פשרה בייצוגית נגד קיה ויונדאי: מומחה בית המשפט קבע שאין פגם בתיבת ההילוכים הרובוטית
השופטת יסכה רוטנברג אישרה הסדר פשרה בתביעה נגד טלקאר וכלמוביל, במסגרתו יקבלו הנהגים יידוע מחודש על אופן הנהיגה. שכר טרחת עורכי הדין של התובעים קוצץ בחצי, והיתרה תועבר לקרן ציבורית.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד יבואניות הרכב טלקאר (קיה) וכלמוביל (יונדאי). התביעה עסקה בטענות לפגמים מובנים בתיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמדים (DCT) בעלת שבעה הילוכים, המותקנת בדגמים פופולריים של שתי היצרניות. בפסק דין שניתן ב-3 בנובמבר 2025, קיבלה השופטת יסכה רוטנברג את הסדר הפשרה, אך זאת לאחר שאימצה את מסקנות המומחה המוסכם שמונה בתיק, אשר קבע כי אין פגם בתיבת ההילוכים. כתוצאה מכך, ההסדר אינו כולל פיצוי כספי לחברי הקבוצה, אלא מתמקד בשיפור ההדרכה והיידוע לנהגים.
בלב בקשת האישור, שהוגשה במקור ב-2019, עמדו טענות לשני פגמים עיקריים בתיבת ההילוכים. המבקשים טענו כי הרכבים סובלים מהשהיה (דיליי) בתחילת הנסיעה, וחשוב מכך, מהתחממות יתר של המצמדים במהלך נסיעה איטית ופקוקה. לטענתם, היבואניות והיצרניות היו מודעות לפגמים, הסתירו מידע מהלקוחות והטעו אותם, ואף נמנעו מביצוע "ריקול" בישראל, בדומה לקריאה חוזרת שבוצעה בארה"ב לדגמי יונדאי טוסון. התביעה, שהתבססה על חוות דעת מומחה מטעם המבקשים, כללה עילות של רשלנות, הפרת חובות גילוי, הפרת חוק הגנת הצרכן ועוד.
מנגד, המשיבות, טלקאר וכלמוביל, כפרו מכל וכל בטענות. הן טענו כי לא רק שאין פגם, אלא מדובר בטכנולוגיה מתקדמת המשלבת יתרונות של גיר ידני ואוטומטי. לטענתן, ה"התחממות" אינה תקלה, אלא תוצאה של שימוש שאינו תואם את הוראות היצרן. הן הדגישו כי בניגוד לגיר אוטומטי רגיל, נסיעה ב"זחילה" ממושכת בפקק ללא לחיצה על הבלם או דוושת ההאצה, גורמת לשחיקה והתחממות, בדומה לאופן שבו נהג בגיר ידני היה "שורף קלאץ'". עוד נטען כי הריקול האמריקאי לא היה רלוונטי לרכבים בישראל עקב שוני טכני, וכי הלקוחות מקבלים הדרכה באמצעות ספר הרכב, הסברים בעל פה ותגית מידע ייעודית.
בשל הפער העצום בין חוות הדעת, הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מוסכם מטעם בית המשפט, המהנדס דוד נמרי. חוות דעתו, שהוגשה ביולי 2023, הייתה נקודת המפנה בתיק. המומחה קבע נחרצות כי בבדיקות שערך לא מצא בעיה של התחממות מצמדים. הוא אישר כי נהיגה "בזחילה" בעלייה אכן גורמת להתראות קוליות וויזואליות המורות לנהג ללחוץ על הבלם , ואם הנהג מתעלם וממשיך, תופיע נורת "עצור". עם זאת, הדגיש המומחה, שכאשר נוהגים על פי הנחיות היצרן, "אין כל בעיה ולא נדלקת התראה". באשר להשהיה בהאצה, המומחה קבע כי מדובר ב"עיכוב של חלקיק שנייה שאינו מורגש". מסקנתו הסופית הייתה כי "אין כל צורך בתיקון של מערכת ההילוכים".
לאור מסקנות המומחה, שהחלישו משמעותית את סיכויי התביעה, גיבשו הצדדים הסדר פשרה. ההסדר, כאמור, אינו כולל פיצוי כספי. תחת זאת, היבואניות התחייבו לשפר את יידוע הלקוחות: הן תפרסמנה הוראות שימוש מדויקות בעמוד ייעודי באתרי האינטרנט שלהן , תשלחנה מכתב אישי לכל חברי הקבוצה (באמצעות משרד התחבורה ) עם הסבר על אופן הנהיגה הנכון למניעת התחממות, ותחדדנה נהלים בקרב אנשי המכירות. בנוסף, תגית המידע שהייתה בעבר בתא הכפפות, תיתלה מעתה על המראה המרכזית ברכבים חדשים.
השופטת רוטנברג הגבילה את תחולת ההסדר. היא קבעה כי הוא יחול רק על בעלי רכבים שיוצרו עד דצמבר 2019, מועד הגשת הבקשה המתוקנת. זאת, מחשש שבמהלך השנים שחלפו בוצעו "עדכוני תוכנה/חומרה" בתיבות ההילוכים, ולכן לא ניתן לכלול רכבים מאוחרים יותר בהסדר.
סוגיה מרכזית נוספת בפסק הדין הייתה גובה הגמול ושכר הטרחה. הצדדים המליצו על 50,000 ש"ח גמול למבקשים ו-300,000 ש"ח שכר טרחה לעורכי דינם. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה בחריפות, וטענה כי הסכומים "מופרזים" וכי ההסדר "דומה יותר להסתלקות" לאור "התועלת המוגבלת" לחברי הקבוצה. השופטת רוטנברג קיבלה את עמדת היועצת, וקיצצה את הסכומים ב-50%. הגמול למבקשים הועמד על 25,000 ש"ח ושכר הטרחה על 150,000 ש"ח. את היתרה בסך 175,000 ש"ח, שהיבואניות כבר הסכימו לשלם, הורתה השופטת להעביר לקרן הציבורית לניהול וחלוקת כספים בתובענות ייצוגיות.
ת"צ 23140-08-19
