ביהמ"ש דחה את בקשת אמזון: התביעה הייצוגית בגין הטעיה לכאורה בשירות "פריים" תתברר בישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי יש לו סמכות לדון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ענקית הסחר המקוון, אמזון. הבקשה מאשימה את החברה בשימוש בממשק משתמש מטעה, שנועד לגרום לצרכנים ישראלים לרכוש את מנוי "אמזון פריים" היקר מבלי שהתכוונו לכך, או במקום שירות "פריים וידאו" הזול יותר. אמזון טענה כי מאחר שהשירות נוגע לעסקאות בעלות זיקה לארה"ב, הדין החל הוא אמריקאי ואין מקום לדון בתביעה בישראל, אך טענותיה נדחו.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בהחלטה מהותית שניתנה ביום 8 באוקטובר 2025, קבע כי התביעה הייצוגית נגד אמזון תמשיך להתברר בישראל. בכך, דחתה כבוד השופטת כרמית בן אליעזר את בקשותיה של אמזון לכפירה בסמכותו של בית המשפט הישראלי לדון בהליך. החלטה זו מהווה ניצחון משמעותי למבקשים, רביד דקל ושחר ולר, ומאפשרת להם להמשיך בהליך לאישור התביעה כייצוגית.
במרכז בקשת האישור, שהוגשה במקור ביולי 2023, עומדות שתי טענות מרכזיות להטעיה צרכנית שיטתית מצד אמזון כלפי לקוחותיה הישראלים. הטענה הראשונה גורסת כי ממשק המשתמש של אתר אמזון תוכנן באופן שמטעה צרכנים לרכוש את שירות "אמזון פריים" – שעלותו החודשית עומדת על כ-15 דולר – מבלי שהיו מעוניינים בו ומבלי שהבינו כי הם מצטרפים לשירות בתשלום. לטענת המבקשים, הטעיה זו חמורה במיוחד כלפי צרכנים ישראלים, שכן עיקר ההטבות של שירות "פריים" נוגעות למשלוחים מהירים בתוך ארה"ב, הטבות שהלקוח הישראלי אינו זכאי להן, או זכאי להן באופן חלקי ביותר.
הטענה השנייה מתמקדת בלקוחות שביקשו לרכוש את שירות הסטרימינג "פריים וידאו", שעלותו כ-6 דולר לחודש, אך הוטעו לרכוש במקומו את שירות "פריים" המלא והיקר יותר. על פי טענה זו אמזון מנצלת את חוסר המודעות של הלקוחות לכך שמדובר בשני שירותים נפרדים. בנוסף, נטען בבקשה כי אמזון מערימה קשיים על צרכנים המבקשים להתנתק מהשירותים הללו. המבקשים חיזקו את טענותיהם בכך שציינו כי רשות הגנת הצרכן הפדרלית בארה"ב (ה-FTC) הגישה תביעה דומה נגד אמזון, מה שהוביל לשינויים בממשק האתר באפריל 2023, אם כי לטענתם, גם הממשק החדש נותר מטעה.
מנגד, אמזון ביקשה לדחות את התביעה על הסף בטענה כי בית המשפט בישראל נעדר סמכות לדון בה. לטענתה, שירות "פריים" כלל אינו מוצע ללקוחות המזינים כתובת משלוח בישראל, אלא רק למי שמזין כתובת בארה"ב. משכך, נטען כי מדובר בעסקה "אמריקאית" טהורה, שהדין החל עליה הוא דין מדינת וושינגטון, כפי שנקבע בתנאי השימוש של החברה. עוד טענה אמזון כי ישראל אינה "הפורום הנאות" לדיון, שכן מירב הזיקות (מקום ביצוע העוולה, מקום מושב החברות) קושרות את הסכסוך לארה"ב.
השופטת בן אליעזר דחתה את טענותיה של אמזון אחת לאחת. בהחלטתה, קבעה השופטת כי הדין החל על הסכסוך הוא הדין הישראלי. היא ביססה את קביעתה על פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון (עניין "אגודה"), לפיה כאשר תאגיד בינלאומי מפעיל "תצורת אתר ישראלי" – כלומר, ממשק בשפה העברית ואפשרות תשלום בשקלים – קמה חזקה כי יש לו "פעילות בישראל". במקרה כזה, מקום ביצוע העוולה הצרכנית הוא המקום שבו הצרכן נחשף למצגים המטעים, קרי, בישראל. השופטת ציינה כי אמזון לא סתרה חזקה זו, ואף נמנעה מלהגיש תצהיר לתמיכה בטענותיה העובדתיות. משנקבע כי הדין הישראלי חל, קבעה השופטת כי תניית ברירת הדין בתנאי השימוש של אמזון, המפנה לדין האמריקאי, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ודינה בטלות.
לאחר קביעה זו, בחנה השופטת את שאלת קיומה של עילת תביעה ומצאה כי המבקשים עמדו בנטל הראשוני הנדרש בשלב זה. היא קבעה כי עדותם, לפיה התכוונו לרכוש שירות מסוים ובפועל חויבו על שירות אחר, יקר יותר, היא מהימנה ועניינית דיה כדי לבסס עילת תביעה לכאורית, גם אם לא זכרו את כל פרטי הרכישה המדויקים.
לבסוף, קבעה השופטת כי בית המשפט בישראל הוא אכן "הפורום הנאות" לדון בתביעה. היא הדגישה כי לתאגידים גלובליים הפועלים במדינות רבות, כמו אמזון, קיימת ציפייה סבירה שייתבעו במדינות בהן הם פועלים ומכוונים את שירותיהם לקהל המקומי. כמו כן, קיים עניין ציבורי מובהק לדון בעניינם של צרכנים ישראלים, אשר הנזק הנגרם להם ייחודי בשל חוסר יכולתם ליהנות מהטבות המשלוחים של שירות "פריים".
לאור כל האמור, נדחו בקשות הדחייה של אמזון, והיא חויבה בהוצאות המבקשים בסך 15,000 ש"ח. ההחלטה סוללת את הדרך להמשך הדיון בבקשה לאישור התביעה כייצוגית לגופה.
ת"צ 54964-07-23
