על פי כתב התביעה, שפכים מזוהמים שמקורם במפעלי תעשייה בפארק התעשייה "קדמת גליל", ביניהם חברת "פריניר", הוזרמו למתקן טיפול מיושן ולא יעיל, ומשם למאגר הפתוח בצומת פוריה. השפכים, שהכילו חומר אורגני ומלחים ברמה החורגת מהתקן, עמדו במאגר הפרוץ לרוחות וגרמו להתפשטות ריחות בלתי נסבלים. התושבים תיארו תופעות קשות של בחילות, הקאות, כאבי ראש וסחרחורות, אשר פגעו קשות באיכות חייהם. התסכול בקרב התושבים הוביל להקמת קבוצות מחאה ודיון ציבורי ער ברשתות החברתיות, אך פניותיהם לרשויות לא הועילו עד להגשת התביעה.
ההליך המשפטי, שהתנהל במשך כארבע וחצי שנים, כלל רשימה ארוכה של נתבעות, ובהן המועצה האזורית גליל תחתון, עיריית טבריה, וחברת פריניר. לאחר הליכים ממושכים, הופנו הצדדים לגישור בפני השופט בדימוס, ד"ר עדי זרנקין, שהוביל לגיבוש הסכם הפשרה שאושר כעת.
עיקרי הסדר הפשרה כוללים מספר צעדים דרמטיים לתיקון המצב והענקת פיצוי לציבור. ראשית, המועצה האזורית הצהירה כי תפסיק לאלתר את הזרמת השפכים למאגר פוריה ותעביר אותם לטיפול במט"ש (מתקן טיהור שפכים) ייעודי ומתקדם יותר ב"שדה אילן". המועצה הודתה כי ההליך המשפטי הוא שתרם להאצת המהלך.
בנוסף, כהטבה מפצה לחברי הקבוצה, התחייבה המועצה ליצור תקן חדש של "רכז קיימות". עובד זה יועסק למשך שנתיים לפחות, בעלות שנתית מוערכת של 180,000 ש"ח, ותפקידו יהיה לרכז ולקדם פרויקטים הקשורים לאיכות הסביבה בשטחי המועצה. השופט זגורי קבע כי פעילותו של רכז הקיימות תיעשה בתיאום הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, בהתאם להערת היועצת המשפטית לממשלה.
גולת הכותרת של ההסכם היא, ללא ספק, הפרויקט הסביבתי-שיקומי שעלותו נאמדת בכ-4 מיליון שקלים. במסגרת הפרויקט, גבעה עזובה ובלתי מנוצלת הממוקמת בין צומת פוריה למאגר, תהפוך ל"פנינה סביבתית". התוכנית כוללת פיתוח מקיף שיכלול הסדרת חניה ושירותים ציבוריים, הקמת מתחם פיקניק מוצל עם עצים רבים, יצירת שביל סיור היקפי ומונגש, ובניית מרפסות תצפית וצפרות המשקיפות אל הנוף. הפרויקט יבוצע בשני שלבים: שלב "התנעה" לתכנון וקבלת אישורים שיימשך 300 ימים, ושלב ביצוע שייארך כשנתיים נוספות.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהוגשה באיחור ניכר של חצי שנה, לא התנגדה להסדר אך העלתה מספר חששות, בעיקר בנוגע למנגנוני הפיקוח על ביצוע הפרויקט והצעתה לדחות תשלום אחוז גבוה יותר משכר טרחת עורכי הדין של התובע עד לסיום הפרויקט. השופט זגורי מתח ביקורת על העיכוב בהגשת העמדה וקבע כי ההסכם הקיים נותן מענה מספק לחששות אלה. הוא ציין כי תשלום שכר הטרחה לעורכי הדין של בן חמו, בסך כולל של 265,100 ש"ח, פוצל באופן מכוון כך ש-50% ממנו ישולמו רק לאחר השלמת אבני דרך משמעותיות בפרויקט, מה שיוצר תמריץ פיקוח יעיל. גם התובע המייצג, משה בן חמו, יקבל גמול בסך 10,000 ש"ח על פועלו.
בסיכום פסק הדין, הדגיש השופט זגורי את חשיבות סיומו המהיר של ההליך לטובת הציבור, וקבע כי ההסכם "ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". הוא שיבח את הצדדים על שהגיעו להסדר המיטיב עם הסביבה והקהילה, ואישר אותו במלואו, תוך מתן הוראות לפרסומו לציבור ומעקב אחר יישומו.
ת"צ 27548-01-21
