פרשת הרצת מניות אי.די.בי: אושר הסדר פשרה חלקי בסך 7.5 מיליון ש"ח עם איתי שטרום וקלוס טריידינג; התביעה נגד נוחי דנקנר תימשך
בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן תוקף של פסק דין להסדר, במסגרתו יפוצו המשקיעים שנפגעו בפרשה. זאת, לאחר שהסדר קודם עם כלל הנתבעים בוטל, והתובעים חשפו מידע חדש על מצבו הכלכלי של שטרום, שהוביל להכפלת סכום הפשרה פי שלושה מחלקו המקורי.
בפסק דין שניתן ב-22 באוגוסט 2025, אישרה שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, סיגל יעקבי, הסדר פשרה חלקי בתובענה הייצוגית שהוגשה בעקבות פרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות בשנת 2012. במסגרת ההסדר, הנתבעים איתי שטרום וחברת קלוס טריידינג בע"מ (נתבעים 2 ו-3) ישלמו סכום כולל של 7.5 מיליון שקלים חדשים כפיצוי לחברי הקבוצה המיוצגת. ההליך המשפטי נגד הנתבע המרכזי בפרשה, נוחי דנקנר, יימשך בנפרד.
התובענה הייצוגית, שהוגשה לראשונה בנובמבר 2018 על ידי התובע המייצג אריה רהב, התבססה על הרשעתם הפלילית של דנקנר, שטרום וקלוס טריידינג. השלושה הורשעו בהשפעה בתרמית על שער מניית אי.די.בי במהלך הנפקה קריטית בפברואר 2012, במטרה להבטיח את הצלחתה. התביעה האזרחית נועדה לפצות את המשקיעים שרכשו מניות של החברה בין ה-21 ל-23 בפברואר 2012 וניזוקו, לטענתם, מהמניפולציה בשער המניה.
הדרך לאישור ההסדר הנוכחי הייתה רצופת מהמורות. תחילה, גובש הסכם פשרה קודם בין התובע המייצג לבין כלל הנתבעים, כולל דנקנר. אולם, הסכם זה בוטל לאחר שתנאי מתלה מרכזי בו – הפקדת ערבות אישית על ידי צד שלישי – לא התקיים. התפתחות דרמטית חלה לאחר קריסת ההסדר הראשון. התובע המייצג פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להטלת עיקולים זמניים על נכסי שטרום, לאחר שלטענתו, נחשף למידע המעיד על כך ששטרום מנהל רמת חיים גבוהה ובעל זכויות בחברות שונות.
לחץ משפטי זה, לצד הדיונים שהתנהלו, הוביל לחידוש המשא ומתן, הפעם בין התובע המייצג לבין שטרום וקלוס טריידינג בלבד. המגעים הבשילו להסכם פשרה חדש, שסכומו גבוה משמעותית מחלקם של השניים בהסדר המקורי. בעוד שבהסדר הקודם עמד חלקם על 2.5 מיליון שקלים, הסכום בהסדר הנוכחי קפץ פי שלושה ל-7.5 מיליון שקלים. ההסכם מדגיש כי סכום זה מסדיר את חלקם של שטרום וקלוס טריידינג בלבד, אשר הוערך לצורכי הפשרה בכ-25% מסך האחריות הכוללת בפרשה. התובע המייצג וחברי הקבוצה שומרים במלואן על זכויות התביעה שלהם נגד נוחי דנקנר בגין יתרת הנזק.
הנתבע 1, נוחי דנקנר התנגד תחילה להסדר החלקי. דנקנר טען כי ניסוח ההסכם עלול לפגוע בזכותו העתידית לתבוע שיפוי או השתתפות משטרום וקלוס, אם יחויב בתשלום פיצויים. בתגובה, הגישו התובע המייצג והנתבעים 2-3 הבהרה משותפת לבית המשפט, לפיה המשך התביעה נגד דנקנר יוגבל לחלקו היחסי בלבד באחריות, תוך ניכוי חלקם של הנתבעים שהתפשרו. השופטת יעקבי אימצה הבהרה זו כחלק בלתי נפרד מהחלטתה, ובכך חסמה למעשה כל אפשרות עתידית של דנקנר לתבוע את שטרום וקלוס בגין פרשה זו.
במסגרת פסק הדין, התייחסה השופטת גם להערות שהגישו גורמים מקצועיים מטעם משרד המשפטים ורשות ניירות ערך. אלה לא התנגדו להסדר אך העירו על גובה הסכום המינימלי לחלוקה לחברי הקבוצה ועל שכר הטרחה המומלץ. בעקבות הערות אלו, עודכן מנגנון החלוקה כך שלא ייקבע רף מינימלי בחלוקה הראשונית, ושכר הטרחה והגמול הופחתו במעט.
פסק הדין קובע כי חברת הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ תשמש כנאמן שתפקידו לאתר את חברי הקבוצה הזכאים ולחלק ביניהם את כספי הפיצוי. מתוך סכום הפשרה, ינוכו הוצאות התובע בסך 146,000 ש"ח, גמול לתובע המייצג בסך 136,000 ש"ח, ושכר טרחה לבאי כוחו בסך 1,360,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.
ת"א 67187-11-18
