ביהמ"ש דחה בקשה לייצוגית נגד בנק לאומי: קיבל את פרשנות הבנק ל"משכורת באינטגרציה"
השופט ערן טאוסיג פסק כי הבנק רשאי להסתמך על מערכת ממוכנת לזיהוי משכורות באמצעות קוד ייעודי, ואינו מחויב להכיר אוטומטית בהעברות בנקאיות "רגילות" או בשיקים לצורך מתן הטבת פטור מעמלות. עם זאת, לאור הבהרת נהלים שביצע הבנק בעקבות ההליך, לא נפסקו הוצאות לחובת המבקש.
פסק דין שניתן היום בבית משפט השלום בתל אביב-יפו דוחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק לאומי לישראל בע"מ , סביב תוכנית הטבות שיווקית שהציע הבנק ללקוחותיו. בפסק הדין, שניתן ב-26 באוקטובר 2025, קבע כבוד השופט ערן טאוסיג כי פרשנותו של הבנק לתנאי התוכנית הינה סבירה ולגיטימית, וכי המבקש לא הצליח להוכיח קיומה של עילת תביעה משותפת לקבוצה.
תחילת הפרשה ב-2 במרץ 2022, אז פתח המבקש, עו"ד ישי ימין, חשבון בבנק לאומי והצטרף לתוכנית "החזר עמלות עו"ש ל-36 חודשים". על פי תנאי התוכנית, לקוח היה זכאי להטבה (החזר עמלות) בכפוף לעמידה במספר תנאים מצטברים, ביניהם חיוב חודשי מינימלי בכרטיס אשראי בסך 3,000 ש"ח, וכן "העברת משכורת באינטגרציה" לחשבון בסך 7,000 ש"ח ומעלה נטו. בתנאי התוכנית הוגדר המונח "משכורת באינטגרציה" כ"משכורת המעוברת על-ידי המעסיק ישירות לחשבון הבנק של הלקוח באמצעות מסלקה בין בנקאית".
המבקש, עו"ד ימין, אשר יוצג על ידי עו"ד אהוד גרי , טען כי עד סוף 2023 היה שכיר במשרד עורכי דין בבעלות אביו, וקיבל את משכורתו בשיק או בהעברה בנקאית. לטענתו, אף שעמד בתנאים הכספיים , הבנק לא זיכה אותו אוטומטית כנדרש, ובמקרים שכן זיכה – עשה זאת באיחור ובערך נומינלי בלבד.
בבסיס הבקשה עמדה הטענה המשפטית כי יש לפרש את המונח "העברת משכורת באינטגרציה" באופן רחב, הכולל גם תשלום בשיק או בהעברה בנקאית "רגילה". המבקש טען כי אם הבנק רצה להחריג צורות תשלום אלה, היה עליו לעשות זאת במפורש. משלא עשה כן, נטען כי הבנק הפר את ההסכם , הפר את חוק הבנקאות (שירות ללקוח), הטעה את הלקוחות, התעשר שלא כדין והפר את נוהל בנקאי תקין 433 המחייב זיכוי בצירוף הצמדה וריבית.
בנוסף, המבקש העלה טענה אישית נוספת, לפיה הבנק הפר התחייבות נפרדת שניתנה לו לפטור מלא מעמלות למשך שנה, כאשר גבה ממנו עמלת מינימום בסך 5.5 ש"ח.
מנגד, בנק לאומי, שיוצג על ידי עורכי הדין יואב הירש וגלית פליישר , טען כי דין הבקשה להידחות. הבנק הבהיר כי מטרת התוכנית הייתה לעודד העברת משכורות באמצעות מערכת מס"ב (מסלקה בנקאית), המכונה "אינטגרציה". נציגי הבנק הסבירו כי זיהוי הזכאות להטבה נעשה באופן ממוכן. המערכת האוטומטית מזהה העברות ממס"ב המגיעות עם "קודים ייעודיים למשכורות", וכך יודעת להעניק את ההטבה.
לטענת הבנק, בהעברות בנקאיות "רגילות" או בשיקים, לא קיים קוד כזה ולא ניתן לדעת אם מדובר במשכורת או בכל העברה אחרת (כמו דמי שכירות או מתנה). הבנק טען כי פרשנות המבקש מייתרת לחלוטין את המילה "אינטגרציה" שצוינה במפורש בהסכם.
עוד ציין הבנק כי הוא דווקא הלך לקראת הלקוחות המקבלים שכר בשיק, וקבע מנגנון חלופי: המערכת תזהה הפקדת שיק מאותו מקור במשך שלושה חודשים רצופים כתנאי לקבלת ההטבה. באשר לחיוב בסך 5.5 ש"ח, הבנק טען כי מדובר ב"טעות נקודתית" ו"בתום לב", אשר תוקנה והסכום הושב למבקש, ועל כן אין בכך כדי להקים עילה ייצוגית.
השופט ערן טאוסיג קיבל, כאמור, את עמדת הבנק ודחה את הבקשה. בפסק דין מפורט, קבע השופט כי הפרשנות הנכונה לתנאי התוכנית היא זו שהציג הבנק. "לבנק עומדת הזכות לוודא כי אכן מדובר בהעברת משכורת", כתב השופט, "שהרי… עומדת בבסיס ההיגיון הכלכלי למתן ההטבה".
השופט הדגיש כי מאחר שהמערכת הבודקת את הזכאות היא ממוחשבת ומטפלת ב"עשרות אלפי לקוחות בשנה", "יש צורך אינהרנטי ולגיטימי בקריטריונים ברורים שניתנים לזיהוי בהיקף רחב" – קרי, קודי מס"ב. השופט ציין כי המבקש, שהעיד על עצמו שאינו מבין בדיני בנקאות, לא הביא עד מומחה מטעמו שיסתור את עמדת הבנק כי "אינטגרציה" היא אכן העברה מקודדת.
השופט אף קבע כי המתווה שהציג הבנק לזיהוי שיקים (לאחר 3 חודשים) הוא סביר ואף פועל לטובת הצרכנים. קבלת פרשנות המבקש, לפיה כל העברה בנקאית מזכה בהטבה, הייתה "גורמת לכך שהבנק לא יוכל לוודא כי מתקיימים התנאים למתן ההטבה", תוצאה שלדברי השופט היא "לא הוגנת" ועלולה לפגוע בלקוחות הבנק עצמם.
השופט טאוסיג דחה גם את הטענה לקיומה של קבוצה. לגבי הטענה על הפרת ההבטחה האישית (חיוב 5.5 השקלים), קבע השופט כי "הפרת התחייבות אישית לכשעצמה, אינה יכולה להוות בסיס לתובענה ייצוגית". הוא ציין כי הבנק הודה בטעות הנקודתית , הסביר אותה והשיב את הכסף. המבקש לא הציג "ולו ראשית ראיה" כי הדבר אירע ללקוחות נוספים.
למרות דחיית הבקשה, החליט השופט טאוסיג לחרוג מהכלל וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו. נימוקו של השופט לכך היה כי אין מדובר ב"תביעת סרק". הוא ציין כי אין מחלוקת שלאחר הגשת בקשת האישור, הבנק "הרחיב את הפרסום בדבר תנאי התוכנית, בכל הנוגע למעבירי משכורת בשיק". בכך, הכיר בית המשפט בתרומה מסוימת של ההליך להבהרת הכללים לציבור הלקוחות.
ת"צ 22118-02-24
