אשליה או שקיפות? פסק דין חדש מנתץ את התקווה ל"מסלול עוקף" בחוק עידוד השקעות הון – עו"ד מיכאל דבורין

בעולם המורכב של דיני מיסוי מקרקעין, משקיעים ויזמים מחפשים תדיר אחר הוודאות. פסק דין חדש וחשוב שניתן לאחרונה בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב (ו"ע 45183-09-23 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' מנהל מס שבח תל אביב), מהווה תמרור אזהרה לכל מי שמבקש ליהנות מהטבות מס "דרך קיצור", תוך טשטוש הגבולות הברורים שבין הבעלות על מניה לבין הבעלות על הנכס.

פסק הדין, שניתן על ידי הרכב שכלל את כב' השופט ה' קירש (יו"ר), רו"ח צבי פרידמן ורו"ח יהושע בליצקי, דחה באופן גורף ומוחלט שתי טענות יצירתיות, אך מופרכות מיסודן, שהעלתה חברה בניסיון להפחית באופן דרמטי את חבות המס שלה. הניתוח המעמיק של הוועדה מספק לנו שיעור חשוב על פרשנות החוק, על ההפרדה בין הישות התאגידית לבעליה, ועל גבולותיה הברורים של הטבת המס בגין "הפקעה".

במרכז הפרשה עמדה חברה (העוררת) שהחזיקה ב-20% ממניות חברת "מגדל השעון ביפו בע"מ". חברה זו הייתה "איגוד מקרקעין" כהגדרתו בחוק, ונכסה היחיד היה בניין מגורים ומסחר ביפו, אשר הוכר כ"בניין להשכרה למגורים" וקיבל אישור כ"מפעל מאושר" לפי חוק לעידוד השקעות הון (להלן: "חוק העידוד").

בעקבות סכסוך ארוך שנים בין העוררת לבין בעלת המניות העיקרית (80%), הגיע התיק לבית המשפט העליון. בפסק דין חלוט, הורה בית המשפט העליון לעוררת למכור את מניותיה לבעלת השליטה תמורת סכום קצוב.

בבואה לדווח על העסקה, דרשה העוררת שתי הטבות מס מרחיקות לכת: ראשית, היא טענה כי מכירת המניות באיגוד המקרקעין שקולה, במהותה הכלכלית, למכירת הבניין עצמו, ולכן היא זכאית לשיעור המס המופחת (11%) הקבוע בחוק העידוד. שנית, ולחילופין, טענה כי כיוון שהמכירה נכפתה עליה בצו שיפוטי, יש לראות בה "הפקעה" המזכה בזיכוי של 50% מהמס. מנהל מיסוי מקרקעין דחה את שתי הטענות, ועל כך הוגש הערר.

מסקנה ראשונה: עיקרון ה"שקיפות" מת – ההטבה היא ל"בעל הבניין" בלבד

הטענה המרכזית של העוררת נשענה על תפיסת ה"שקיפות" – הרעיון לפיו יש "לראות דרך" התאגיד ולמסות את הפעולה כאילו הייתה מכירה של נכס המקרקעין עצמו. ועדת הערר, בחוות דעתו המנומקת של רו"ח פרידמן, הפריכה טענה זו באופן שיטתי.

ראשית, לשון החוק פשוטה וברורה: חוק העידוד מעניק את הטבות המס ל"בעל בניין להשכרה". בעל הבניין במקרה זה היא חברת מגדל השעון. העוררת, לעומת זאת, היא "בעלת מניות" – נכס שונה ונפרד לחלוטין. כפי שציין השופט קירש, תכלית החוק היא לעודד בנייה להשכרה, על כל סיכוניה וקשיי המימון הכרוכים בה, ולא להעניק הטבות למסחר במניות של חברות שכבר הקימו בניינים כאלה.

שנית, הוועדה מזכירה לנו היסטוריה חקיקתית חשובה: "עיקרון השיקוף" המפורסם, שאיפשר בעבר לראות במכירת מניות באיגוד כמכירת מקרקעין, בוטל בכל הנוגע לחישוב מס שבח עוד בתיקון 50 לחוק מיסוי מקרקעין (בשנת 2002). התיקון קבע במפורש כי חישוב השבח בפעולה באיגוד ייעשה לפי הוראות פקודת מס הכנסה (כלומר, כמכירת נכס הון – המניה). קבלת עמדת העוררת הייתה מחזירה את הגלגל לאחור ומתעלמת מתיקון חקיקה מפורש.

הוועדה אף הדגישה את האבסורד בטענת העוררת: אילו הייתה מתקבלת, האם גם בעל מניות באיגוד המחזיק בדירת מגורים היה זכאי לפטור ממס שבח? יתרה מזו, הבניין כלל גם שטחי מסחר שלא היו זכאים להטבה. קבלת עמדת העוררת הייתה יוצרת כפל עיוות: גם מתן הטבה למי שאינו זכאי לה (המשקיע במניות), וגם החלתה על נכסים שאינם זכאים לה (השטח המסחרי).

מסקנה שנייה: סכסוך אזרחי אינו "הפקעה"

הוועדה דחתה בקלות רבה יותר את הטענה השנייה. "הפקעה", כמשמעותה בחוקי המס, היא מונח בעל הגדרה משפטית ברורה, שגובשה בפסיקה רבת שנים. הפקעה היא פעולה שלטונית, כפויה, הנעשית על ידי המדינה או רשות מטעמה, למטרה ציבורית מובהקת, ומכוח חוק ספציפי.

הוועדה קבעה כי המקרה דנן אינו מתקרב אפילו לסף הנדרש. המדובר בסכסוך אזרחי-מסחרי בין שתי ישויות פרטיות. העובדה שבית המשפט הכריע בסכסוך והורה על מכירה כפויה אינה הופכת אותו ל"הפקעה" ציבורית. כפי שציין השופט קירש, כל קביעה אחרת "עלולה לפתוח פתח למניפולציה". זוהי, לכל היותר, "הפרדת כוחות" או "פירוק שיתוף" כפוי, אך בוודאי לא הפקעה.

משמעויות והשלכות לעתיד

פסק הדין מחזק את ההפרדה התאגידית ואת הוודאות המיסויית. הוא מבהיר כי ההטבות בחוק העידוד הן פרסונליות – הן ניתנות לישות שביצעה את הפעולה המעודדת (החברה שבנתה) ואינן "זולגות" אוטומטית לבעלי המניות שלה בעת מכירת מניותיהם. שנית, הוא חוסם את הניסיון להרחיב את הגדרת ה"הפקעה" לסכסוכים פרטיים, ובכך שומר על תכליתה המקורית של הטבת המס – פיצוי האזרח על נטילת רכושו על ידי השלטון למטרה ציבורית.

לתכנון מס אגרסיבי יש מחיר, וכפי שלמדה העוררת, כאשר הוא מבוסס על פרשנות המנוגדת ללשון החוק, לתכליתו ולהיסטוריה החקיקתית שלו – דינו להידחות, בתוספת חיוב בהוצאות משפט.

אם נתקלתם בסוגיה דומה במסגרתה רשויות המס מסרבות להכיר בטענותיכם, או בכל סוגיית מיסוי מקרקעין מורכבת אחרת, משרדנו זמין לבחון את המקרה לעומק ולהעניק ייעוץ משפטי מקצועי. תכנון מס נכון והיערכות משפטית מדויקת הם המפתח להימנעות ממחלוקות עתידיות.

שתפו:

צריכים סיוע משפטי?

השאירו פרטים או התקשרו
ונחזור אליכם בהקדם