יקבי ירושלים תפצה את חוות יריחו בכ-600 אלף ש"ח לאחר שנסוגה מרכישתה בעקבות "איומים"
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי יקבי ירושלים הפרו את התחייבותם לרכוש את מניות חוות יריחו, שנקלעה לקשיים, וחייב אותם בתשלום פיצויים והוצאות בסך כולל של 586,779 ש"ח. החברה נסוגה מהעסקה באופן חד-צדדי בטענה לאיומים מגורמים עבריינים, אך בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי היה עליה לפנות לקבלת אישור לסגת מהעסקה ולא לפעול על דעת עצמה.
פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים שופך אור על ההשלכות המשפטיות והכלכליות של נסיגה חד-צדדית מהסכם שאושר על ידי בית המשפט, גם בנסיבות שנראות מאיימות. בלב הפרשה עומדת חברת "יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ", אשר חויבה לפצות את "חוות יריחו פיתוח תשתיות צנרת מים וחקלאות בע"מ" בסכום של קרוב ל-600,000 ש"ח, לאחר שזכתה בהתמחרות לרכישת מניות החווה אך חזרה בה מהתחייבותה.
ההחלטה, שניתנה ב-18 באוגוסט 2025 על ידי כבוד השופט אביגדור דורות, קובעת כי יקבי ירושלים הפרה את התחייבותה וגרמה נזקים כבדים לקופת הליך חדלות הפירעון של חוות יריחו.
תחילתה של הפרשה ביוני 2023, כאשר חוות יריחו, העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית מקיבוץ נערן שבבקעת הירדן, נקלעה למשבר תזרימי חריף. בעקבות בקשת החברה, מונה עו"ד עמי פולמן כנאמן שלה מטעם בית המשפט, במטרה לשקם את פעילותה. לאחר שהתברר כי לא ניתן להפעיל את החווה באופן רווחי, הוחלט למכור את מניותיה.
לתהליך ההתמחרות ניגשו שתי מתמודדות עיקריות: יקבי ירושלים וקבוצת סקלי-הר כביר. לאחר מספר סבבים של שיפור הצעות, ב-1 באוקטובר 2023, הכריז בית המשפט על הצעתה המעודכנת של יקבי ירושלים, בסך 1.8 מיליון ש"ח, כהצעה הזוכה. נקבע כי על יקבי ירושלים להעביר את התמורה עד ל-8 באוקטובר 2023, ואף נקבע מנגנון חלופי לפיו אם לא תעמוד בתשלום, הזכייה תעבור אוטומטית לקבוצת סקלי.
אלא שכאן חלה תפנית דרמטית. בבוקר ה-9 באוקטובר 2023, יומיים לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הודיעה באת כוחה של יקבי ירושלים, עו"ד ליזה חדש, לנאמן כי החברה נסוגה מהעסקה. הסיבה, לטענתה, הייתה שורת איומים שקיבלו בעל המניות ונציגיו מגורמים עבריינים, אשר טענו לבעלות וחובות בחווה ואף "הזמינו" את נציגי היקבים למפגש "לסגור את זה כמו גברים" ברמלה. לטענתם, המצב שנוצר הפך את השלמת העסקה לבלתי אפשרית ומסכנת חיים.
הנאמן, עו"ד פולמן, דחה את ההודעה החד-צדדית וטען כי מדובר בהפרה יסודית של התקשרות מחייבת שקיבלה תוקף של פסק דין. הוא פנה לבית המשפט בבקשה לחייב את יקבי ירושלים בנזקים שנגרמו לקופת הפירוק, אשר הסתכמו בלמעלה ממיליון שקלים. נזקים אלו כללו את ההפרש בין הצעתם לבין המחיר שבו נמכרה החווה בסופו של דבר למציע חדש (1.5 מיליון ש"ח), וכן את הוצאות התפעול השוטפות של החווה בתקופת הביניים.
מנגד, יקבי ירושלים טענה כי עמדה לה הזכות לבטל את החוזה. לטענתה, הנאמן או החברה הסתירו מהם מידע מהותי על מעורבותם של גורמים עבריינים, ומשכך מדובר בהטעיה או בטעות המקנה להם זכות ביטול על פי חוק החוזים. עוד טענו, כי הבקשה צריכה להתברר בתביעה אזרחית רגילה ולא במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות. הממונה על הליכי חדלות פירעון סבר כי לאחר שהנאמן חילט את הערבות הבנקאית של יקבי ירושלים, הוא אינו זכאי לתבוע פיצויים נוספים על הנזק הממשי.
השופט דורות דחה את כל טענותיה של יקבי ירושלים. הוא קבע כי ההודעה על הזכייה בהתמחרות ואישור בית המשפט יצרו חוזה מחייב לכל דבר ועניין. השופט קבע כי הנאמן לא ידע ולא היה עליו לדעת על האיומים הנטענים, ולכן לא ניתן לטעון להטעיה. השופט הוסיף ומתח ביקורת על התנהלות יקבי ירושלים, וקבע כי גם אם סברו שנפלה טעות, היה עליהם לפנות לבית המשפט בבקשה מסודרת להשתחרר מהחוזה, ולא להודיע על ביטולו באופן חד-צדדי. "יקבי ירושלים התעלמה כליל מכך שבית משפט זה אישר את זכייתה ואין היא בת חורין לבטל, באופן חד צדדי, את התקשרות המחייבת", כתב השופט בפסק הדין.
בסופו של דבר, פסק השופט כי על יקבי ירושלים לשאת בנזקים שגרמה נסיגתה. הוא חייב אותההבתשלום ההפרש בין הצעתה המקורית (1.8 מיליון ש"ח) לבין הסכום שבו נמכרה החווה לבסוף (1.5 מיליון ש"ח), ובניכוי השיק הבנקאי שכבר חולט, סכום של 275,000 ש"ח. בנוסף, חויבה יקבי ירושלים לשאת במלוא הוצאות התפעול של החווה בחודשים אוקטובר ונובמבר 2023, בסך 311,779 ש"ח, הוצאות שנכפו על הנאמן עקב נסיגתה. עם זאת, נדחתה דרישת הנאמן לחייבה גם בשווי הכלים החקלאיים, מכיוון שהצעתה המקורית לא כללה את רכישתם.
ההחלטה מסכמת את הסאגה המשפטית ומעבירה מסר ברור למשתתפים בהליכי התמחרות בפיקוח בית משפט: זכייה במכרז יוצרת התחייבות משפטית איתנה, והשתחררות ממנה אינה עניין של מה בכך, גם כאשר צצים קשיים ואיומים לא צפויים.
חדל"ת 3831-06-23
