אור ירוק לתביעה ייצוגית: בעלי מרצדס ופולקסווגן יוכלו לתבוע פיצוי על קילופים בגג הפנורמי
בית המשפט המחוזי אישר חלקית בקשה לייצוגית נגד כלמוביל וצ'מפיון מוטורס בגין "פגם אופייני" של הלבנה במסגרת הגג. עם זאת, השופט דחה את התביעה לפיצוי על החלפת הגג, ואישר אותה רק בגין עוגמת נפש בסך של עד 2,000 ש"ח לכל בעל רכב.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר השבוע (11 בנובמבר 2025) בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד יבואניות הרכב כלמוביל בע"מ וצ'מפיון מוטורס בע"מ , וכן נגד היצרניות העולמיות DAIMLER AG (מרצדס) ו-Volkswagen AG. זאת, בטענה לפגם סדרתי בגגות הפנורמיים המותקנים ברכביהן.
בפסק דין מפורט, קבע כבוד השופט רמי חיימוביץ כי הבקשה מאושרת חלקית, אך ורק בגין "פגם אופייני" ספציפי: פס של הלבנה או דהייה המופיע על מסגרת הפוליקרבונט (פלסטיק שקוף כהה) העוטפת את זכוכית הגג. הבקשה נדחתה לגבי סוגי קילופים אחרים או שינויי צבע שונים, לגביהם נקבע כי לא הוכחה תקלה חוזרת.
במרכז הבקשה, שהוגשה על ידי שמונה בעלי רכבים, עמדה הטענה כי ברכבי יוקרה וברכבים בעלי רמת אבזור משודרגת מתוצרת מרצדס, פולקסווגן, סיאט, סקודה ואאודי, מתגלה פגם אסתטי חמור במסגרת הגג הפנורמי. לטענתם, מדובר בפגם ייצור הגורם לקילופים ושינויי צבע, אשר מחמיר עם הזמן ואינו נובע מבלאי סביר.
כדי להוכיח כי לא מדובר במקרים בודדים, צירפו המבקשים, בנוסף לרכביהם, תיעוד נרחב שצולם על ידי מר אמין חוטבא, אשר נשכר על ידם. בסך הכל, הוצגו בפני בית המשפט תמונות של כ-31 רכבי מרצדס וכ-51 רכבי קונצרן פולקסווגן בהם נצפה אותו פגם אופייני של פס דהוי.
השופט חיימוביץ ציין כי אף שמשקלן של תמונות אלו מוגבל, שכן לא מדובר במדגם סטטיסטי וקיים חוסר מידע על גיל הרכבים ואחזקתם , "לא ניתן לגרוע מחשיבותן של התמונות, אשר מציגות תופעה רחבה יחסית של פגם דומה… הדבר עשוי ללמד על קיומה של בעיה דומה… וראוי לבדוק אותה ואת סיבותיה במסגרת הליך אחד".
מנגד, היבואניות והיצרניות דחו את הטענות מכל וכל. לטענתן, מקור הקילופים אינו בפגם ייצור, אלא בבלאי טבעי ובאחזקה לקויה של הרכבים, למשל שימוש בחומרי ניקוי אגרסיביים שפגעו בציפוי. מהנדסת מטעם פולקסווגן, גב' קורנליה פלבריך, העידה כי המסגרת מותקנת במיליוני רכבים בעולם וכי התופעה אינה מוכרת , והעריכה כי הנזק נגרם מטיפול בניגוד להוראות היצרן.
היבואניות אף הדגישו כי אחריותן מוגבלת לתקופת האחריות שניתנה לרכב , וכי המבקשים מנסים לכפות עליהן "אחריות נמשכת ומתמדת אין קץ".
השופט חיימוביץ דחה את טענת היבואניות בנוגע לפקיעת האחריות. הוא קבע כי תעודת אחריות מכסה בלאי סביר ורגיל, אך "כאשר מתגלה באחד ממכלולי הרכב פגם שמקורו אינו בבלאי סביר אלא בליקוי בייצור… היצרן אחראי לכך גם אם תקופת האחריות המוסכמת חלפה". השופט ציין כי העדה מטעם פולקסווגן אישרה בעצמה כי הציפוי אמור להחזיק מעמד לאורך חיי הרכב.
עוד הדגיש השופט את פערי הכוחות העצומים בין הצרכן ליצרניות: "דווקא דרישת המשיבות כי תוצג חוות דעת [הנדסית] מלמדת על הקושי הרב שכל אחד מבעלי הרכבים מתמודד עמו… איש מבעלי הרכבים לא ישקיע בחוות דעת להוכחת טענותיו". לכן, נקבע כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת לבירור הסוגיה.
אף שהבקשה אושרה, הסעד אותו ביקשו התובעים – פיצוי בגובה עלות החלפת הגג (שהוערכה ב-5,000 עד 10,000 ש"ח) בתוספת ירידת ערך – נדחה בשלב זה.
השופט קבע כי המבקשים לא הוכיחו נזק זה. השמאי מטעם התובעים, מר דני גורביץ, הודה בחקירתו כי רוב בעלי הרכבים כלל לא יחליפו את הגג בשל הפגם האסתטי.
יתרה מכך, השמאי נאלץ להודות כי לא בדק בחוות דעתו את ירידת הערך הנגרמת מעצם הפגם הויזואלי (בניגוד לירידת ערך מהחלפה), וכינה זאת בעצמו: "אכן זו לאקונה בחוות הדעת". גם המבקשים שמכרו את רכבם לא הוכיחו כי קיבלו מחיר נמוך יותר בגלל הגג.
לפיכך, קבע השופט כי "ניתן לאשר את התביעה רק בשל נזק בלתי ממוני שנגרם עקב הפגם". נזק זה הוא עוגמת הנפש שנגרמת למי שרכש רכב, לעיתים יקר, וגילה בו פגם. הסעד שאושר בתביעה הוגבל ל-2,000 ש"ח לכל היותר עבור כל חבר קבוצה.
קביעה זו הובילה גם להגדרה מצומצמת של הקבוצה: רק מי שרכש את הרכב (גם יד שניה) ולאחר מכן הופיע הפגם ברכבו. מי שקנה רכב כשהפגם כבר קיים, היה מודע לו, ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש.
בסיום פסק הדין, חויבו המשיבות לפרסם מודעות על אישור התביעה ולשאת בהוצאות המבקשים בסך 50,000 ש"ח.
ת"צ 39814-10-20
