פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"מ 7265-02-23 וייס נ' פקיד שומה) מהווה את אחת הדוגמאות המרתקות והטרגיות ביותר בדיני המיסים לאופן שבו נישום יכול להיות צודק לחלוטין בניתוח המשפטי המהותי של עניינו, ועדיין להפסיד בערעור כולו בשל כבלי העבר. פסק הדין, שניתן על ידי כב' השופטת ירדנה סרוסי, משרטט ניתוח משפטי מעמיק ומסוכן, המהווה בו זמנית ניצחון חשוב לציבור הנכים בישראל, ואות אזהרה בוהק מפני חתימה על הסכמי שומה עם רשות המיסים.
העובדות, בתמצית, הן כדלקמן: בני זוג, אמנון ודניאלה וייס, הפיקו הכנסות שכירות משמעותיות (מעל 4 מיליון ש"ח) ממספר רב של נכסים. חלק מהנכסים רשומים על שם האישה (מרביתם התקבלו בירושה) וחלקם על שם הבעל. הבעל, אמנון, הוא נכה בשיעור 100% ומשמש כ"בן הזוג הרשום" לצורכי מס.
בני הזוג ביקשו ליישם "חישוב מאוחד" לפי סעיף 65 לפקודה, ולנצל את הפטור הגבוה ממס לו זכאי הבעל כנכה, לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה (פטור הניתן על הכנסה מ"יגיעה אישית"), ולהחיל אותו על כלל הכנסות דמי השכירות של המשפחה, כולל אלו שנבעו מנכסי האישה. פקיד השומה התנגד, וטען כי לא ניתן לייחס את דמי השכירות מנכסי האישה כהכנסה מיגיעתו האישית של הבעל.
כאן מתחיל הניתוח המרתק של בית המשפט. באופן חריג, השופטת סרוסי בחרה לנתח את כל הסוגיות המשפטיות לגופן, וקיבלה את עמדת המערערים כמעט בכל נקודה מהותית:
- הכנסה עסקית (ולא פאסיבית): השופטת קבעה כי לאור כמות הנכסים (12 נכסים בבעלות ישירה ועוד 5 בחברה) , היקף ההכנסות, והעובדה שהבעל ניהל בפועל מנגנון עסקי שכלל העסקת איש תחזוקה וטיפול שוטף באיתור שוכרים, גבייה ואחזקה – מדובר ב"הכנסה עסקית" לכל דבר ועניין. קביעה זו סללה את הדרך להכיר בהכנסה כנובעת מ"יגיעה אישית".
- תחולת החישוב המאוחד (סעיף 65): השופטת אישרה כי סעיף 65 הוא ברירת המחדל. הסעיף קובע פיקציה משפטית לפיה "יראו" את הכנסת שני בני הזוג כהכנסת בן הזוג הרשום. לאישה הייתה זכות לבקש חישוב נפרד לפי סעיף 66(ב) (כיוון שמדובר בנכסי ירושה), אך היא בחרה שלא לעשות כן. משכך, מלוא הכנסותיה מיוחסות לבעלה.
- "צביעת" ההכנסה בנכות: זוהי הקביעה המשמעותית ביותר בפסק הדין. השופטת קבעה כי מרגע שההכנסה מיוחסת לבן הזוג הרשום (הבעל), היא מקבלת את כל "תכונותיו המיסוייות" – ובכלל זה את היותו "נכה". השופטת הכריעה מפורשות במחלוקת בין פסיקות מחוזיות קודמות, ואימצה את גישת "עניין כספי", הקובעת כי תכונת הנכות של בן הזוג הרשום חלה על כלל ההכנסה המאוחדת.
- היגיעה האישית – של הנכה עצמו: השופטת קבעה, עובדתית, כי הבעל הנכה (אמנון) הוא זה ש"התייגע על הפקת הכנסות דמי השכירות מנכסי בת הזוג". היא ביססה זאת על עדויות מפורטות, כולל עדות האישה עצמה, שהעידה כי הניהול כולו היה של בעלה, ועדויות שוכרים ואנשי תחזוקה שאישרו כי מעולם לא היו בקשר עם האישה, אלא רק עם הבעל.
לאור ניתוח זה, סיכמה השופטת: "התוצאה היא שכלל ההכנסות מנכסי בני הזוג הופקו ביגיעתו האישית של המערער ולפיכך חוסות תחת הפטור ממס. לו הדיון היה מסתיים בנקודה זו… היה מקום לקבל את הערעור".
אז מדוע הערעור נדחה? התשובה טמונה בעבר.
התברר כי בשנת 2016 חתמו בני הזוג על הסכם שומה עם המשיב לשנים 2011-2014. בהסכם זה נקבעה פשרה, לפיה יוחסו לבעל 15% בלבד מהכנסות האישה כהכנסה מיגיעה אישית. באופן גורלי, סעיף 5 להסכם קבע במפורש: "בשנים הבאות, הנישום יזקוף להכנסותיו עד 15% מדמי השכירות…".
השופטת קבעה כי הסכם שומה זה הוא חוזה מחייב לכל דבר ועניין. היא דחתה את טענת המערערים כי ההסכם "שרירותי" ונוגד את "עקרון מס האמת". היא קבעה כי עקרון "סופיות הפשרה" גובר. המערערים, שהיו מיוצגים, ויתרו במודע על טענותיהם דאז בתמורה להסכם, ואינם יכולים כעת, בחלוף השנים, להתנער ממנו באופן חד-צדדי , גם אם קיבלו ייעוץ משפטי חדש שגרם להם להאמין שהפשרה לא הייתה כדאית.
מסקנות ולקחים לנישומים
פסק דין וייס הוא מקרה קלאסי של "צודק אבל לא חכם". הוא טומן בחובו שתי מסקנות אופרטיביות חשובות:
ראשית, הבשורה החיובית: הניתוח המהותי של השופטת סרוסי הוא ניצחון גדול לציבור הנכים. הוא מחזק את ההלכה כי ב"חישוב מאוחד", בן זוג רשום שהוא נכה יכול להחיל את הפטור שלו גם על הכנסות בן הזוג השני, בתנאי שהוא מוכיח עובדתית כי הוא זה שתרם את ה"יגיעה האישית" להפקת אותה הכנסה.
שנית, האזהרה החמורה: הסכמי שומה הם מלכודת דבש. נישומים רבים חותמים על פשרות כדי "לסגור תיקים" ולהימנע מהליכים משפטיים, אך אינם שמים לב לסעיפים "צופים פני עתיד". פסק הדין מוכיח כי בית המשפט ייתן תוקף חזק להסכמים אלו, גם אם התוצאה היא גביית מס שאינה "מס אמת" בראייה משפטית טהורה. הוויתור על טענות בהסכם פשרה עלול לחסום את דרככם בעתיד, גם אם החוק לצידכם.
הפרשה ממחישה כי ניהול תיק מס מול הרשויות אינו רק מאבק על פרשנות סעיפי הפקודה, אלא גם ניהול סיכונים חוזי ופרוצדורלי.
במידה ונתקלתם במחלוקת מול רשויות המס בנוגע לפטורים לנכים, סוגיות של חישוב מאוחד, או שאתם עומדים לפני חתימה (או הפרה) של הסכם שומה, אנו ממליצים בחום שלא לפעול לבד. משרדנו מתמחה בייצוג נישומים במחלוקות מורכבות אלו. אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי ובחינת דרכי הפעולה העומדות בפניכם.
