פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב מדגים מגמה מטרידה: החלת החסינות המוחלטת של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע על התכתבות דוא"ל פרטית בין צדדים לסכסוך. אף שהשופט זיהה את הפגיעה, את הזדון ואת "החטא", הוא נאלץ לדחות את התביעה. התוצאה היא אבסורד משפטי ומסר מסוכן לציבור.
המתח שבין הזכות לשם טוב לבין החופש של בעלי דין להתבטא במסגרת הליך משפטי הוא אחד העדינים והנפיצים בדיני לשון הרע. המחוקק ביקש להגן על בעלי דין, עדים ועורכי דין וקבע בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע "חסינות מוחלטת" לפרסומים שנעשו "תוך כדי דיון". הרציונל ברור: לאפשר לאדם להציג את עמדתו בפני בית המשפט ללא מורא, בידיעה שדבריו, גם אם קשים, לא ישמשו עילה לתביעת דיבה נגדו.
אך מה קורה כשהגנה זו, שנועדה להגן על ההליך השיפוטי, נמתחת אל מעבר לכותלי בית המשפט ואל מעבר לכתבי הטענות הרשמיים ומכתבי התראה שקודמים להליך? פסק דין שניתן לאחרונה (14 במאי 2025) על ידי כבוד השופט אלישי בן יצחק בבית משפט השלום בתל אביב (תאד"מ 10108-05-24), מדגים את הסכנה הטמונה בהרחבה מופרזת של חסינות זו.
בליבת פסק הדין עומד סכסוך שכנים מר בבית משותף בתל אביב, שהתגלגל להליכים משפטיים סביב חריגות בנייה. במהלך אותו הליך, כאשר התובע (אהרון חסין) החל להגיע להסכמי פשרה עם דיירים אחרים, שלחה הנתבעת (פרופ' צביה אגור) הודעת דואר אלקטרוני לשכנה אחרת (גב' גבריאלי), שהייתה גם היא צד לתביעה.
מטרת הדוא"ל הייתה לשכנע את גב' גבריאלי שלא להגיע לפשרה. כדי להשיג מטרה זו, בחרה הנתבעת בדרך ארסית, וכתבה על התובע, בין היתר: "חסין הוא איש רע, נקמן, גזלן ו'מציק' מקצועי…". לימים, התכתובת נחשפה והתובע הגיש תביעת לשון הרע.
השופט בן יצחק ניתח את המקרה וקבע באופן נחרץ כי הדברים הם אכן לשון הרע חמורה, וכי "צבר 'התארים' שיוחסו לתובע… יכול ללמד על מטרה מובהקת של הנתבעת ואשר עניינה לבייש, להשפיל, ולבזות את התובע". כמו כן, קבע כי שליחת הדוא"ל לצד שלישי מהווה "פרסום" כהגדרתו בחוק.
עד כאן, הכול ברור. אלא שאז הגיעה ההגנה. הנתבעת טענה כי הדברים חוסים תחת החסינות המוחלטת של סעיף 13(5), כיוון שנאמרו על ידה (בעלת דין) לצד ג' (בעלת דין) אודות התובע (בעל דין שכנגד) במסגרת הליך קיים.
בלית ברירה, ובכפוף ל"הלכת חיר" המחייבת, קיבל השופט את הטענה וקבע כי ההגנה חלה, ועל כן דין התביעה להידחות. אך כאן הגיע העוקץ: השופט סירב לפסוק לנתבעת, שזכתה בדין, הוצאות משפט. הוא נימק זאת בעקרון "אין חוטא יוצא נשכר" , וקבע כי דבריה נאמרו "בכוונת מכוון לפגוע בתובע" וכי היא "ביקשה 'להשחיר' את התובע".
התוצאה של פסק הדין היא אבסורדית ומטרידה. מצד אחד, בית המשפט מכיר בכך שהנתבעת היא "חוטאת", שפעלה להשמיץ ובמטרה לבזות. מצד שני, הוא מעניק לה הגנה מוחלטת ודוחה את תביעת הנפגע.
כאן טמונה הטעות הפרשנית המסוכנת. סעיף 13(5) נועד להגן על "פרסום… שנעשה תוך כדי דיון". באופן מסורתי, הכוונה היא לכתבי טענות המוגשים לבית המשפט, לעדויות הניתנות על הדוכן, לחקירות נגדיות, ואולי אף להתכתבויות רשמיות (או אחרות) בין באי כוח הצדדים. הרציונל הוא שהדברים נאמרים לצורך בירור האמת בפני הרשות השופטת, והיא זו שאמונה על סינון הדברים.
אך האם דואר אלקטרוני פרטי, שנשלח "מאחורי הקלעים" בין שתי בעלות דין, במטרה ברורה להשפיע על אסטרטגיה מחוץ לכותלי בית המשפט, יכול להיחשב כחלק מ"הדיון"? לדעתי התשובה לכך שלילית. המסמך לא הוכן לצורך ההליך (כמו תצהיר) ולא נאמר במסגרת ההליך (כמו עדות). זוהי התכתבות צדדית, אישית ופוגענית, שהקשר היחיד שלה להליך הוא נושא הסכסוך.
פסק הדין הזה מרחיב את גבולות החסינות באופן מסוכן. הוא מכשיר, הלכה למעשה, כל התבטאות משמיצה בין צדדים לסכסוך, כל עוד הם יכולים לטעון שהיא "קשורה" איכשהו לסכסוך המשפטי התלוי ועומד.
אם נמשיך במגמת הרחבה זו, מה השלב הבא? האם שיחת מסדרון מכפישה בין שני עדים בבית קפה תזכה לחסינות? האם פוסט פייסבוק שנועד לגייס תמיכה ציבורית באחד הצדדים יוגדר כחלק מ"הדיון"? האם הודעות וואטסאפ ארסיות של בני זוג בהליך גירושין בקבוצה משפחתית תהיינה מוגנות?
פסיקה זו פותחת פתח למתן הכשר להוצאת דיבה במסווה של "הליך משפטי". היא מאפשרת לאדם לנצל את העובדה שהוא צד להליך כדי להשתלח ביריבו באופן חופשי, בידיעה שגם אם יוכח ששיקר, שפעל בזדון וביקש לבזות – הוא יצא פטור בלא כלום. העובדה שהשופט עצמו חש אי-נוחות מהתוצאה, עד כדי כך שציטט בהרחבה את דעת המיעוט בהלכת חיר שביקשה לסייג את ההגנה למקרי "רשעות או זדון", ומנע מהנתבעת הוצאות, היא נחמה פורתא. הנזק לשמו הטוב של התובע כבר נגרם, והצדק המהותי לא נעשה. אל לנו לאפשר לחסינות שנועדה להגן על טוהר ההליך להפוך למכבסה של מעשי הכפשה.
נתקלתם בבעיה דומה? חשתם ששמכם הטוב נפגע במסגרת הליך משפטי או סביבו? אתם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מעמיק והערכת סיכויי תביעתכם.
