תביעת הענק נדחתה: ביהמ"ש קבע כי מארגני קורס השקעות אינם אחראים להפסדי תלמידיהם בעקבות מעילה
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי המעילה של חברת הברוקרז' הייתה "הסיבה המכרעת" לנזק, ובכך ניתקה את הקשר הסיבתי לאחריות הנתבעים, חברת "ביג שוט" ומנהלה גיא ברנד. התובעים, 198 תלמידים, תבעו כ-10 מיליון שקלים בטענה לרשלנות ומצגי שווא שהובילו לאובדן כספי השקעותיהם.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה תביעת ענק בסך של כמעט 10 מיליון שקלים שהגישו 198 תלמידים נגד חברת "ביג שוט בע"מ", המפעילה קורסים למסחר בשוק ההון האמריקאי, ונגד מנהלה, גיא ברנד. בפסק דין מנומק ומפורט שניתן ב-22 בינואר 2025, קבע כבוד השופט גרשון גונטובניק כי אין להטיל על הנתבעים את האחריות לאובדן כספי ההשקעות של התלמידים, וזאת למרות הקשר העסקי וההמלצות שניתנו על ידם. השופט קבע כי המעילה שביצעה חברת הברוקרז' "שורט-טרייד", דרכה השקיעו התלמידים את כספם, מהווה "סיבה מכרעת" לנזק, המנתקת את הקשר הסיבתי לאחריותם של מארגני הקורס.
הפרשה החלה כאשר קבוצה גדולה של תלמידים, שנרשמו לארבעה מחזורי קורס שונים של "ביג-שוט" בין השנים 2016 ל-2018, ביקשו לרכוש כלים וידע למסחר בשוק ההון האמריקאי. במהלך הקורס, הופנו התלמידים על ידי "ביג-שוט" לשירותי הברוקרז' של חברת "שורט-טרייד", אשר הוצגה בפניהם כפלטפורמה אמינה ובטוחה להשקעות. ואולם, במאי 2018 קרסה "שורט-טרייד" במפתיע, והתברר כי מנכ"ל החברה, שלומי נוימן, מעל בכספי הלקוחות. כתוצאה מכך, איבדו התלמידים את כל כספי השקעותיהם, בסכום כולל של מיליוני שקלים.
בעקבות הקריסה, הגישו 198 מהתלמידים תביעה נגד "ביג-שוט" ומר ברנד. התובעים טענו לשורה ארוכה של עוולות, ובראשן רשלנות, הצגת מצגי שווא והפרת חובות הזהירות. לטענתם, הנתבעים הציגו עצמם כ"מגדלור" שיוביל אותם בבטחה בשוק ההון, והפצירו בהם לסמוך על הבדיקות שערכו לכאורה עבור "שורט-טרייד". התובעים טענו כי הובטח להם שכספם יהיה מובטח בחשבונות נאמנות בבנק מזרחי טפחות וכי הפעילות מפוקחת על ידי רגולטורים אמריקאים. עוד נטען כי הנתבעים הסתירו את העובדה שהם מקבלים עמלות שמנות מ"שורט-טרייד" עבור כל תלמיד שהופנה, מה שמעיד על ניגוד עניינים. בנוסף, טענו התובעים כי הקורס כולו היה מותאם באופן בלעדי למערכת של "שורט-טרייד", ולכן עם קריסתה, כל הכשרתם ירדה לטמיון.
מנגד, הנתבעים דחו את כל הטענות כלפיהם. הם טענו כי לא יכלו לצפות את המעילה הפלילית של מנכ"ל "שורט-טרייד", וכי ערכו בדיקות מקיפות וסבירות לפני שהמליצו על החברה. לטענתם, הם לא כפו על איש לסחור דרך "שורט-טרייד" ואף עודדו את התלמידים לבדוק ברוקרים נוספים. כמו כן, נטען כי עניין קבלת העמלות לא הוסתר מהתלמידים. הנתבעים הדגישו כי גם אם הייתה להם אחריות כלשהי, הרי שהיא נותקה על ידי המעילה, שהיא אירוע בלתי צפוי וקיצוני המהווה את הסיבה המכרעת לנזק.
לאחר שמיעת עדויות רבות וניתוח הראיות, קיבל השופט גונטובניק את עמדת הנתבעים ודחה את התביעה על כל רכיביה. בפסק הדין המקיף, הסביר השופט את הדוקטרינה המשפטית של "סיבה מכרעת" (Novus actus interveniens) הקבועה בפקודת הנזיקין. על פי דוקטרינה זו, גם אם קיימת התרשלות מצד גורם מסוים, התערבות של גורם זר, שאשמתו חמורה ומכרעת, יכולה לנתק את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הראשונית לבין הנזק הסופי. "פעולה של אדם שמעל בכספים ונטל אותם לצרכיו האישיים בוודאי יכולה להיחשב כ'סיבה המכרעת לנזק'", קבע השופט.
השופט קבע כי התובעים לא הצליחו לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש כדי להראות שהנתבעים היו צריכים לצפות את המעילה. הוא מצא כי הנתבעים אכן ערכו בדיקות מקיפות לגבי "שורט-טרייד" לפני שהמליצו עליה, ולא נמצאו אז סימני אזהרה כלשהם. כמו כן, בית המשפט דחה את הטענה כי הנתבעים יצרו מצגי שווא בנוגע לבטוחות. נקבע כי התובעים לא הוכיחו שבפועל לא היו קיימים חשבונות נאמנות או פיקוח כפי שהוצג. "לא בוססה התנהלות מרמתית מצדם; לא בוססה שותפות בינם ובין הברוקראז'", נכתב בפסק הדין.
בית המשפט גם דחה את הטענות הנלוות. נקבע כי לא הוכחה "התניית שירות בשירות", שכן התלמידים לא היו מחויבים לסחור דרך "שורט-טרייד". גם הטענה להשבת דמי הקורס נדחתה, בנימוק שעקרונות המסחר שנלמדו הם כלליים ואינם תלויים בפלטפורמה ספציפית.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי "עם כל ההבנה וההזדהות עם מצבם" של התובעים, אשר עברו "חוויה מטלטלת ומזעזעת", לא ניתן משפטית להטיל את האחריות על הנתבעים. "המסקנה העולה מכל האמור עד כה היא כי הסיבה המכרעת לנזק שנגרם להם נעוצה במעילה מצד שורט טרייד ומצד מר נוימן", סיכם השופט.
התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 380,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ת"א 53310-11-18
