"צמאות לשמן": בית המשפט הורה לוולוו ולייבואנית לחשוף מסמכים פנימיים בתביעה ייצוגית
תביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי טוענת לפגם סדרתי במנועים של דגמי וולוו פופולריים, הגורם לצריכת שמן מוגזמת המובילה לכשל מנוע מוקדם. השופטת קבעה כי הרחבת אחריות שביצעה וולוו בארה"ב מהווה "תשתית ראייתית ראשונית" מספקת כדי לחייב את החברות לחשוף תכתובות פנימיות, נהלים ונתונים על היקף התופעה בישראל.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל חלקית בקשה לחשיפת מסמכים במסגרת תובענה ייצוגית נגד יצרנית הרכב העולמית וולוו (VOLVO PERSONVAGNAR AKTIEBOLAG) והיבואנית הרשמית בישראל, חברת "מאיר". ההחלטה, שניתנה ב-30 ביולי 2025, על ידי כבוד השופטת יעל טויסטר ישראלי, מהווה שלב מקדמי אך משמעותי במאבק המשפטי, ומחייבת את החברות למסור מסמכים פנימיים הנוגעים לטענה על פגם סדרתי במנועי בנזין בנפח 2.0 ליטר שהותקנו בדגמים פופולריים, ביניהם S60, S80, XC60, XC90 ו-V40.
במרכז התביעה, שהוגשה על ידי לביא בראל, בעלים של וולוו S60 מודל 2015 , עומדת הטענה לקיומו של פגם תכנוני או ייצורי בבוכנות או בטבעות הבוכנה (רינגים) של מנועים מסוימים. לטענת התובע, פגם זה גורם לצריכת שמן מוגברת וחריגה בקצב של כחצי ליטר לכל 1,000 קילומטרים – קצב שלדברי מומחה מטעמו מעיד על סוף חיי המנוע. התוצאה, כך נטען, היא כשל מנוע מוקדם לאחר נסועה של 100,000 עד 150,000 ק"מ בלבד, בעוד שאורך חיים סביר של מנוע תקין עומד על כ-400,000 ק"מ. התובע טוען כי וולוו תיקנה את הפגם בדגמי מנוע חדשים יותר, אך "הפקירה" את בעלי הרכבים מהדגמים הבעייתיים.
מנגד, וולוו, וחברת "מאיר" כופרות מכל וכל בקיומו של פגם סדרתי. לטענתן, התובע לא הוכיח תופעה רוחבית, וצריכת שמן מוגברת יכולה לנבוע ממגוון סיבות אחרות, שאינן קשורות לפגם כלשהו. במקרה הספציפי של רכב התובע, מומחה מטעם וולוו קבע כי המנוע תקין ומצבו נבע מתחזוקה לקויה, שימוש בשמנים שאינם תואמים את הוראות היצרן, ואי-החלפת מצתים, שהובילו לבלאי במגדש הטורבו ולא במנוע עצמו. היבואנית "מאיר" הוסיפה וטענה כי התובע כלל לא רכש ממנה את הרכב, אלא קנה אותו כ"יד רביעית" לאחר שבע שנים על הכביש , וכי היא פועלת כ"ידה הארוכה" של היצרן ואין לה ידיעה עצמאית על שינויים בין סדרות ייצור.
ההחלטה הנוכחית של השופטת טויסטר ישראלי לא הכריעה בטענות לגופן, אלא עסקה בשאלה המקדמית: האם התובע הניח "תשתית ראייתית ראשונית" המצדיקה לחייב את הנתבעות לחשוף מסמכים פנימיים, הליך החושף אותן לחשש מ"מסע דיג" של התובע.
השופטת בחנה את הראיות שהציג התובע ודחתה את רובן כבלתי קבילות או בלתי מספקות בשלב זה, לרבות פרסומים באינטרנט, כתבת מגזין, ועדות שמועה מפי מכונאי. עם זאת, ראיה מרכזית אחת שינתה את התמונה: מסמכים המעידים כי בינואר 2023, וולוו ארה"ב פרסמה "עלוני איכות" במסגרתם הוארכה האחריות על צריכת שמן מוגברת במנועים זהים לאלה שבלב התביעה (דגם VEP4) לתקופה של עד 8 שנים או 160,000 ק"מ.
"אמנם עלוני האיכות לא יועדו לישראל… ברם למקרא הארכת האחריות, על פניו ונכון לשלב זה, לא נסתרה הטענה כי מדובר באותו מנוע שהותקן ברכבו של המבקש", כתבה השופטת בהחלטתה. היא הוסיפה כי "הארכת האחריות מלמדת כי לשיטת וולוו ארה"ב, הבוכנות במנוע או טבעות הבוכנה לא היו אמורות לסבול מפגם המוביל לצריכת שמן מופרזת, לפחות בשלב הזה של חייהן… די בכך שוולוו ארה"ב ראתה לנכון להאריך את האחריות… כדי לקבל את בקשת גילוי המסמכים".
לאור קביעה זו, הורתה השופטת לוולוו ול"מאיר" לחשוף שורה של מסמכים ונתונים מהותיים, ובהם:
- כל תכתובת פנימית שהוחלפה בין היצרנית לייבואנית בנוגע לצריכת שמן מוגברת או לפגם הנטען.
- ריכוז תלונות שהתקבלו אצל חברת "מאיר" בנושא.
- נהלים וחוזרים שהפיצה "מאיר" למוסכים המורשים מטעמה בעניין.
- המסמך הראשון שקיבלה כל אחת מהחברות בנוגע לבעיה.
- מענה לשאלה מתי התקבלה ההחלטה לתכנן דגם חדש של בוכנות וטבעות בוכנה למנועים אלו.
- נתונים מספריים על כמה כלי רכב רלוונטיים שווקו בישראל, ולכמה מהם בוצעו תיקונים הקשורים לצריכת שמן, כגון החלפת בוכנות או מנוע.
יחד עם זאת, בית המשפט דחה דרישות אחרות של התובע, בין היתר את הבקשה לקבל מסמכים המגדירים מהי צריכת שמן "תקינה" בעיני וולוו, בקובעו כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על התובע ואין לאפשר לו "להשלים תשתית עובדתית חסרה".
החלטה זו פותחת בפני התובע וקבוצת הלקוחות הפוטנציאלית צוהר חיוני לקבלת מידע פנימי, שעשוי להיות קריטי להוכחת הטענות בשלב הבא – הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
ת"צ 5598-05-23
