האם אישור שניתן בעבר לשעבוד דירת מגורים יספיק גם להלוואה חדשה? בית המשפט קבע כי יש להמשיך בהליכי המימוש
חרף טענות האישה כי חתימתה זויפה וכי לא נתנה את הסכמתה להלוואה הנוכחית, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשתה לעכב את הליכי מימוש המשכנתא על דירת המגורים שלה ושל בעלה. עם זאת, קבע בית המשפט כי היא זכאית למחצית מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה, וכי יש לספק לה סידור חלוף למגורים.
החלטה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על ידי כבוד השופט גרשון גונטובניק ב-6 באוקטובר 2025, עסק בסוגיה מורכבת הנוגעת למימוש משכנתא על דירת מגורים של בני זוג, כאשר האישה טוענת לבעלות על מחצית מהזכויות בדירה ומתנגדת למימוש. בלינדה קסטרו, התובעת הגישה תביעה נגד בעלה, אבי קסטרו, ונגד חברת א.י.ק.נ בע"מ בבקשה לעכב את הליכי מימוש המשכנתא על דירתם.
הפרשה החלה כאשר מר קסטרו, הבעלים הרשום של הדירה, נטל הלוואה בסך 3.3 מיליון שקלים מחברת א.י.ק.נ בע"מ לצורך כיסוי הלוואה קודמת וכן לצרכים עסקיים. כבטוחה להלוואה זו, נרשמה משכנתא על דירת המגורים של בני הזוג. חברת א.י.ק.נ לא החתימה את גב' קסטרו על הסכמה למשכנתא החדשה. משלא נפרע החוב, החלה החברה בהליכי מימוש המשכנתא.
גב' קסטרו טענה בבית המשפט כי היא בעלת מחצית מהזכויות בדירה מכוח כוונת שיתוף מלאה בינה ובין בעלה. היא ציינה כי השתתפה ברכישתה עוד לפני שנישאה לו, וכי השקיעה כספים רבים בשיפוצה ובריהוטה לאורך השנים. עוד טענה, כי מעולם לא נתנה את הסכמתה לרישום המשכנתא לטובת חברת א.י.ק.נ, וכי הדבר נעשה מאחורי גבה. היא הוסיפה וטענה כי חתימתה על הסכם הלוואה קודם, ששימש בסיס למצג כלפי החברה המלווה הנוכחית, זויפה. לטענתה, בכל מקרה יש לראות בה כדיירת מוגנת בדירה.
מנגד, חברת א.י.ק.נ טענה כי ההלוואה ניתנה, בין היתר, כדי לפרוע חוב קודם לחברת "אורשי", שעבורו גב' קסטרו כן חתמה על הסכמה לשעבוד הדירה. לשיטתם, בכך שהם פרעו את החוב הקודם, הם באו בנעלי החברה הראשונה, והסכמתה של גב' קסטרו תקפה גם כלפיהם. עוד טענה החברה כי גב' קסטרו ידעה על הליכי ההוצאה לפועל זמן רב לפני שהגישה את בקשתה, וכי השיהוי בהגשת הבקשה פועל לחובתה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט גונטובניק כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות. השופט ציין כי ברמה הלכאורית, קיימת תשתית ראייתית לכך שלגב' קסטרו יש זכויות במחצית מהדירה מכוח כוונת השיתוף. עם זאת, נקבע כי המלווה יכולה לבוא בנעלי הבעל, מר קסטרו, ולממש את המשכנתא על חלקו בדירה.
השופט התייחס למחדלה של חברת א.י.ק.נ שלא החתימה את גב' קסטרו על הסכמה עדכנית, אך קבע כי חוסר תום הלב שלה פחות חמור מבעבר, שכן היא הסתמכה על מצג שהציג הבעל, לפיו רעייתו הסכימה בעבר לשעבוד דומה.
בנוגע לטענתה של גב' קסטרו כי היא זכאית למעמד של דיירת מוגנת, קבע בית המשפט כי הגנה זו אינה עומדת לה. בפסיקה נקבע כי תנאי יסודי לתחולת ההגנה הוא שהזכויות בנכס רשומות על שם הטוען להגנה, ובמקרה זה, זכויותיה של גב' קסטרו אינן רשומות.
לבסוף, פסק השופט כי אין מקום לעכב את הליכי המימוש, שכן גם אם תתקבל תביעתה של גב' קסטרו במלואה, והיא תירשם כבעלים של מחצית הדירה, עדיין תוכל המלווה לממש את המשכנתא על חלקו של הבעל, ולהביא לפירוק השיתוף בדירה.
לפיכך, נקבע כי הליכי הכינוס יימשכו והדירה תימכר כפנויה, אך בכפוף לכך שיימצא לגב' קסטרו ולילדיה הסדר מגורים חלופי הולם. עוד נקבע, כי מחצית מכספי התמורה ממכירת הדירה יועברו לרשותה של גב' קסטרו. התובעת חויבה בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ת"א 7545-09-25
