פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום באשקלון (ת"א 42467-09-20) מהווה קריאת השכמה כפולה ומטרידה; הן לאלו הממהרים להגיש תביעות לשון הרע בגין ביקורת נוקבת, והן למערכת המשפטית עצמה, הנדרשת לאזן בין הגנה על חופש הביטוי לבין שמירה על שמו הטוב של אדם. בפרשה זו, תביעת דיבה שהגישה גננת נגד אם לפעוטה הסתיימה לא רק בדחייה מוחצת של התביעה, אלא גם בחיוב התובעת בהוצאות עתק, לאחר שהשופט מיתג את התביעה כ"תביעת השתקה" קלאסית.
אך בעוד התוצאה בתיק הספציפי נראית מוצדקת לאור הראיות המצמררות שהוצגו, היא מעלה חשש כבד מפני מדרון חלקלק: שימוש יתר בכלי של "תביעות השתקה" ופסיקת הוצאות עונשיות עלולים לרוקן מתוכן את דיני לשון הרע, ואף לייצר תמריץ מסוכן להקצנת השיח ולפגיעה בשם הטוב, בידיעה ש"עם השופט הנכון" – ההשמצה עשויה עוד להפוך למשתלמת.
"שקר אחד גדול" שהתברר כאמת מצמררת
תחילת הפרשה בפוסטים שפרסמה הנתבעת, אם לפעוטה, ברשת הפייסבוק, בהם הזהירה הורים אחרים מפני הפעוטון של התובעת. הנתבעת כינתה את הגננת "שקר אחד גדול!!!" ו-"מכשפה" ש"יודעת לשחק טוב". הגננת, שניהלה את הפעוטון כ-18 שנים, הגישה תביעת דיבה בסך 140,000 ש"ח בגין הפגיעה בשמה הטוב.
הנתבעת, מצדה, טענה להגנת "אמת בפרסום". היא חשפה כיצד עוד בשנת 2015, לאחר שחשדה כי בתה הפעוטה אינה מטופלת כראוי, הטמינה מכשיר הקלטה בעגלתה. ההקלטות, באורך כולל של כ-9 שעות, הוצגו בבית המשפט וזיעזעו את השופט, כבוד השופט עידו כפכפי, שתיאר את ההאזנה להן כ"חוויה מטלטלת אשר תדיר שינה מכל הורה".
ההקלטות חשפו מציאות קשה: בכי בלתי פוסק של פעוטות שזכה להתעלמות מוחלטת מצד הצוות; אמירות קשות של הגננת לפעוטה בוכה, כגון "תתפוצצי אני לא מרימה אותך, תתפוצצי"; ושימוש בשינה כאמצעי ענישה. עוד עלה כי הגננת שינתה את התנהגותה מקצה לקצה והפכה לנעימה וחמה רק כאשר הורים נכחו במקום.
ראיות אלו גובו בחוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי מדובר ב"התעללות נפשית והזנחה רגשית", ובעדויות של שש אימהות נוספות שתיארו דפוס שיטתי של הזנחה, הפחדה וטראומות ארוכות טווח שנגרמו לילדיהן .
מ"אמת בפרסום" ל"תביעת השתקה"
השופט כפכפי קיבל את גרסת הנתבעת במלואה. הוא קבע כי הוכחה הגנת "אמת בפרסום", וכי התיאורים "שקר אחד גדול" ו"יודעת לשחק טוב" הוכחו כנכונים לאור הפער בין המצג שהציגה הגננת להורים לבין התנהגותה האמיתית.
אך השופט לא עצר שם. הוא קבע כי התובעת, "במקום להבין את חומרת מעשיה", בחרה בדרך של "ההגנה הטובה ביותר היא התקפה". הוא מיתג את התביעה כולה כ"שימוש לרעה בהליך השיפוטי, בתביעה הדומה באופייה לתביעת השתקה" (SLAPP).
כאן מגיעה הנקודה המטרידה. כתוצאה ממיתוג זה, ומאחר ובא כוחה של התובעת "הכביד על בירור ההליך" (הביא עדים רבים שאינם חיוניים והגיש סיכומים בני 65 עמודים) , פסק השופט "הוצאות מוגברות". הגננת חויבה לשלם לנתבעת 50,000 ש"ח כשכר טרחת עו"ד , ובנוסף 10,000 ש"ח לאוצר המדינה בגין הארכת הדיון שלא לצורך.
החשש: תמריץ למשמיצים
במקרה הספציפי הזה, קשה להתווכח עם התוצאה. הראיות כנגד הגננת היו כה מכריעות, עד כי התביעה שהגישה אכן נראית כניסיון נואש להשתיק ביקורת מוצדקת. אולם, עלינו לבחון את ההשלכות הרחבות יותר של פסיקה זו.
פסיקת הוצאות כה גבוהות, בסך 60,000 ש"ח, בתיק שנדחה כשהתביעה היא על 140,000 ש"ח, היא צעד חריג. אף שהשופט נימק זאת היטב כסנקציה על תביעת השתקה , הכלי הזה עלול להיות מסוכן כשהוא מופעל במקרים פחות מובהקים.
החשש המרכזי הוא שפסיקות מסוג זה ייצרו תמריץ שלילי כפול:
-
ריקון מתוכן של דיני לשון הרע: אנשים ששמם הטוב אכן נפגע באופן שקרי ומכוון יחששו כעת להגיש תביעה. הם יפחדו שמא בית המשפט יראה בתביעתם הלגיטימית "תביעת השתקה", והם יסיימו לא רק ללא סעד, אלא גם עם חוב הוצאות עצום.
-
תמריץ למשמיצים: בצד השני של המתרס, משמיצים ו"שיימינג" ברשתות החברתיות עלולים להרגיש מוגנים מתמיד. הם עלולים להקצין את שפתם ולפרסם האשמות חמורות, בידיעה שגם אם ייתבעו, כל שיידרש מהם הוא לשכנע את בית המשפט כי התובע מנסה "להשתיק" אותם. במצב אבסורדי, המשמיץ עשוי לא רק לצאת פטור בלא כלום, אלא אף לייצר רווח כלכלי נאה מפסיקת הוצאות גבוהה לטובתו.
פסק הדין בפרשת פראג נ' זכאי מלכה, שניתן על ידי השופט עידו כפכפי ב-12 בנובמבר 2025, הוא תמרור אזהרה. הוא מגן בצדק על זכותה של אם לחשוף עוולות ולהזהיר את הציבור, אך הוא גם מדגיש את כוחו העצום של בית המשפט בקביעת סכומי הוצאות חריגים.
האיזון העדין בין הגנה על חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב הוא נשמת אפם של דיני לשון הרע. יש לקוות כי מערכת המשפט תשתמש בכלי של "תביעות השתקה" בזהירות הראויה, ותשמור אותו למקרים הקיצוניים והמובהקים, ולא תהפוך אותו לכלי המעודד הפקרות והשמצות ברשת.
הזירה המשפטית של דיני לשון הרע, תביעות השתקה ופרסומים ברשתות חברתיות מורכבת וסבוכה מתמיד. אם נתקלתם בפגיעה בשמכם הטוב, או אם אתם נתבעים בגין פרסום שביצעתם, אתם זקוקים לייעוץ משפטי מדויק. משרדנו מתמחה בתחום זה, ואנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני.
