"מימון דק" והון של 100 ש"ח: העליון עיכב ביצוע חיוב של 2.6 מיליון ש"ח מחשש שהחברה הזוכה לא תוכל להשיב את הכסף
המשנה לנשיא, נעם סולברג, ניתח את ה"פרדוקס" שנוצר בבקשות לעיכוב ביצוע: ככל שהחברה הזוכה ענייה יותר וזקוקה לכסף, כך גובר החשש שלא תוכל להחזירו; וככל שהיא עשירה יותר, כך היא פחות זקוקה לו. הפתרון: הכסף יופקד בקופת בית המשפט.
בית המשפט העליון קיבל בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי בסך של למעלה מ-2.6 מיליון ש"ח, שהושת על חברת "גולדין קזה בע"מ". בהחלטה מנומקת שניתחה לעומק את סוגיית ה"מימון הדק" ואת מאזן הנוחות, קבע המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי קיים "חשש ממשי" שאם המבקשת תזכה בערעורה, היא לא תוכל להיפרע בחזרה מן החברה הזוכה, "אדם ד. כץ הנדסה אזרחית וימית בע"מ".
ההחלטה, שניתנה ביום 19 באוקטובר 2025, הורתה כי במקום להעביר את הכסף לידי החברה הזוכה, תפקיד "גולדין קזה" את מלוא הסכום הפסוק בקופת בית המשפט עד להכרעה בערעור.
תחילתו של הסכסוך בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת. בין הצדדים נכרת בינואר 2021 "הסכם לביצוע עבודות בניה", במסגרתו שכרה "גולדין קזה", חברה קמעונאית לשיווק רהיטים, את שירותיה של "כץ הנדסה", חברה קבלנית, להקמת מבנה מסחרי עבורה בתמורה לסך של 5,400,000 ש"ח.
"כץ הנדסה" הגישה תביעה כספית נגד "גולדין קזה" בטענה להפרת ההסכם , ו"גולדין קזה" מצידה הגישה תביעה שכנגד. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיאה ש' אטרש) קיבל במלואה את תביעת "כץ הנדסה" ודחה את התביעה שכנגד. בפסק הדין נקבע כי "גולדין קזה" הפרה את ההסכם בכך שביקשה לבצע שינויים ותוספות וסירבה לשלם עליהם , וכן נמנעה מקבלת החלטות מהותיות שנדרשו להשלמת הפרויקט במועד.
כתוצאה מכך, חויבה "גולדין קזה" לשלם ל"כץ הנדסה" פיצויי השבה בסך 2,542,597 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ש"ח. "גולדין קזה" לא השלימה עם פסק הדין, הגישה ערעור לבית המשפט העליון, ובד בבד הגישה את הבקשה לעיכוב ביצוע התשלום.
בבקשה לעיכוב ביצוע טענה "גולדין קזה" כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה. הטענה המרכזית הייתה כי החברה הזוכה, "כץ הנדסה", היא חברה בערבון מוגבל אשר על פי נסח רשם החברות, הון המניות שלה עומד על 100 ש"ח בלבד. עוד נטען כי על זכויותיה בחשבונות הבנקים רשומים שעבודים צפים וקבועים ללא הגבלה בסכום.
לפיכך, טענה "גולדין קזה", העברת סכום כה משמעותי לידי "כץ הנדסה" תיצור מצב בלתי הפיך; הכסף יהפוך כפוף לאותם שעבודים, ולא תהיה כל אפשרות מעשית להשיבו אם הערעור יתקבל. החברה טענה כי "כץ הנדסה" ממומנת ב"מימון דק" ואין לה כל הוכחה לנכסים שמהם ניתן יהיה להיפרע. כדי להוכיח את תום ליבה, הציעה "גולדין קזה" להפקיד את מלוא הסכום הפסוק בקופת בית המשפט.
מנגד, "כץ הנדסה" התנגדה נחרצות לבקשה. החברה טענה כי סיכויי הערעור "קלושים ביותר", וכי הטענות לגבי מצבה הכלכלי נטענו "בעלמא" וללא "ראיות מוצקות", למעט נסח החברה. לטענתה, אין כל קשר בין הערך הנקוב של המניות (100 ש"ח) לבין הון החברה או שוויה , והשעבודים הרשומים הם דבר שבשגרה, שנועדו לאפשר לחברה לממן פרויקטי בנייה בהיקפים גדולים. עוד טענה "כץ הנדסה" כי אי-קבלת הכסף גורמת לה נזק מצטבר ומאלצת אותה לשאת בעלויות מימון גבוהות.
"גולדין קזה" השיבה כי "כץ הנדסה" בחרה שלא לצרף ולו מסמך אחד (כגון דוחות כספיים, דפי בנק או הסכמים) שיוכיח את איתנותה הפיננסית, אף שיכלה לעשות זאת בנקל , ויש לזקוף את הימנעותה לחובתה.
השופט סולברג קיבל, כאמור, את הבקשה. הוא קבע כי אף שהכלל הוא שאין מעכבים ביצוע חיוב כספי, המקרה הנוכחי נופל בגדר החריג. באשר לסיכויי הערעור, קבע השופט כי אין מדובר ב"ערעור סרק" וכי שיקול זה אינו מטה את הכף לכאן או לכאן.
ההכרעה נפלה על בסיס "מאזן הנוחות", אשר לדעת השופט סולברג נטה בעיקרו לטובת "גולדין קזה". הוא ציין כי מהמסמכים היחידים שהוצגו – דוחות רשם החברות – אכן עולה "על פני הדברים" כי "כץ הנדסה" "ממומנת ב'מימון דק', חסרת נכסים, ומשועבדת".
השופט סולברג התייחס לטענת "כץ הנדסה" בדבר הון המניות, וקבע כי הון עצמי של 100 ש"ח בלבד, בעוד החברה מצהירה שהיא מבצעת פרויקטים בהיקפים גדולים, אכן מצביע על "מימון דק". הוא אף הפנה לפסק דין קודם שבו נקבע כי הון של 190 ש"ח הוא "סכום סמלי נטול כל נפקות כלכלית".
השופט מתח ביקורת על "כץ הנדסה" על שבחרה להתנגד לבקשה אך לא צירפה מסמכים פשוטים שהיו ברשותה ויכלו "להפיג את החשש העולה מנסח החברה". משכך, קבע, "נוכח החשש הממשי כי המבקשת לא תוכל להיפרע בחזרה מן המשיבה, ככל שהערעור שהגישה יתקבל – מאזן הנוחות מטה את הכף לטובתה".
בסיום החלטתו, התייחס השופט סולברג ל"פרדוקס" שנוצר במקרים אלה, כפי שתיאר בפסקי דין קודמים. לדבריו, ככל שיכולת ההחזר של הזוכה נמוכה יותר, כך גובר החשש והצדקה לעכב את הביצוע; אך מנגד, הדבר מעיד שהזוכה זקוק לכסף בדחיפות. לחלופין, אם הזוכה איתן פיננסית ויכול להחזיר את הכסף בקלות, אין סיבה לעכב את הביצוע; אך מנגד, איתנותו מעידה שהוא אינו זקוק לכסף בדחיפות.
הדרך לצאת מ"פרדוקס" זה, קבע סולברג, היא "לפסוע בשביל הזהב, בדרך האמצע", שהיא במקרה זה הפקדת הסכום בקופת בית המשפט. פתרון זה, שהוצע על ידי "גולדין קזה" עצמה, מאזן כראוי בין הצדדים: הוא מגן על "גולדין קזה" מפני האפשרות שלא תוכל לקבל את כספה בחזרה, ובו בזמן הוא מגן על "כץ הנדסה" ומבטיח שהכסף יהיה זמין עבורה אם הערעור יידחה.
השופט סולברג ציין כי פתרון זה הוצע על ידו ל"כץ הנדסה" כבר בתחילת ההליך, אך היא סירבה לו, ובכך לא הותירה מנוס מהכרעה שיפוטית.
בסופו של דבר, הבקשה התקבלה, והסכום יופקד בקופת בית המשפט. "כץ הנדסה" חויבה בהוצאות "גולדין קזה" בסך 2,500 ש"ח.
ע"א 66705-08-25
