דחייה גורפת לגוגל: ענקית הטכנולוגיה ניסתה להתחמק מצו בית משפט – וחויבה בהוצאות

בית משפט השלום בחיפה דחה את בקשת Google LLC לביטול צו המורה לה לחשוף נתונים מחשבונות Ads ו-Analytics. השופט רמזי חדיד מתח ביקורת חריפה על טיעוני החברה, שנטענו ללא תצהיר: "טענות סותרות", "ללא ביסוס עובדתי"

בפסיקה חריפה ונוקבת, דחה בית משפט השלום בחיפה את בקשתה של ענקית הטכנולוגיה הבינלאומית, חברת Google LLC, לבטל צו שניתן נגדה. הצו הורה לגוגל להמציא לידי תובע בתיק אזרחי את מלוא המידע והיסטוריית העריכות מחשבונות "גוגל אדז" ו"גוגל אנליטיקס" של הנתבעים. השופט הבכיר רמזי חדיד דחה את שורת הטיעונים שהעלתה גוגל, תוך שהוא קובע כי טענותיה המרכזיות הועלו "מן הפה אל החוץ" , ללא כל תשתית עובדתית או תמיכה בתצהיר כנדרש.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה בסך 200,000 שקלים שהגיש אדוארד דוד לובקין התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, ביניהם חברת עורכי הדין צור גלית ועו"ד שמעון צור. התובע טוען כי התקשר עם הנתבעים ליצירת קמפיין שיווקי, אך אלו הפרו את ההסכמים עמו ועשו שימוש בקמפיינים שיצר תוך פגיעה בזכויות היוצרים שלו.

כדי להוכיח את טענותיו בדבר השימוש הלא-מורשה, ביקש התובע וקיבל צו המורה לגוגל לחשוף את הנתונים הרלוונטיים מחשבונות הנתבעים. יש לציין כי הצו המקורי ניתן בהסכמת הנתבעים עצמם, אך מבלי שעמדתה של גוגל נשמעה. בעקבות הצו, הגישה גוגל בקשה דחופה לביטולו.

חברת גוגל העלתה שורה ארוכה של טיעונים משפטיים ועובדתיים בניסיון לבטל את הצו. בין היתר טענה גוגל כי הצו "גורף, רחב ומכביד שלא לצורך", וכי כלל לא ברור מהו המידע המבוקש. עוד טענה טענה מרכזית כי פלטפורמת "גוגל אדז" כלל אינה בבעלותה או מופעלת על ידה, אלא על ידי חברה אירית בשם 'GOOGLE IRELAND LIMITED'.

בנוסף, גוגל טענה כי בהיותה חברה זרה, בית המשפט בישראל אינו מוסמך כלל להורות לה למסור ראיות, וכי על התובע לפעול בהתאם ל"חוק עזרה משפטית בין מדינות". לבסוף, נטען כי על התובע לקבל את המידע מהנתבעים עצמם, וכי הצו עומד בניגוד ל"הלכת מור" המפורסמת (רע"א 4447/07), האוסרת על חשיפת פרטי גולשים אנונימיים.

השופט חדיד דחה את כל טענותיה של גוגל, אחת לאחת, תוך שימוש בלשון ביקורתית.

ראשית, קבע השופט כי טענותיה של גוגל סותרות זו את זו: "טענת חב' גוגל כאילו המידע שהתבקש… אינו ברור, אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענותיה… כאילו מדובר במידע גורף, רחב ומכביד". השופט הוסיף ותהה כיצד גוגל יכולה לטעון להכבדה, בעוד היא מודה שכלל אינה יודעת מה פרטי הסכסוך בין הצדדים.

באשר לטענת ההכבדה והטענה כי חברה אירית אחרת מפעילה את השירות , פסק השופט חדיד כי מדובר ב"טענה עובדתית גרידא". כיוון שגוגל בחרה שלא לתמוך את בקשתה בתצהיר כלשהו, "די בטעם זה לדחות את הטענה". השופט אף בחן פסק דין שגוגל עצמה צירפה לתמיכה בטענתה (בעניין גוגל ישראל ו-GMAIL) וקבע כי הוא כלל אינו רלוונטי למקרה הנדון.

גם הטיעון המרכזי בדבר היותה "חברה זרה" נדחה במלואו. השופט קבע כי הטענה הועלתה "מבלי שהונחה תשתית עובדתית לטענתה". גוגל, כך צוין, כלל לא טענה שאין לה נציגות רשומה בישראל , וממילא, בהיעדר תצהיר, לא הוכיחה כי המידע המבוקש אינו בשליטתה או אינו מצוי בישראל.

השופט חדיד אף דחה לחלוטין את ההסתמכות על "הלכת מור". הוא הבהיר כי הלכת מור עוסקת בחשיפת זהות של גולש אנונימי כהכנה לנקיטת הליך משפטי , בעוד המקרה הנוכחי שונה לחלוטין: "עסקינן במידע של הנתבעים עצמם… שהם מסכימים לחשיפתו לצורך בירור המחלוקת בתביעה".

ההחלטה, שניתנה ביום 3 בנובמבר 2025 , מסכמת כי בקשתה של גוגל נדחית. השופט חדיד הבהיר כי התיקון היחיד שהוא מורה עליו הוא טכני: המידע שגוגל תמציא יוגבל עד ליום הגשת התביעה (22.07.2024) , סייג שהופיע בהחלטה המקורית אך נשמט מהפסיקתא שנחתמה.

בסופו של יום, בית המשפט הורה לגוגל להמציא את המידע המבוקש לידי ב"כ התובע עד ליום 26 בנובמבר 2025, וחייב את ענקית הטכנולוגיה בתשלום הוצאות משפט לתובע בסך 1,500 ש"ח.

ת"א 56276-07-24