"הטיטאניק של עפולה": העירייה הסתירה העדר אישורים, כפתה על הקבלן לחפור בור – ותשלם פיצויים של מיליונים
פסק דין חריף של בית המשפט המחוזי בנצרת חושף התנהלות רשלנית וחוסר תום לב מצד עיריית עפולה בפרויקט "שער העיר" • העירייה הציגה מצג שווא על "אישור עקרוני" ממשרד הפנים ודחקה בקבלן להתחיל עבודות בטרם עת. השופטת אילונה לינדנשטראוס דחתה את טענת העירייה ל"סיכון עסקי" וקבעה: "רשות מנהלית חייבת לפעול בהגינות"
בפסק דין נוקב וביקורתי שניתן ביום חמישי האחרון (13.11.2025) בבית המשפט המחוזי בנצרת, חייבה השופטת אילונה לינדנשטראוס את עיריית עפולה לשלם מיליוני שקלים לחברת הבנייה "י.א. אלון בניה בע"מ". זאת, בעקבות התנהלותה של העירייה בפרויקט "שער העיר", פרויקט דגל שאמור היה לכלול מגדל מגורים, מסחר ומשרדים, אך הסתיים בבור ענק, בהפסדים כספיים ובביטול ההסכם.
הפרשה חושפת התנהלות בעייתית של רשות מקומית, אשר מצד אחד כבלה את הקבלן בחוזה הכולל "תנאי מתלה" המחייב אישור משרד הפנים, ומצד שני הוציאה לו "צו התחלת עבודה" מיידי ודחקה בו לבצע חפירות בהיקף עצום, כשהיא מסתירה ממנו כי הבקשה לאישור כלל לא הוגשה.
תחילת הפרשה בשנת 2016, אז פרסמה עיריית עפולה מכרז לפרויקט הענק. במסמכי המכרז וההסכם הצהירה העירייה כי קיים "אישור עקרוני" ממשרד הפנים לביצוע העסקה. החברה התובעת, שזכתה במכרז, הסתמכה על מצג זה. אלא שבבית המשפט התברר כי מדובר היה במצג שווא.
"הנתבעת לא הוכיחה בכל ראיה או עדות מידיעה אישית כי אכן ניתן ע"י משרד הפנים אישור עקרוני", כתבה השופטת לינדנשטראוס בפסק הדין. התברר כי בפועל, העירייה הגישה את הבקשה לאישור משרד הפנים רק בינואר 2018 – יותר משנה לאחר חתימת ההסכם וכשנה וחצי לאחר פרסום המכרז. העיכוב נבע, בין היתר, מסכסוכים פנימיים בין ראש העיר למהנדס העיר ומטעויות תכנוניות של העירייה עצמה.
לב המחלוקת המשפטית נגע לסתירה פנימית שהעירייה יצרה במו ידיה. החוזה קבע כי תחילת העבודות כפופה לקבלת אישור משרד הפנים (תנאי מתלה). אולם, מיד עם חתימת ההסכם, מסרה העירייה לקבלן "צו התחלת עבודה" ודרשה ממנו לעלות לקרקע.
הקבלן, שנתן אמון ברשות, החל בביצוע חפירות, דיפון והוצאת מיליונים, בעודו מתריע שוב ושוב כי האישור המיוחל מתעכב. כאשר ביקש הקבלן להקפיא את העבודות עד לקבלת האישור, העירייה סירבה בתוקף ודרשה את המשך העבודות באופן מיידי, תוך שהיא טוענת שהאישור "בדרך".
בבית המשפט טענה העירייה כי הקבלן נטל על עצמו "סיכון עסקי" כשהסכים להתחיל לעבוד לפני קבלת האישור, וכי לפי סעיף בחוזה, במקרה של ביטול עקב אי-קיום התנאי, הוא זכאי להחזר הוצאות תכנון בלבד.
השופטת דחתה מכל וכל את הגנת העירייה וקבעה כי התנהלותה נגועה בחוסר תום לב וברשלנות. פסק הדין מצטט חילופי דברים דרמטיים מחקירתו הנגדית של היועץ המשפטי של העירייה דאז, הממחישים את האבסורד בגישת העירייה:
"תסביר לי רגע את המסע הזה של הטיטניק של עיריית עפולה", הטיח בא כוח התובעת בעד מטעם העירייה. "אתם מפליגים עם קבלן שמשקיע עכשיו מיליוני שקלים… ואין לכם אישור של משרד הפנים… מה התכוונתם לעשות כשהטיטניק תתנפץ על הסלע?". תשובת העירייה, לפיה הקבלן היה צריך לסרב לדרישותיה, תוארה בפסק הדין כטענה המבטאת "חוסר הגינות". השופטת קבעה: "בנסיבות בהן הנתבעת דרשה מן התובעת, ברשלנות ובניגוד להוראות… להתחיל גם בביצוע עבודות הבנייה… אין הנתבעת זכאית להסתמך עוד על אי קיומו של התנאי המתלה".
בית המשפט קיבל את התביעה כמעט במלואה ופסק לטובת חברת הבנייה פיצויים נרחבים המכסים את הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה. בין היתר, חויבה עיריית עפולה לשלם:
-
כ-1.88 מיליון ש"ח בגין הוצאות יועצים וחפירה.
-
375,000 ש"ח עבור עלות מהנדס מלווה.
-
כ-270,000 ש"ח בגין הוצאות תקורה.
-
כ-290,000 ש"ח בגין הפסד תשואה על ההון שרותק לפרויקט.
-
החזר שכר טרחה ששילמה החברה לעורך הדין של הפרויקט (245,000 ש"ח) ועלויות ערבות בנקאית.
בנוסף, השית בית המשפט על העירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 200,000 ש"ח. כל הסכומים (למעט אלו שהוגדרו כפיננסיים) יישאו תוספת מע"מ כדין וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ב-2018, מה שצפוי להביא את סכום הפיצוי הכולל לסכום עתק.
ת"א 33604-08-23