פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 33857-04-20) מהווה מקרה מרתק המדגים את הגבול הדק שבין ביקורת לגיטימית על עובדי ציבור לבין "שיימינג" מכפיש ברשתות חברתיות. חשוב מכך, פסק הדין מדגיש את הסכנה הטמונה בהגשת תביעות נגד מופרכות, וכיצד בית המשפט יודע לזהותן כ"תביעות השתקה" (SLAPP) ולפסוק הוצאות כבדות לחובת מגישיהן.
הפרשה החלה במרץ 2020, בשיא מגפת הקורונה, כאשר שוטרים, ובהם התובע רס"ר מחמד נסראלדין, הוזעקו לדירת הפנטהאוז של הנתבע, אור ישראל, בעקבות תלונות על רעש. לאחר שהשוטר הודיע לישראל כי יקבל דוח בגין הרעש, פתח האחרון במסע הכפשות חסר רסן בסדרת "סטוריז" בחשבון האינסטגרם שלו.
ישראל כינה את נסראלדין "שוטר ליצן", "אפס", "מטומטם", "נוכל", "שוטר פח" ו"בושה למשטרה", ואף רמז למוצאו כשכתב "הרשימה משתלטת עלינו". בעקבות כך, הגיש השוטר תביעת לשון הרע.
הנתבע, אור ישראל, ניסה להסתמך על שתי הגנות מרכזיות בחוק איסור לשון הרע: הגנת "אמת דיברתי" והגנת "תום הלב". שתי ההגנות קרסו במבחן בית המשפט.
הגנת "אמת דיברתי" (סעיף 14): ישראל טען כי הפרסומים היו אמת, וכי נסראלדין הוא שוטר מושחת שניסה "לסגור איתו דיל". הוא ביסס טענה זו על קשר שהיה לשוטר עם אדם אחר, שהוביל לחקירת מח"ש. אלא שבית המשפט, בפסיקה חדה, קבע כי טענותיו של ישראל "משוללות כל יסוד". השופטת, רונית פינצ'וק-אלט, ציינה כי אותה חקירת מח"ש מדוברת (שנפתחה בעקבות תלונה של אותו אדם שלישי, כנקמה על תביעה אחרת שהגיש נגדו נסראלדין) נסגרה, ונקבע כי רוב הטענות היו "עורבא פרח". חטאו היחיד של השוטר היה נטילת הלוואה ללא דיווח, עבירה משמעתית שאין בינה לבין שחיתות או נוכלות ולא כלום. בית המשפט אף ציין לטובה את הערכותיו הגבוהות של השוטר.
הגנת "תום הלב" (סעיף 15): ישראל טען כי פעל בתום לב ופרסם "הבעת דעה" לגיטימית על התנהגות עובד ציבור. גם טענה זו נדחתה מכל וכל. בית המשפט קבע כי שלל הביטויים ("ליצן", "אפס", "מטומטם", "דיבור של מזדיין") חורגים מגדר הסביר. אלו אינן "הבעות דעה" אלא קביעת עובדות נחרצות ופוגעניות. נפסק כי גם אם הייתה לאור טרוניה לגיטימית על הדוח, התגובה הייתה "בלתי פרופורציונלית בעליל".
המהלך המעניין בתיק היה הגשת תביעה שכנגד בסך 500,000 ש"ח על ידי ישראל, נגד השוטר נסראלדין ונגד משטרת ישראל. ישראל טען למסכת התנכלויות, רדיפה, מעקבים, פלישות לביתו ומעצרי שווא מצד שוטרי תחנת בני ברק, שלטענתו פעלו כ"שליחים" של נסראלדין.
כאן הפגין בית המשפט נחישות יוצאת דופן. השופטת פינצ'וק-אלט בדקה באופן פרטני כל אירוע וכל ביקור משטרתי שישראל הלין עליו. המסקנה הייתה חד-משמעית: לא הייתה כל קנוניה, וכל פעולות המשטרה היו סבירות, מידתיות ומוצדקות. התברר כי ה"הטרדות" הבלתי פוסקות נבעו משתי סיבות בלבד:
- התנהלותו של ישראל עצמו: הוא המשיך לקיים מסיבות רועשות שגררו תלונות חוזרות ונשנות של שכניו.
- סירובו לשתף פעולה: הוא התחמק בעקביות מלהתייצב לחקירה בעניין תלונת לשון הרע שהגיש נגדו השוטר.
בית המשפט קבע במפורש כי התביעה שכנגד אינה אלא "תביעת השתקה" (SLAPP). השופטת ציינה כי מדובר ב"אדם בעל יכולות ואמצעים", אשר הגיש תביעה מנופחת במטרה "ששתי התביעות יידחו באופן הדדי". כלומר, ניסיון להלך אימים על התובע המקורי (השוטר) ולגרום לו לסגת מתביעתו הצודקת.
בסופו של יום, התביעה העיקרית של השוטר התקבלה, ואילו התביעה שכנגד של ישראל נדחתה במלואה. בית המשפט לא הסתפק בפיצוי הסטנדרטי ופסק לטובת השוטר "כפל פיצוי" (80,000 ש"ח במקום 40,000).
הסיבה להכפלה הייתה הוכחת "כוונה לפגוע" מצד ישראל. כוונה זו הוכחה לא רק מהפרסומים עצמם, אלא מהתנהלותו הזדונית לאחר מכן: הוא ביקש מעוקביו "לאסוף חומר" על השוטר , הוא פנה למח"ש והגיש "תלונת כזב" שהתבררה כ"עורבא פרח" , והוא הגיש את תביעת ההשתקה המופרכת.
בשורה התחתונה, ניסיונו של אור ישראל להשתמש בכוחו הכלכלי ובהשפעתו ברשתות החברתיות התפוצץ בפניו. הוא חויב לשלם לשוטר 80,000 ש"ח פיצוי, ובנוסף חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום אדיר של 105,000 ש"ח (בתוספת מע"מ) – הן עבור התביעה העיקרית והן בגין דחיית תביעת ההשתקה שלו.
פסק דין נסראלדין נ' ישראל מלמד כי הרשתות החברתיות אינן שטח הפקר, וכי גם לאנשי ציבור יש זכות לשם טוב. ביקורת היא לגיטימית, אך השתלחות אישית, בוטה וגזענית תגרור פיצויים.
חשוב מכך, פסק הדין מחזק את ידיהם של קורבנות לשון הרע ומבהיר כי בתי המשפט אינם חוששים מתביעות נגד מנופחות. ההפך הוא הנכון: שימוש טקטי לרעה בהליכי משפט וניסיון להשתיק תובעים באמצעות "תביעות השתקה" עלול להתגלות כטעות יקרה מאוד, שתוביל לא רק לדחיית התביעה אלא גם להכפלת הפיצוי בתביעה המקורית ולחיוב בהוצאות משפט חריגות.
פרשה זו מדגישה את החשיבות הקריטית של ייעוץ משפטי אסטרטגי. אם נתקלתם בהכפשה ברשת, או אם אתם שוקלים להגיש תביעה, חשוב להבין את מלוא ההשלכות. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי לבחינת המקרה, הערכת הסיכונים והסיכויים, וגיבוש אסטרטגיה נכונה שתמנע מכם ליפול למלכודות שטמן הנתבע במקרה זה.
