רגשותיו הפגועים של התאגיד: פסק דין חדש פותח פתח מדאיג לתביעות השתקה – עו"ד מיכאל דבורין

בית המשפט העליון, בפסק דין עקרוני שניתן ב-9 בנובמבר 2025, הרחיב באופן משמעותי את יכולתם של תאגידים לתבוע פיצויים בגין עוולות לשון הרע. בפסיקה (רע"א 41402-12-24 גרנות נ' רמת רזיאל), נקבע בדעת רוב כי תאגיד זכאי לפיצוי בגין "נזק לא ממוני" – כלומר, פגיעה שאינה מתבטאת בהפסד כספי ישיר – גם במסלול התביעה הרגיל הדורש הוכחת נזק.

לכאורה, מדובר בהחלטה טכנית-משפטית. אולם למעשה, זוהי פסיקה בעלת השלכות מרחיקות לכת על חופש הביטוי, ובמיוחד על היכולת למתוח ביקורת על גופים תאגידיים רבי-עוצמה. פסק הדין מנמיך את הרף הנדרש להגשת תביעות דיבה תאגידיות ועלול, בניגוד לכוונת בית המשפט, לתמרץ הגשת תביעות השתקה (SLAPP).

תחילתו של הסיפור: סכסוך מקומי במושב

הפרשה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון החלה כסכסוך מקומי במושב רמת רזיאל. המבקשים, יוסף ואיירין גרנות, בעלי נחלה במושב, ניהלו מאבק ממושך מול האגודה השיתופית (המשיבה) על רקע אי-קבלתם כחברים בה. במסגרת הסכסוך, פרסמו בני הזוג גרנות מספר פרסומים בהם ייחסו לוועד האגודה פעולות פסולות, ביניהן אכיפה סלקטיבית, שימוש לא כשר בכספי האגודה ונטילת כספים שלא כדין מחברים.

בית משפט השלום, ובעקבותיו המחוזי, קיבלו את תביעת הדיבה של האגודה. נקבע כי הפרסומים מהווים לשון הרע, וכי לבני הזוג לא עומדות הגנות "אמת בפרסום" או "תום לב". גולת הכותרת הייתה קביעת הפיצוי: האגודה לא הוכיחה הפסד כספי, אך בית המשפט פסק לטובתה 80,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני שהוכח. נזק זה הוגדר כפגיעה חמורה במרקם החיים במושב, יצירת שסע קהילתי ופגיעה בנכונות החברים ליטול חלק בפעילות הוועד.

השאלה העקרונית: האם לתאגיד יש "שם טוב" שאינו כסף?

הערעור לעליון התמקד בשאלה המשפטית: האם תאגיד – יצור משפטי מלאכותי נטול "נפש" – יכול כלל לזכות בפיצוי על נזק שאינו כלכלי?

טענת המבקשים הייתה פשוטה: תאגיד אינו חווה עלבון, השפלה או עוגמת נפש. האינטרס היחיד שלו הוא ממוני. לכן, "נזק" עבורו יכול להיות רק הפסד כספי.

השופט אלכס שטיין, בדעת רוב, דחה טענה זו מכל וכל. הוא קבע כי אף שתאגיד אכן אינו חווה "כאב וסבל", יש לו אינטרסים ממשיים שאינם ממוניים, ובראשם "מוניטין ומעמד ציבורי". פגיעה בהם הופכת את התאגיד ל"אטרקטיבי פחות" בעיני משקיעים, מנהלים ובעלי מניות, גם אם לא נגרם הפסד כספי מיידי. השופט שטיין הדגיש כי קביעתו חלה על כל תאגיד, כולל תאגידים מסחריים שמטרתם היחידה היא רווח.

השופטת רות רונן, לעומתו, הסכימה לתוצאה אך חלקה על ההנמקה הרחבה. היא סברה כי יש להבחין בין סוגי תאגידים. לשיטתה, חברה מסחרית רגילה אכן פועלת רק למטרות רווח, ו"שמה הטוב" הוא נכס כלכלי בלבד. אם אין הפסד כספי, אין נזק. אולם, במקרה הזה, המשיבה היא "אגודה שיתופית", שתכליתה כוללת גם מטרות קהילתיות וחברתיות. פגיעה במרקם הקהילתי היא אכן נזק לא-ממוני רלוונטי עבור אגודה שכזו. השופטת יעל וילנר הצטרפה לעמדתו של שטיין מבלי להכריע במחלוקת בינו לבין רונן.

ביקורת: המתנה היקרה שקיבלו תאגידים

דעת הרוב, אותה הוביל השופט שטיין, היא הבעייתית. בכך שקבע כי כל תאגיד מסחרי זכאי לפיצוי על נזק עמום ובלתי-ניתן לכימות כמו "פגיעה במעמד הציבורי", בית המשפט העניק כלי נשק רב עוצמה לגופים חזקים.

עד היום, תאגיד שביקש לתבוע דיבה במסלול של הוכחת נזק (סעיף 7 לחוק) ניצב בפני משוכה גבוהה: הוא נדרש להוכיח הפסד כספי ממשי – ביטולי חוזים, ירידה במכירות, אובדן לקוחות. זהו מחסום ראוי שסינן תביעות סרק.

כעת, פסק הדין מאפשר לכל חברה בע"מ להגיש תביעה, לא על הפסד שקלי, אלא על נזק ערטילאי של פגיעה ב"אטרקטיביות" שלה. קל מאוד לטעון לנזק כזה, וקשה מאוד להפריך אותו.

כאן נכנסת הסכנה האמיתית: תמרוץ תביעות השתקה. תאגיד ענק שסופג ביקורת ציבורית (למשל על זיהום סביבתי, פגיעה בעובדים או מוצר פגום) יוכל כעת לאיים בתביעת דיבה, לא בטענה שהפסיד כסף, אלא בטענה שהביקורת פגעה ב"מעמדו הציבורי". השופט שטיין אמנם פטר חשש זה בטענה שלבתי המשפט יש כלים להתמודד עם תביעות השתקה, אך זוהי התעלמות מהמציאות.

האפקט המצנן (Chilling Effect) אינו נובע מהשאלה אם התביעה תתקבל בסוף הדיון, אלא מעצם הגשתה. עבור האזרח הפשוט, העיתונאי החוקר או ארגון חברתי קטן, האיום בהליך משפטי יקר וממושך נגד תאגיד עתיר משאבים – גם אם סכום הפיצוי הסופי יהיה נמוך יחסית (כמו 80,000 ש"ח בתיק זה) – מספיק כדי לגרום להם "ליישר קו" ולהימנע מביקורת עתידית.

פסק הדין למעשה מטשטש את הגבול בין הגנה לגיטימית על מוניטין עסקי לבין שימוש ציני בדיני לשון הרע כחרב מתהפכת נגד מבקרים. בעוד השופטת רונן הציעה מודל מאוזן ומבחין, דעת הרוב של השופט שטיין פתחה פתח רחב מדי, שגופים חזקים ימהרו לנצל.

פרשת גרנות נ' רמת רזיאל מדגימה כיצד סכסוך שכנים פשוט יכול להפוך לפסיקה עקרונית המשנה את מאזן הכוחות בין האזרח לתאגיד. הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע הפך כעת למסוכן עוד יותר עבור מי שמעז לבקר גופים חזקים.

אם נתקלתם בהאשמות בדבר פרסום לשון הרע, או אם אתם חשים כי אתם ניצבים בפני תביעה שמטרתה להשתיק אתכם, אתם לא לבד. משרדנו מתמחה בדיני לשון הרע, הגנה על חופש הביטוי וניהול משברים משפטיים-תקשורתיים. אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו לקבלת ייעוץ ראשוני והערכת מצבכם המשפטי.

רע"א 41402-12-24

שתפו:

צריכים סיוע משפטי?

השאירו פרטים או התקשרו
ונחזור אליכם בהקדם