ראש עיריית נשר כינה חבר אופוזיציה "סוטה עם הפרעה נפשית" ו"גנב" – ויפצה אותו בעשרות אלפי שקלים
ביהמ"ש קבע כי ראש העיר רועי לוי פרסם לשון הרע חמורה נגד חבר האופוזיציה שלומי זנו. גם חברי קואליציה וסגן ראש עיר ששיתפו את הפוסטים חויבו בפיצוי כולל של 75,000 ש"ח. השופטת דחתה את הסבריו של ראש העיר וכינתה אותם "מלאכותיים", אך מתחה ביקורת נוקבת גם על התנהלות התובע בתיק.
בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת לשון הרע שהגיש חבר האופוזיציה במועצת העיר נשר ויו"ר סיעת הליכוד בעיר, שלומי זנו, נגד ראש העיר, רועי לוי, ונגד שורת חברי מועצה ופעילים מסיעתו של לוי. בפסק דין חריף ומפורט, שניתן ב-19 במאי 2025, קבעה סגנית הנשיאה, השופטת אביגיל זכריה, כי לוי אחראי לשלושה פרסומים המהווים לשון הרע באופן מובהק נגד זנו, ודחתה את כל טענות ההגנה שלו, כולל טענת "אמת דיברתי" ו"תום לב".
בסך הכל חויבו שבעה נתבעים, ובראשם ראש העיר, לשלם לזנו פיצויים בסך 75,000 ש"ח. לוי לבדו חויב בתשלום של 35,000 ש"ח. התביעה, שהוגשה במקור על סך 300,000 ש"ח לצרכי אגרה , עסקה ב-18 פרסומים שונים שחולקו לשלושה אירועים מרכזיים.
האירוע המרכזי בתיק החל לאחר שזנו שלח לעיתונאי ישראל פריי (שהתביעה נגדו נמחקה) תמונה מבילוי פרטי של ראש העיר לוי ורעייתו, כפי שפורסמה בפייסבוק של אשת ראש העיר. העיתונאי פרסם "ציוץ" ביקורתי דווקא נגד זנו, וכינה את פנייתו "ניסיון זול" להתנגח בראש העיר.
בעקבות הציוץ של פריי, פרסם ראש העיר לוי פוסט משלו בפייסבוק, שבו שיתף את הציוץ וכתב נגד זנו, בין היתר: "…מסתבר שאפילו העיתונאי החרדי שם ללעג את הסוטה עם ההפרעה נפשית (לכאורה)… איש קטן ופוליטיקאי כושל שהפסיד בבחירות… מתוך קנאה תהומית וחולנית לשמה…".
השופטת זכריה קבעה כי פרסום זה מהווה "לשון הרע באופן מובהק". היא כתבה בפסק הדין: "הצגת התובע כאדם סוטה עם הפרעה נפשית… וכמי שסובל מ'קנאה תהומית וחולנית' מהווים לשון הרע".
במהלך המשפט, ניסה ראש העיר לוי להסביר כי כוונתו במילה "סוטה" הייתה "סוטה מדרך הישר". השופטת דחתה את ההסבר מכל וכל. "מצאתי את ההסבר שנתן ראש העיר בעדותו למילה סוטה… מאולץ ואני דוחה אותו", כתבה. "הנוסח המדוקלם, שחזר על עצמו גם בעדויות של נתבעים אחרים, היה לא סביר בעיניי ולא נתתי אמון בגרסה החדשה הזו". היא הוסיפה כי הסבריו של ראש העיר "הפחיתו ממהימנותו… שלא לצורך וחבל".
שני פרסומים מכפישים נוספים שיוחסו ישירות לראש העיר עסקו באירועים סביב ישיבת ועדת בכירים בעירייה. בפרסום אחד (פרסום 15), ייחס לוי לזנו יציאה מהעירייה "תוך שהוא לכאורה גונב מסמכים סודיים של העירייה". הוא הוסיף כי "עובדי עיריית נשר הותקפו לאחרונה באלימות פיזית על ידי זינו". בפרסום אחר (פרסום 17), חזר ראש העיר על הדברים וכתב כי זנו "צולם תוקף באלימות את מנהל מחלקת הפיקוח בעיריית נשר ונלקח בכוח בצורה מבישה לתחנת המשטרה… בחשד לגניבת מסמכים".
השופטת קבעה כי "ייחוס עבירות פליליות עולה כדי לשון הרע". גם במקרה זה, דחתה השופטת את טענות ההגנה של ראש העיר. היא ציינה כי הנתבעים לא הוכיחו את טענת "אמת דיברתי". באופן מפתיע, כשנשאל ראש העיר בחקירתו הנגדית האם הוא יודע שזנו גנב, השיב: "אני אף פעם לא שמעתי שהוא גנב. יכול להיות שכן. אני לא שמעתי שהוא גנב". השופטת כינתה את הסבריו המאוחרים לכך שהתכוון לגניבה במובן המשפטי של נטילת מסמך ללא רשות כ"התפלפלות לא אותנטית". כמו כן, לא הוצגו כל ראיות לקיומה של חקירה משטרתית או תוצאותיה בעניין התקיפה או הגניבה הנטענות.
התביעה התקבלה גם נגד 6 נתבעים נוספים, ביניהם סגן ראש העיר גאורגי גרשקוביץ, וחברי המועצה דני קרן, ישי איבגי, אדוה ורד קאופמן ופרח אסטרוגנו, וכן הפעילה הפוליטית איילת דוד. הם חויבו בסכומים שנעו בין 5,000 ל-10,000 ש"ח כל אחד , בגין "הדהוד" ושיתוף הפרסומים המכפישים של ראש העיר. השופטת קבעה כי אחריותם, כמפיצים, פחותה מזו של המפרסם המקורי. התביעה נגד הנתבע שרון בן סימון נדחתה.
לצד הניצחון של זנו, השופטת זכריה לא חסכה ביקורת חריפה גם מהתובע עצמו. היא ציינה כי עדותו "לא הותירה רושם מהימן" , וכי הוא "התחמק במהלך… עדותו ממתן תשובות ברורות". ביקורת הופנתה גם לבא כוחו של זנו על שאלות "מפותלות, ארוכות, לא ברורות ברובן ונשענו על תזות או נתונים חסרי בסיס לעיתים קרובות".
ביקורת חריגה נוספת נגעה לכך שזנו הודיע בסיכומיו על כוונתו לערער בטרם ניתן פסק הדין. השופטת ראתה בכך "נסיון להלך אימים על בית המשפט במטרה להשפיע על תוצאת ההליך".
בשל "התנהלותו הדיונית של התובע במהלך כל ההליך", החליטה השופטת לפסוק לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום "מינימלי" של 5,000 ש"ח בלבד, אשר ישולמו במשותף על ידי כל שבעת הנתבעים שחויבו.
ת"א 23507-06-19
