לקוח שכינה את עורך דינו "רמאי, שקרן ופושע" חויב בפיצויים נמוכים, מכיוון שההכפשות נשלחו לאדם אחד בלבד
עו"ד אופיר יצחקי תבע לקוח לשעבר, שלום בנימין, לאחר שזה שלח מיילים חריפים בהם כינה אותו "עבריין" ו"רמאי". השופטת מרי יפעתי קיבלה את התביעה, אך פסקה פיצוי של 18,000 ש"ח בלבד, בנימוק שהפרסום היה מצומצם והנמען היחיד ממילא לא היה צפוי להאמין להאשמות.
בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש עורך הדין אופיר יצחקי נגד לקוחו לשעבר, שלום בנימין , ופסק לטובת עורך הדין פיצוי בסך 18,000 ש"ח. זאת, לאחר שהנתבע כינה את התובע בשני מכתבים בדואר אלקטרוני "שקרן", "רמאי", "ערמומי" ו"עבריין שצריך להיענש במלוא חומרת הדין". אף שהשופטת מרי יפעתי קבעה כי מדובר בלשון הרע חמורה, הפיצוי הנמוך יחסית לתביעה המקורית (בסך 200,000 ש"ח), נפסק מכיוון שהפרסום הופנה לאדם אחד בלבד, אשר "סביר להניח כי לא ייחס לאמירות הנתבע… חשיבות רבה".
פסק הדין, שניתן ביום ו' באייר תשפ"ה, 4 במאי 2025 , על ידי כבוד השופטת מרי יפעתי, חותם סכסוך ארוך שנים בין עורך הדין ללקוחו לשעבר. תחילת הפרשה בהליכי גירושין שניהל הנתבע, מר בנימין, בבית הדין הרבני בנתניה, בהם ייצג אותו עו"ד יצחקי. בהמשך, לאחר שהנתבע לא עמד בהוראות הסכם הגירושין, מונה עו"ד יצחקי, יחד עם בא כוחה של האישה, עו"ד נחמיה יעקב, ככונס נכסים למכירת ביתם המשותף של בני הזוג.
לטענת התובע, הרקע להכפשות החל כאשר סירב "לשתף פעולה עם טענותיו השקריות של הנתבע לצורך ביטול הסכם הגירושין". התביעה הוגשה בגין שני פרסומים ספציפיים, שניהם מכתבי דואר אלקטרוני ששלח הנתבע לעו"ד נחמיה יעקב (ב"כ האישה), עם העתק לעו"ד יצחקי.
בפרסום הראשון, מיום 29 בדצמבר 2015, כתב הנתבע בין היתר: "תבקש מעורך הדין אופיר יצחקי שהחתים אותי על הסכם הגירושין מבלי שקראתי אותו (…) תודיע לו שהוא ישלם בבית המשפט על מעשה הנבלה שעשה (…) עבריינים צריכים להיענש במלוא חומרת הדין ובטח לא להחזיק בתעודת עריכת דין".
בפרסום השני, מיום 18 בינואר 2016, החריף הנתבע את הטון וכתב לשני עורכי הדין: "שניכם יחד הובלתם להליך כינוס נכסים מעורמה ומבלי שקראתי את הסכם הגירושין… שיקרתם לבית הדין הרבני… מה שמוכיח יותר שכל שמדובר בעורך דין שקרן ורמאי וערמומי שהחתים אותי על הסכם גירושין כולל כדי שיוכל להתמנות בלי הסכמתי, לכונס נכסים וכך לגרוף לכיסו הון עתק… תתבייש לך אופיר יצחקי… אני מבטיח לך שתשלם ביוקר על הפשע הנורא והבלתי נסלח שעשית, עם ישראל ישמע עליך ויבוז לך".
הנתבע, שבחר לאורך כל ההליך שלא להיות מיוצג על ידי עורך דין, הודה שביצע את הפרסומים, אך טען להגנת "אמת דיברתי". הוא טען כי עורך דינו פעל מאחורי גבו לתיקון הסכם הגירושין ושיקר לבית הדין הרבני.
חלק הארי של פסק הדין עוסק בהתנהלותו הדיונית של הנתבע. השופטת יפעתי ציינה כי הנתבע גרם "לעיכוב ניכר בקידום ההליך המשפטי" וכי בית המשפט נהג כלפיו "באורך רוח… על אף מחדליו". לאורך ההליך, הנתבע לא הגיש כתב הגנה מסודר , וחשוב מכך, לא הגיש כלל ראיות להוכחת הגנת ה"אמת דיברתי" שלו , וזאת למרות ארכות חוזרות ונשנות שניתנו לו, כולל התחשבות בתקופת מאסר ממושכת שריצה.
בשל מחדליו, קבע בית המשפט ביום 22 במאי 2024 כי הנתבע לא יוכל עוד להגיש ראיות מטעמו. הנתבע גם לא הגיש סיכומים, ובמקום זאת הגיש בקשת פסילה נגד השופטת, אשר נדחתה. התנהלות זו הובילה לכך שהנתבע "לא הרים הנטל להוכיח כי הפרסומים חוסים תחת מי מההגנות הקבועות בחוק".
לאור האמור, קבעה השופטת יפעתי כי הביטויים בהם השתמש הנתבע הם ללא ספק "לשון הרע" כהגדרתו בחוק. "ברי כי כינוי התובע, עו"ד במקצועו, כ'שקרן', 'רמאי', 'ערמומי', 'עבריין שצריך להיענש במלוא חומרת הדין' ועוד, הינן אמירות משפילות ומבזות, המייחסות לתובע מעשים פליליים… ועלולות לפגוע בשמו הטוב ובמשלח ידו".
עם זאת, בשאלת גובה הפיצוי, קבעה השופטת כי יש לפסוק פיצוי "ברף שאינו גבוה". מחד, השופטת ציינה לחומרה את העובדה שהנתבע ייחס לתובע "האשמות וביטויים חמורים בעלי גוון פלילי" , וכי הנתבע "לא חזר בו מהאשמות וביטויים אלו, לא הביע חרטה או התנצלות, ואף חזר במהלך ההליך על האשמות אלו".
מאידך, הנימוק המרכזי להפחתת הפיצוי היה היקף הפרסום המצומצם. "בענייננו", כתבה השופטת, "יש להביא בחשבון כי הפרסומים נעשו בפניה לעו"ד נחמיה ולו בלבד, קרי המדובר בהודעה פרטית שנשלחה לאדם אחד".
יתרה מכך, בית המשפט קבע כי סביר להניח שאותו נמען יחיד כלל לא האמין להכפשות. "עו"ד נחמיה לא העיד בהליך זה", ציינה השופטת, "ואולם, סביר להניח כי לא ייחס לאמירות הנתבע כלפי התובע חשיבות רבה, הן מאחר והכיר את 'הנפשות הפועלות'… והן מאחר והנתבע במסגרת אותם פרסומים האשים גם את עו"ד נחמיה בהאשמות חמורות ולפיהן פעל בעורמה ביד אחת עם התובע".
לאור זאת, סיכמה השופטת: "בנסיבות אלה… איני סבורה כי מדובר בפגיעה בעוצמה רבה נוכח האדם אליו מוען הפרסום והיקף הפרסום, או כי נגרם נזק לשמו של התובע בעיני הציבור". כמו כן, צוין כי התובע לא הוכיח נזק ממשי כגון אובדן הכנסות.
בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובע, עו"ד אופיר יצחקי, פיצוי בסך 18,000 ש"ח , וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח. כאמור, הנתבע, שלום בנימין, בחר לנהל את ההליך בעצמו ללא ייצוג משפטי.
ת"א 37395-07-21
