הליך הבוררות נתפס, ובצדק, כחלופה יעילה, מהירה ודיסקרטית להתדיינות המשפטית המסורתית בבתי המשפט. הוא מאפשר לצדדים לבחור מומחה שיכריע בסכסוך ביניהם, לחסוך זמן יקר ולהימנע מסחבת בירוקרטית. עם זאת, פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים (ת"א 28944-02-23, שבו ואח' נ' מרסיאנו ואח') מדגיש כיצד ניהול לא נכון של ההליך, ובפרט מחלוקת סביב שכר הבורר, עלול להוביל לקריסת התיק כולו ולתוצאה הרסנית עבור אחד הצדדים.
הפרשה, שעסקה בסכסוך מקרקעין, הועברה להכרעתו של בורר, השופט בדימוס יצחק שמעוני. לאחר מספר ישיבות, לרבות ישיבת הוכחות ארוכה ומורכבת, התעורר ויכוח נוקב סביב דרישת הבורר לתשלום נוסף של 6,000 ש"ח מכל צד. המבקשים (התובעים המקוריים) טענו בתוקף כי סוכם עמם, על בסיס שיחה שניהלו בבית המשפט, כי שכרו של הבורר יעמוד על 1,000 ש"ח בלבד לפגישה. משכך, הם סירבו בתוקף לשלם את הסכום הנוסף, טענו לאובדן אמון בבורר, ובכך למעשה שיתקו את המשך ההליך.
הבורר, מצידו, דחה את טענותיהם, הבהיר כי התעריף שציינו רלוונטי להליך גישור ולא לבוררות, ולאחר שהתרה בהם מספר פעמים ללא הועיל, השתמש בסמכותו ונתן פסק דין הדוחה את תביעתם במלואה בשל אי-מילוי ציוויו. המבקשים פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את פסק הבורר, אך בקשתם נדחתה באופן נחרץ על ידי השופטת מיכל הירשפלד, שאישרה את פסיקת הבורר.
מפרשה זו ניתן להפיק ארבעה לקחים מהותיים וקריטיים עבור כל מי ששוקל לפנות להליך בוררות:
1. קדושת ההסכם הכתוב – אל תסתמכו על הבנות בעל פה – הטעות הבסיסית והגורלית ביותר של המבקשים הייתה הסתמכותם על אמירה שלכאורה נאמרה להם "מחוץ לפרוטוקול". כפי שקבעה השופטת הירשפלד, "אם אכן ראו המבקשים בשכרו של הבורר נקודה כה מרכזית ומשמעותית… לא מובן כלל מדוע לא מצאו לנכון לעגן שכר זה בהסכמה שנתנו". שכר טרחת הבורר הוא תנאי יסודי בהתקשרות. יש לעגנו בהסכם בוררות כתוב, ברור ומפורט, שאינו מותיר מקום לפרשנות. הסתמכות על "הבנות" או שיחות מסדרון היא מתכון לאסון.
2. הכירו את כללי המשחק – לא עושים דין עצמי – חוק הבוררות מקנה לבורר סמכות רחבה לנהל את ההליך, לרבות קביעת שכרו והוצאותיו. החוק מכיר בכך שעלולה להתעורר מחלוקת סביב גובה השכר, ולכן קבע מנגנון פיקוח ברור: צד הסבור שהשכר שנקבע "מוגזם", רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להפחיתו. אלא שהחוק קובע במפורש כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשה להפחית שכר שהוגשה לפני מתן פסק הבוררות". המבקשים פעלו בניגוד גמור להוראה זו. במקום לשלם את הסכום תחת מחאה ולשמור על זכותם לתקוף את גובה השכר במועד הנכון, הם בחרו ב"עשיית דין עצמי" וסירבו לשלם. התוצאה הייתה שהבורר היה רשאי לדחות את תביעתם, והם איבדו את זכותם להכרעה בסכסוך המקורי.
3. כבוד לבורר ולסמכותו – התנהלותם של המבקשים, כפי שעולה מפסק הדין, הייתה חסרת כבוד כלפי הבורר. הם לא רק סירבו לשלם, אלא אף הציעו לו "לפנים משורת הדין" סכום מופחת, וניהלו עמו "מקח וממכר". התנהלות כזו פוגעת במעמד הבורר ומערערת את סמכותו. בית המשפט הבהיר כי התנהלות זו אינה מקובלת , וכי היענות לבקשת הביטול הייתה מהווה "מתן 'פרס' להתנהלות הבלתי תקינה של המבקשים". בורר אינו צד לסכסוך, אלא הגורם השיפוטי המכריע בו. יש להתייחס אליו ואל החלטותיו בכבוד הראוי, גם כאשר הן אינן לרוחנו.
4. אל תאבדו את המטרה המרכזית – בלהט הוויכוח על שכר הטרחה, המבקשים איבדו את המטרה שלשמה פנו לבוררות מלכתחילה – הכרעה בסכסוך המקרקעין שלהם. הם הפכו את שאלת השכר לחזית המרכזית, והיו מוכנים לסכן את תביעתם כולה למענה. זוהי טעות אסטרטגית קשה. היה עליהם להבין כי גם אם היו צודקים בטענתם לגבי השכר, הדרך להוכיח זאת היא באמצעות הכלים שהחוק מעמיד לרשותם, ולא באמצעות שיתוק ההליך.
סיכום פרשת שבו נ' מרסיאנו מלמדת כי הליך בוררות, על כל יתרונותיו, דורש אחריות, בגרות והבנה של כללי הפרוצדורה. התעלמות מכללים אלו, הסתמכות על הסכמות לא כתובות וניהול מאבק כוחני מול הבורר עלולים להפוך הזדמנות לפתרון יעיל למפלה משפטית צורבת.
נתקלתם במחלוקת מול בורר? חוששים כי זכויותיכם בהליך הבוררות נפגעו? ניהול נכון של הליך בוררות דורש מומחיות וניסיון. אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי שיבטיח את שמירת זכויותיכם.
