בית המשפט המחוזי: נדחתה התביעה נגד עזבונו של מייסד ננוקס, רן פוליאקין; התובע יחויב בהוצאות בסך 100,000 ש"ח

בית המשפט המחוזי: נדחתה התביעה נגד עזבונו של מייסד ננוקס, רן פוליאקין; התובע יחויב בהוצאות בסך 100,000 ש"ח

בפסק דין המשתרע על פני זירות משפטיות בינלאומיות, קבע השופט ארנון דראל כי הסכסוך המרכזי יתנהל בגיברלטר. במקביל, נמתחה ביקורת על חברת ננוקס גיברלטר בגין "פורום שופינג" בניסיונה לגבות הוצאות משפט בשני בתי משפט במקביל.

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה על מחיקת תביעה שהגיש היועץ דיוויד שיק נגד עזבונו של רן פוליאקין ז"ל, מייסד חברת Nanox. בפסק דין שניתן ב-15 באוקטובר 2025, קבע סגן נשיא בית המשפט, השופט ארנון דראל, כי התובע יישא בהוצאות המשפט של העיזבון בסך 100,000 ש"ח. ההחלטה מגיעה לאחר סאגה משפטית מורכבת שהתנהלה במקביל בקליפורניה, ישראל וגיברלטר, וסובבת סביב טענתו של שיק לבונוס עתק מכוח הסכמי ייעוץ.

תחילתה של הפרשה בתביעה שהגיש מר שיק, בה טען כי הוא זכאי לבונוס בעקבות הנפקתה של חברת ננו-אקס אימג'ינג בע"מ (ננוקס ישראל). לטענתו, ההנפקה היוותה "אירוע מכירה" על פי הסכמי ייעוץ שחתם עם חברת Nanox Imaging Plc, הרשומה בגיברלטר (ננוקס גיברלטר). התובע טען כי ננוקס ישראל היא למעשה ממשיכת דרכה של ננוקס גיברלטר, ושתי החברות הוקמו על ידי פוליאקין, מה שמזכה אותו בבונוס הנטען.

המאבק המשפטי החל בכלל בארצות הברית בשנת 2021, שם הגיש שיק תביעה דומה לבית המשפט בקליפורניה. אולם, תביעה זו נמחקה על הסף בטענה של "פורום בלתי נאות", מה שהוביל את שיק להגיש את תביעתו בישראל. כאן, ההליך הסתבך עוד יותר כאשר ננוקס גיברלטר השיגה בבית המשפט בגיברלטר "צו חוסם", שמנע משיק להמשיך ולנהל את תביעתו נגדה בישראל. בעקבות התפתחות זו, הסכימו הצדדים למחוק את התביעה בישראל נגד ננוקס גיברלטר, אך השאירו את שאלת ההוצאות להחלטה עתידית.

בצעד אסטרטגי, ולאחר שנחסם מלתבוע את ננוקס גיברלטר בישראל, פנה שיק לבית המשפט בגיברלטר והגיש תביעה משלימה נגד ננוקס ישראל ועזבונו של פוליאקין. במקביל, הוא ביקש מבית המשפט בישראל לעכב את ההליכים נגד שני נתבעים אלו, עד להכרעה סופית בהליך בגיברלטר. בעוד שננוקס ישראל לא התנגדה לעיכוב, עזבונו של פוליאקין התנגד נחרצות ודרש את סילוק התביעה על הסף באופן מיידי.

לטענת עורכי דינו של העיזבון, הסכם הייעוץ המקורי כלל תניית שיפוט זר ייחודית, המקנה סמכות בלעדית לבתי המשפט בגיברלטר. לשיטתם, עצם הגשת התביעה בגיברלטר על ידי שיק מהווה הודאה מצידו כי זהו הפורום הנכון, ולכן אין כל הצדקה להשאיר את התביעה בישראל "תלויה ועומדת". מנגד, טען שיק כי עיכוב ההליכים נחוץ כדי למנוע מצב שבו הנתבעים יכחישו את סמכות בית המשפט בגיברלטר, ובכך ינסו לחמוק מהתדיינות לגופה של התביעה.

השופט דראל קיבל את עמדת עזבונו של פוליאקין והורה על מחיקת התביעה. בנימוקיו, ציין השופט כי בנסיבות שנוצרו, שני הצדדים מכירים כעת בסמכותו של בית המשפט בגיברלטר. לאחר שיורשיו של פוליאקין הודיעו רשמית לבית המשפט בגיברלטר כי הם אינם כופרים בסמכותו, השאלה היחידה שנותרה היא טכנית: האם למחוק את התביעה בישראל או רק לעכב אותה. השופט קבע כי "משאלו פני הדברים, אין הצדקה להותיר את ההליך דנן תלוי ועומד עד להכרעת בית המשפט בגיברלטר". עם זאת, ולמען הזהירות, קבע השופט כי אם בעתיד תידחה התביעה בגיברלטר מסיבות של חוסר סמכות, יוכל שיק להגישה מחדש בישראל מבלי לשלם אגרה נוספת, והדיון יתחדש מהנקודה שבה הופסק.

בנוסף להכרעה המרכזית, פסק הדין עסק בהרחבה בסוגיית הוצאות המשפט. עזבונו של פוליאקין דרש הוצאות ריאליות בסך של למעלה מ-930,000 ש"ח. השופט דראל דחה את הסכום המבוקש וקבע כי יש לאזן בין העובדה שהתביעה הייתה על סכום של יותר מ-100 מיליון ש"ח וכי מדובר בניסיון התדיינות שני לאחר הכישלון בקליפורניה, לבין העובדה שההליך בישראל נמצא בשלב מוקדם מאוד. בסופו של דבר, פסק השופט לעיזבון הוצאות בסך 100,000 ש"ח.

באופן חריג, בקשתה של ננוקס גיברלטר לפסיקת הוצאות נדחתה לחלוטין. השופט דראל גילה כי במקביל לבקשתה בישראל, החברה הגישה תביעה נפרדת בגיברלטר לגביית אותן הוצאות בדיוק. השופט מתח ביקורת נוקבת על התנהלות זו, וקבע כי היא מהווה "חוסר תום-לב דיוני ממדרגה ראשונה וניסיון פסול ל'פורום שופינג'". הוא קבע כי ניהול שני הליכים מקבילים באותו עניין מעניק לננוקס גיברלטר "יתרון דיוני בלתי הוגן", שכן היא מבקשת להבטיח לעצמה "רשת ביטחון" ולקבל את הסכום הגבוה מבין שתי הערכאות. לאור זאת, נקבע כי טענותיה של החברה בעניין ההוצאות יתבררו אך ורק בהליך שהיא עצמה יזמה בגיברלטר.

ת"א 46266-12-23

שתפו:

צריכים סיוע משפטי?

השאירו פרטים או התקשרו
ונחזור אליכם בהקדם