סכסוך הענק בפרויקט "עזריאלי ראשונים": חברת קנית השלום תפוצה בכ-15 מיליון ש"ח על ידי הקבלן האיטלקי
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עיקר תביעתה של קנית השלום השקעות וקבע כי חברת Gualini האיטלקית אחראית למרבית העיכובים והליקויים בבניית מעטפת המגדל והקניון בראשון לציון. תביעתה הנגדית של Gualini, בסך כ-55 מיליון ש"ח, נדחתה ברובה.
פסק דין משמעותי ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ביום ה-5 באוקטובר 2025, על ידי סגן הנשיא, השופט ארז יקואל. פסק הדין חותם סכסוך משפטי מורכב בין חברת הנדל"ן "קנית השלום השקעות בע"מ", מקבוצת עזריאלי, לבין החברה האיטלקית "Gualini Spa" ושותפתה הישראלית, "וינדאיטלי בע"מ" (שיכונו יחד "גואליני"). הסכסוך נסוב סביב פרויקט הדגל "עזריאלי ראשונים", שכלל הקמת מרכז קניות ומגדל משרדים בן 15 קומות.
תחילתו של הסיפור בשנת 2015, כאשר קנית התקשרה עם גואליני בהסכם לביצוע עבודות חיפוי חיצוני של המבנה באלומיניום ובזכוכית, תמורת סכום הנאמד בלמעלה מ-53 מיליון שקלים. על פי ההסכם המקורי, שנחתם סופית ב-10 בנובמבר 2015, העבודות היו אמורות להסתיים עד ליום 15 באוגוסט 2016. אלא שהמציאות בשטח הייתה שונה.
כבר בחודשים הראשונים נרשמו עיכובים משמעותיים, ובחודש יוני 2016 הוסכם על לוח זמנים מעודכן, לפיו העבודות יושלמו עד סוף אוקטובר 2016. אך גם יעד זה לא הושג. העבודות על מרכז הקניות הושלמו רק במרץ 2017, וב-30 באפריל 2017, כאשר העבודות על המגדל טרם הסתיימו, הודיעה קנית לגואליני על סילוק ידן מהפרויקט ושכרה קבלן חלופי להשלמת המלאכה. בעקבות זאת, חילטה קנית ערבות בנקאית בסך של כ-2.67 מיליון שקלים.
קנית הגישה תביעה בסך 15 מיליון שקלים. לטענתה, גואליני הפרו את ההסכם באופן בוטה, גרמו לעיכובים כבדים בלוחות הזמנים וביצעו עבודה רשלנית ולקויה. העיכובים, כך נטען, יצרו "תגובת שרשרת" שמנעה מקבלנים אחרים להשלים את עבודתם.
מנגד, גואליני לא רק הכחישו את הטענות אלא אף הגישו תביעה שכנגד על סך של כ-55 מיליון שקלים. הן טענו כי דווקא קנית היא שהפרה את ההסכם. לשיטתן, העיכובים נבעו מהתנהלותה של קנית, כולל שינויים תכופים בעיצוב ואיחורים של קבלנים אחרים, ובראשם הקבלן הראשי שבנה את שלד המבנה. עוד טענו גואליני כי סילוק ידן מהאתר היה שלא כדין וכי קנית חייבת להן את יתרת התמורה, וכן פיצויים בגין פגיעה במוניטין ואובדן רווחים.
לאחר שמיעת עדויות רבות וסקירת חוות דעת של מומחים מטעם שני הצדדים ומטעם בית המשפט, הכריע השופט יקואל וקיבל את תביעתה של קנית בעיקרה, תוך קבלת תביעתה של גואליני באופן חלקי בלבד. השופט קבע כי סילוק ידן של גואליני מהפרויקט נעשה כדין, הן בשל העיכובים המשמעותיים והן בשל עבודה רשלנית.
פסק הדין נסמך במידה רבה על מסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום ההנדסה, יואב סרנה. סרנה קבע כי גואליני נושאות במרבית האחריות לעיכובים – 80% מהאחריות לעיכוב בהקמת מרכז הקניות ו-70% ביחס למגדל. השופט אימץ מסקנות אלו ודחה את טענת גואליני כי לוח הזמנים המקורי לא היה סביר. "אם סברו גואליני כי מדובר במשימה שלא ניתן לעמוד בה, היה עליהן להימנע ממעורבות בפרויקט", קבע השופט. גם הטענות בדבר אחריות קבלן השלד נדחו ברובן, שכן צוין כי גואליני התחייבו ללוח הזמנים המעודכן של יוני 2016, למרות שכבר ידעו על פיגור בהשלמת השלד.
באשר לאיכות העבודה, השופט התרשם מדו"חות פיקוח בזמן אמת ומחוות דעתו של מומחה האלומיניום, יורם מירון, שהצביעו על כשלים וליקויים חוזרים ונשנים בעבודות האיטום והעיגון שביצעה גואליני. "הוכחו כשלים אלו ואחרים בעבודתן של גואליני, ומשכך סילוק היד היה מוצדק אף מטעם חלופי זה", נכתב בפסק הדין.
בהתאם לכך, פסק השופט לקנית פיצוי מוסכם בסך 12,369,056 ש"ח בגין סילוק היד, ופיצוי מוסכם נוסף בסך 5,162,527 ש"ח בגין העיכובים בעבודות. לאחר ניכוי הערבות הבנקאית שכבר חולטה, חויבו גואליני לשלם לקנית סך כולל של 14,854,389 ש"ח.
תביעתה הנגדית של גואליני, כאמור, התקבלה בחלקה הקטן בלבד. השופט דחה את טענתן לקבלת תמורה נוספת עבור עבודות שבוצעו, בקובעו כי הן לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתן בנוגע לתשלום עבור 9 דלתות חירום נוספות שנדרשו לספק, ופסק להן פיצוי של 1,100,000 ש"ח בגין הפרשי מחיר. כמו כן, נפסק להן סכום חלקי בגין עבודות האצה והוצאות נוספות. תביעתן לפיצוי בגין פגיעה במוניטין ואובדן רווחים נדחתה במלואה, בנימוק שסילוק היד נעשה כדין. בסך הכל, חויבה קנית לשלם לגואליני 1,716,826 ש"ח בלבד.
השופט אף דחה את התביעה האישית שהגישה גואליני נגד דוד לב-רן, סמנכ"ל הבנייה בקבוצת עזריאלי, וקבע כי פעל כראוי במסגרת תפקידו.
ת"א 48921-05-17
