החלטה חדשה ובעל חשיבות עליונה שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, עשוייה לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע ליכולתם של בעלי מניות ישראלים לתבוע דירקטורים זרים המכהנים בחברות ישראליות. בהחלטה תקדימית, קבע כבוד השופט מוחמד עלי כי דירקטורים זרים בחברה ישראלית, שאינם מתגוררים בארץ, ייחשבו כמי שהסכימו לסמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, אם בדיווח רשמי של החברה נמסר כי כתובתם היא במשרדי החברה בארץ. החלטה זו, שניתנה ב-31 באוגוסט 2025, מסירה חסם בירוקרטי ומשפטי משמעותי ומבהירה כי אחריות ניהולית אינה יכולה להסתתר מאחורי גבולות גיאוגרפיים.
הפרשה המדוברת, תנ"ג 9812-10-24 יובל לב נ' צ'ק קאפ בע"מ, עוסקת בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעל מניות בחברת צ'ק קאפ, חברה ציבורית ישראלית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק. לטענת בעל המניות, לאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה ונותרה עם עשרות מיליוני דולרים בקופתה, פעלו נושאי המשרה, רובם אזרחים זרים, באופן המנוגד לאינטרס החברה ובמטרה לרוקן את קופתה ולהעביר את הכספים לגורם שלישי.
האתגר המרכזי שעמד בפני התובע לא היה מהותי, אלא דיוני-פרוצדורלי: כיצד ניתן להחיל את סמכותו של בית המשפט הישראלי על דירקטורים שאינם נמצאים פיזית בישראל? המצאת כתב התביעה לנתבע היא אבן יסוד בכל הליך משפטי, שכן היא נועדה לא רק ליידע אותו על קיום התביעה, אלא גם לכונן את סמכותו של בית המשפט לדון בעניינו. כאשר הנתבע מתגורר מחוץ לגבולות המדינה, הליך זה הופך מורכב ומסורבל, ולעיתים אף מהווה מכשול בלתי עביר בפני התובע.
במקרה זה, התובע נקט בצעד יצירתי: הוא המציא את כתבי בית הדין למשרדי החברה בישראל, הממוקמים בעוספיא. הוא ביסס את פעולתו על דוח תקופתי שהחברה עצמה הגישה לרשויות בארצות הברית, ובו צוין במפורש כי כתובתם של הדירקטורים לצורך קבלת הודעות היא בכתובת משרדי החברה. החברה טענה מנגד כי אין לראות בהמצאה למשרדיה כהמצאה אישית כדין לנושאי המשרה, וכי אין להפוך אותה ל"צינור" להעברת מסמכים משפטיים עבורם.
השופט עלי קיבל את עמדת התובע ודחה את טענות החברה, תוך שהוא מציג ניתוח משפטי מעמיק ומנומק. הוא קבע כי עצם מסירת הכתובת בישראל בדיווח רשמי מהווה, הלכה למעשה, הסכמה מראש של הדירקטורים לסמכות השיפוט הישראלית. מאחר שהדירקטוריון הוא הגוף המאשר את הדיווחים המוגשים לרשויות, יש לראות את הדירקטורים כמי שנתנו את הסכמתם לכך שניתן יהיה להמציא להם כתבי בי-דין הקשורים לפעילותם בחברה בכתובת זו.
"לא ניתן להלום מצב בו דירקטור זר ימונה לכהן בחברה הרשומה בישראל, ימסור כי כתובתו בכתובת משרדי החברה הישראלית – ויטען כי יש להמציא לו את כתב בין הדין (הנוגע לפעילותו בחברה) במענו מחוץ למדינה", קבע השופט. הוא הוסיף כי הטלת הנטל על בעל מניות ישראלי לצאת למסע חיפושים עולמי אחר כתובותיהם של דירקטורים זרים היא תוצאה בלתי סבירה, והיא חותרת תחת עקרונות של ממשל תאגידי תקין ושקיפות.
ההחלטה מדגישה את החשיבות העליונה של דיווחי החברה. בית המשפט רואה בדיווחים אלה יותר מסתם חובה רגולטורית; הוא רואה בהם מצג מחייב כלפי ציבור המשקיעים והרשויות. כאשר דירקטור מאשר דיווח הכולל את כתובתו בישראל, הוא אינו יכול לאחר מכן להתנער מהמשמעות המשפטית של אותו מצג.
עם זאת, חשוב לציין שההחלטה אינה גורפת. לגבי אחד הדירקטורים, שמונה לתפקידו רק לאחר פרסום הדוח הרלוונטי ושמו וכתובתו לא נכללו בו, קבע בית המשפט כי ההמצאה במשרדי החברה אינה תקפה לגביו. יחד עם זאת, השופט מתח ביקורת על החברה שלא דאגה לעדכן את פרטיו וקבע כי "לא ניתן להלום מצב בו דירקטור יכהן בחברה ישראלית… והפרטים לגבי מענו לא יהיו נגישים". לאור זאת, הוא הורה לחברה להמציא את כתובתו של אותו דירקטור לבית המשפט.
ההחלטה בעניין צ'ק קאפ היא אבן דרך חשובה בדיני החברות ובסדר הדין האזרחי בישראל. היא שולחת מסר ברור לדירקטורים זרים המכהנים בחברות ישראליות: כהונתכם אינה מעניקה לכם חסינות מפני תביעות בישראל. אם הסכמתם למסירת כתובת ישראלית, הסכמתם גם לסמכות השיפוט המקומית. עבור בעלי מניות, ההחלטה מהווה כלי רב עוצמה לאכיפת זכויותיהם וחיזוק מנגנוני הפיקוח על הנהלות החברות. היא מפשטת את הדרך להגשת תביעות נגד נושאי משרה זרים ומבטיחה כי ניתן יהיה למצות עמם את הדין כאן, בישראל.
נתקלתם במצב דומה? חוששים כי נושאי משרה בחברה בה אתם מושקעים פועלים בניגוד לטובתה? משרדנו מתמחה בדיני חברות, ניירות ערך וליטיגציה מסחרית. נשמח לעמוד לרשותכם, להעניק ייעוץ משפטי ולבחון את דרכי הפעולה העומדות בפניכם.
