בית המשפט דחה בקשת חברי קיבוץ למימון תביעת ענק נגד קבוצת שילר: "לא הוכיחו צורך כלכלי"
השופט אבי סתיו דחה את בקשת בני הזוג זנו לחייב את הקיבוץ בהוצאות משפטם בסך 10 מיליון ש"ח, וקבע כי על אף שהקיבוץ סירב לבוררות, התובעים נכשלו בהצגת ראיות מינימליות למצבם הכלכלי. עוד נקבע: סכסוכים מסחריים על הפעלת "מתחם הצ'ילר" והבריכה אינם בגדר "סכסוך" קיבוצי המזכה במימון.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דחה (10 בנובמבר 2025) בקשה חריגה של חברי קיבוץ קבוצת שילר, בני הזוג עידן ולוטם זנו, לחייב את הקיבוץ לממן את הוצאותיהם המשפטיות במסגרת תביעת ענק שהגישו נגדו. כבוד השופט אבי סתיו קבע כי התובעים, שתביעתם העיקרית עומדת על סך של 10,007,000 ש"ח, לא עמדו בנטל ההוכחה המינימלי להראות כי מצבם הכלכלי מצדיק חיוב שכזה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות.
ההחלטה התקבלה במסגרת הליך הדן בסכסוך מורכב ורב-פנים בין בני הזוג זנו לבין הקיבוץ. התביעה העיקרית, שהוגשה ביוני 2022, כוללת ארבעה ראשי נזק מרכזיים:
- מתחם ה"צ'ילר": סכסוך סביב "מזכר הבנות" משנת 2014, שלפיו הוענקה לתובע זכות "בר רשות" להפעלת מיזם תעסוקה לאטרקציה לילדים במתחם. התובעים טוענים כי הקיבוץ הפר את ההסכם, פעל בחוסר תום לב וסיכל לכאורה בקשה לשימוש חורג להפעלת בר-מסעדה במקום. בגין כך, הם תובעים פיצויי קיום (אובדן רווחים צפוי) בסך של כמעט 7 מיליון ש"ח. מנגד, הקיבוץ טוען כי פעל כדין, ואף הגיש תביעה שכנגד לסילוק ידו של התובע מהמתחם ולתשלום פיצוי מוסכם בסך 974,860 ש"ח, בטענה שהתובע לא השיב את המתחם במועד.
- הפעלת הבריכה: הסכם מ-2019 שלפיו התובע יפעיל את בריכת הקיבוץ לחמש עונות. הקיבוץ הודיע על סיום ההסכם ביולי 2020. התובעים טוענים כי ההודעה נשלחה בחוסר תום לב ועומדת בסתירה להבנות קודמות, ותובעים 2.8 מיליון ש"ח בגין אובדן רווחים צפוי. הקיבוץ טוען כי הפעיל את זכותו החוזית בתום לב ומשיקולים ענייניים.
- שיוך דירות: מחלוקת סביב זכאותם של בני הזוג לדירה במסגרת הליך שיוך הדירות בקיבוץ. סוגיה זו הגיעה לפשרה שקיבלה תוקף של החלטה בספטמבר 2023 , אולם בהתפתחות נוספת, התובעים הגישו תביעה חדשה ונפרדת לביטול הסכם הפשרה.
- לשון הרע: תביעה לפיצוי בסך 140,000 ש"ח בטענה כי מכתב ששלח הקיבוץ לחבריו בנוגע להליכים המשפטיים מהווה לשון הרע.
בני הזוג זנו ביססו את בקשתם למימון על תקנה 3 ל"תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקיבוץ)". תקנה זו קובעת כי אם נתגלע "סכסוך" בין חבר לקיבוץ, והקיבוץ סירב לקיים בוררות הקבועה בתקנון, על הקיבוץ להשתתף בהוצאות הייצוג המשפטי של החבר. מטרת התקנה היא ליצור שוויון בין החבר, הנתפס כצד חלש, לבין הקיבוץ.
השופט סתיו ניתח את הבקשה לגופה ודחה אותה, בעיקר משום שהתובעים נכשלו בעמידה בתנאי מרכזי בתקנה: הוכחת מצבם הכלכלי.
ראשית, קבע השופט כי לא כל התביעה בסך 10 מיליון ש"ח נכנסת כלל להגדרת "סכסוך" בתקנות. ההגדרה מתייחסת למחלוקת "בדבר יישום החלטת האסיפה הכללית". הקיבוץ הודה כי רכיב שיוך הדירות אכן עונה להגדרה זו , והצדדים הסכימו כי רכיב לשון הרע אינו עונה לה.
השופט קבע כי שני הרכיבים המרכזיים – מתחם ה"צ'ילר" והבריכה – הם "מסחריים במהותם". הוא קבע כי התובעים לא הצביעו על "החלטה קונקרטית" של האסיפה הכללית שההסכמים הללו מיישמים. לכן, קבע השופט, המחלוקות המסחריות, המהוות את עיקר סכום התביעה, אינן מזכות במימון לפי התקנות.
שנית, השופט בחן את התנאי של "סירוב לבוררות" (וזאת רק בנוגע לרכיב שיוך הדירות). התובעים פנו לקיבוץ בבקשה לבוררות בספטמבר 2021, ונענו בשלילה. הקיבוץ טען כי התקנון אינו מחייב בוררות, וכי התובעים החמיצו את המועד לפנייה לבוררות בעניין השיוך. השופט סתיו דחה את טענת הקיבוץ וקבע כי די בכך שהתקנון מסדיר אפשרות לבוררות והקיבוץ סירב לה, כדי לקיים את התנאי.
אך התנאי המכריע שהפיל את הבקשה היה מצבם הכלכלי של התובעים. התקנה קובעת כי שיעור ההשתתפות ייקבע "בשים לב למקורות הכספיים של החבר". השופט סתיו קבע כי נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על החבר התובע.
בהחלטתו, מתח השופט ביקורת חריפה על התנהלות התובעים בנקודה זו, וקבע כי הם "לא הביאו ראיות של ממש בקשר למצבם הכלכלי". הוא ציין כי טענתם ש"קיבלו מימון בהלוואה" הייתה טענה לא מפורטת שלא נתמכה באסמכתאות. גם תצהיר מאוחר יותר, שבו נטען כי התובע נאלץ לוותר על דיבידנד וכי חברה בבעלותו העמידה "הלוואת בעלים" לטובת התביעה, לא סיפק כל מידע על מצבם הכלכלי האמיתי.
השופט סיכם כי "החסר בעניין זה בולט במיוחד בהינתן שהתובע הוא איש עסקים, ובהתחשב בכך שהנתבעת טענה במפורש כי התנאי הנוגע למקורות הכספיים… אינו מתקיים". לאור המסקנה כי התובעים "לא עמדו בנטל המינימאלי להראות כי מצבם הכלכלי הוא כזה שמצדיק לחייב את הנתבעת להשתתף בהוצאות הייצוג" , נדחה רכיב זה של התביעה.
התביעה העיקרית בנוגע ליתר הסוגיות ממשיכה להתנהל בבית המשפט.
ת"א 47058-06-22
