העליון דחה את בקשת המועצה לצרכנות: הוט לא תידרש לחשוף מסמכים על כלל לקוחותיה בשלב אישור הייצוגית
שופט העליון עופר גרוסקופף קבע כי די ב-28 התלונות שהוצגו כדי לבחון אם קיים ליקוי מערכתי בהצטרפות לשירות "Next TV", ודחה את דרישת המועצה למידע מדגמי על לקוחות נוספים. בירור גודל הקבוצה, קבע, ייעשה רק אם וכאשר התביעה תאושר כייצוגית.
בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה המועצה הישראלית לצרכנות נגד חברת הוט, וקבע כי החברה לא תיאלץ לחשוף, בשלב זה של הדיון בבקשת האישור, מסמכים הנוגעים לכלל הלקוחות שצורפו לשירות "Next TV". בהחלטה שניתנה ב-26 באוקטובר 2025, קבע השופט עופר גרוסקופף כי די בבחינה מעמיקה של 28 התלונות הקונקרטיות שהגישה המועצה, כדי להכריע בשאלת אישור התובענה כייצוגית.
הפרשה החלה ביולי 2020, כאשר המועצה לצרכנות הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הוט – מערכות תקשורת בע"מ. בלב הבקשה עמדה הטענה כי הוט מצרפת לקוחות לשירות הטלוויזיה "Next TV" ללא ידיעתם וללא הסכמתם המפורשת, וגובה מהם תשלום חודשי עבור השירות שלא כדין.
כדי לבסס את טענתה בדבר דפוס פעולה שיטתי, צירפה המועצה לצרכנות לבקשת האישור 28 תלונות של לקוחות שלטענתם צורפו לשירות בניגוד לרצונם. תלונות אלו נאספו הן על ידי המועצה עצמה והן בעקבות פניות למשרד התקשורת והרשות להגנת הצרכן.
במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי, ביקשה המועצה לצרכנות, אשר יוצגה על ידי עורכי הדין גיל רון ונדב מיארה, לחייב את הוט בהליך גילוי מסמכים. הבקשה כללה שתי דרישות עיקריות: האחת, קבלת תיעוד מפורט הנוגע להליך הצירוף של 28 הלקוחות המתלוננים; והשנייה, קבלת תיעוד הנוגע להליך הצירוף של יתר חברי הקבוצה המיוצגת. על מנת שלא להכביד על הוט, הציעה המועצה להגביל את הדרישה השנייה למדגם של לקוחות שצורפו לשירות במועדים ספציפיים.
טענת המועצה הייתה כי המסמכים הנוגעים ליתר חברי הקבוצה נחוצים כדי להוכיח כי לא מדובר בטעויות נקודתיות בטיפול ב-28 המתלוננים, אלא בליקוי מערכתי ודפוס פעולה מכוון או רשלני מצד הוט. לשיטתה, רק בחינת מדגם רחב יותר תוכל לגשר על פערי המידע הקיימים בין הצדדים ולהוכיח את קיומה של קבוצה.
בהחלטתו מיום 15 במאי 2025, קיבל בית המשפט המחוזי (השופט אבי פורג) את בקשת הגילוי באופן חלקי. השופט פורג הורה להוט למסור נתונים מפורטים ורלוונטיים לגבי כל אחת מ-28 התלונות שהוגשו. עם זאת, הוא דחה את הבקשה לגילוי מסמכים הנוגעים ליתר חברי הקבוצה (המדגם). בית המשפט קמא קבע כי מדובר בבקשה גורפת שאינה נדרשת בנסיבות העניין, שכן ניתן יהיה לברר את שאלת קיומה של עילה קבוצתית באמצעות בחינה מעמיקה של 28 התלונות הקיימות והמסמכים שיתקבלו לגביהן.
על החלטה זו הגישה המועצה לצרכנות בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, היא הבקשה שנדחתה כעת.
בהחלטתו המנומקת, פתח השופט גרוסקופף בהזכרת ההלכה המושרשת לפיה ערכאת הערעור תתערב בהחלטות הנוגעות לסדרי דין, ובכלל זה גילוי מסמכים, רק במקרים חריגים שבהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין. הוא קבע כי המקרה הנוכחי אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.
לגופו של עניין, ניתח השופט גרוסקופף את השאלה המרכזית: האם המסמכים הנוגעים ליתר חברי הקבוצה אכן דרושים לצורך הכרעה בבקשת האישור? הוא ציין כי אכן, ישנם מקרים בהם הצגת תלונות פרטניות בודדות עלולה שלא להספיק כדי להוכיח קיומה של קבוצה, ובמצבים כאלה עשויה להימצא הצדקה לגילוי מידע מסוים כבר בשלב המקדמי.
אלא, הדגיש השופט, נסיבות המקרה הנוכחי שונות. בניגוד לתובע ייצוגי פרטי, "בקשת האישור הוגשה על ידי המועצה לצרכנות, שהיא גוף ציבורי אליו מתנקזות תלונות צרכניות של לקוחות שונים, ולפיכך בעלת נגישות למידע המתייחס למספר לא זניח של חברי הקבוצה הפוטנציאלית".
העובדה שהמועצה הצליחה להציג 28 תלונות ממקורות שונים, ובית המשפט המחוזי הורה להוט לחשוף את מלוא הנתונים אודות תלונות אלה, מייצרת בסיס מספק לבחינת הטענות בשלב זה. השופט גרוסקופף אימץ את עמדת המחוזי לפיה בחינה מעמיקה של 28 המקרים הללו תאפשר לבית המשפט לקבוע "אם מדובר באוסף מקרי של תקלות נקודתיות שאינו מצדיק ניהול הליך ייצוגי או בליקוי מערכתי שהוא תוצאה של מדיניות מכוונת או רשלנית העשוי להצדיק ניהול תובענה ייצוגית".
לאור זאת, פסק השופט, המסמכים הנוגעים ליתר חברי הקבוצה אינם דרושים בשלב זה לבירור עצם קיומה של הקבוצה. לכל היותר, מסמכים אלה עשויים להיות רלוונטיים לצורך בירור גודלה של הקבוצה. בהתאם להלכה הפסוקה, "את שאלת גודל הקבוצה יש לבחון בשלב ניהול התובענה גופה ככל שבקשת האישור תתקבל".
לפיכך, ההחלטה שלא לחייב את הוט לגלות את המסמכים הנוספים בשלב הדיון בבקשת האישור היא סבירה ואינה מגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור. הבקשה נדחתה מבלי שהתבקשה תשובת הוט, ולכן לא נפסקו הוצאות.
רע"א 19217-09-25
