לשון הרע בקבוצת הוואטסאפ של הגן: אם חויבה לפצות גננת בכ-70,000 ש"ח
בית משפט השלום בירושלים קבע כי הודעה ששלחה אם להורים אחרים, בה הזהירה מפני "דיבור פוגעני" ו"סימנים על גופה" של בתה, מהווה לשון הרע. השופט נאיל מהנא מתח ביקורת על כך שהאם לא ערכה בדיקה סבירה טרם הפרסום וקבע כי פעלה בחוסר תום לב.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויים בסך כולל של כ-72,000 שקלים לגננת ותיקה, לאחר שקבע כי אם לפעוטה שהייתה בגן שבבעלותה פרסמה לשון הרע נגדה בקבוצת וואטסאפ של הורי הגן. פסק הדין, שניתן ב-12 בינואר 2025 על ידי השופט הבכיר נאיל מהנא, מותח קו ברור בין הבעת דאגה לגיטימית לבין הפצת האשמות חסרות בסיס שעלולות להרוס מוניטין של איש מקצוע.
הפרשה החלה בספטמבר 2022, כאשר הנתבעת, אם לפעוטה, רשמה את בתה לפעוטון המנוהל על ידי התובעת. לאחר כשבועיים, משנוכחה הגננת כי הפעוטה מתקשה להסתגל למסגרת החדשה, היא המליצה לאם למצוא עבורה מסגרת אחרת, לטובת הילדה. לטענת הגננת, המלצה זו היא שהציתה את מה שכינתה בכתב התביעה "מסע חיסול שמה".
זמן קצר לאחר מכן, שלחה האם הודעת וואטסאפ למספר הורים אחרים בפעוטון, ובה כתבה: "הורים יקרים… החלטנו להוציא אותה משם לאחר דיבור פוגעני של דבורה עליה ולאחר שהתגלו על גופה של עדי סימנים שהתשובה עליהם איננה נראת הגיונית ולגיטימית. אני מרגישה צורך ואחריות לשתף אתכם כדי שתפקחו עיניים ותהיו עירניים".
במהלך המשפט, שהתנהל בפני השופט מהנא, טענה הגננת כי מדובר בפרסום לשון הרע חמור ביותר, שכן ההודעה הופצה ישירות ל"לקוחות" שלה וייחסה לה מעשים העלולים להשפיל אותה, לבזותה ולפגוע באופן אנוש בפרנסתה ובשמה הטוב, שנבנה במשך שנים רבות. מנגד, האם טענה כי פעלה מתוך "אחריות אזרחית ואנושית" כדי להגן על פעוטות חסרי ישע. היא טענה כי לשון ההודעה הייתה זהירה ושיקפה את חששותיה הסובייקטיביים בלבד, וכי עומדות לה הגנות "אמת בפרסום" ו"תום הלב".
השופט מהנא דחה את טענות ההגנה של האם אחת לאחת. באשר לטענת "אמת בפרסום", קבע השופט כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח את אמיתות טענותיה. לא הוצג כל מסמך רפואי המאשש את קיומם של סימנים על גוף הפעוטה. יתרה מכך, השופט הצביע על "סתירות רבות" בעדויותיהן של האם וסבתה של הפעוטה בנוגע למועד גילוי הסימנים והאם נערכה בדיקה רפואית כלשהי. למעשה, האם הודתה בעדותה כי בבדיקה רפואית שנערכה, נמצא כי "הילדה בריאה לחלוטין". גם הטענות על "דיבור פוגעני" לא גובו בראיות כלשהן.
גם הגנת "תום הלב" נדחתה מכל וכל. השופט קבע כי האם לא נקטה ב"אמצעים סבירים להיווכח" אם טענותיה נכונות טרם הפרסום. "הימנעות מבדיקה רפואית טרם הפרסום והסתמכות על השערות בלבד חורגת ממתחם הסבירות", כתב השופט בפסק הדין. הוא הוסיף כי גם אם האם פעלה מתוך "סערת רגשות", היה עליה לערוך בירור בסיסי לפני "הפצת מידע פוגעני שכזה והטחת האשמות שווא בתובעת". השופט אף הטיל ספק כבד בכנות כוונותיה של האם, וציין כי היא הגישה תלונה במשטרה נגד הגננת רק שבועיים לאחר האירוע, ורק לאחר שקיבלה מכתב התראה מעורך דינה של הגננת. התיק במשטרה, יש לציין, נסגר מחוסר תשתית ראייתית.
בסיכום פסק הדין, קבע השופט כי הדברים שפרסמה האם עולים לכדי לשון הרע, שכן היה בהם כדי להשפיל את הגננת ולפגוע אנושות בפרנסתה ובמוניטין שלה. לאור זאת, חויבה האם לשלם לתובעת פיצוי בסך 50,000 ש"ח ללא הוכחת נזק , בתוספת הוצאות משפט בסך 5,086 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 11,800 ש"ח.
ת"א 35678-11-22
