"טענות טקטיות וחסרות בסיס": בית המשפט המחוזי דחה את גרסת "הסכם למראית עין" וחייב את איש העסקים רפאל בן עמי להשיב מאות אלפי דולרים לשותפיו לשעבר
בפסק דין חריף שניתן השבוע, הכריע בית המשפט המחוזי מרכז בסכסוך עסקי יצרי שכלל טענות הדדיות על הונאה במיזמי פורקס, השקעות קריפטו כושלות והלוואות עתק. השופט דחה את טענתו של בן עמי כי הסכם ההלוואה עליו חתם היה "פיקטיבי", וקבע כי תביעות הנגד שהגיש בגין "נוכלות" בסטארט-אפ המשותף נועדו לשמש משקל נגד בלבד. בן עמי יחויב להחזיר כ-647 אלף דולר בתוספת ריבית והוצאות משפט
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט הבכיר יעקב שפסר) שם השבוע סוף לסאגה משפטית סבוכה ומרובת יצרים בין אנשי עסקים שהיו בעבר שותפים במיזמי טכנולוגיה, פורקס ומטבעות דיגיטליים. בפסק דין שניתן ביום (17.12.2025), קיבל בית המשפט את תביעתה של חברת "אקסקליבר אונליין" (Excalibur Online Ltd) וחייב את איש העסקים רפאל (רפי) בן עמי ואת החברה בבעלותו להשיב הלוואה בסך מאות אלפי דולרים. מנגד, דחה השופט שתי תביעות ענק נוספות שהגישו הצדדים זה כנגד זה, תוך שהוא מגדיר אותן כ"תביעות טקטיות" שנועדו להלך אימים ולהוות משקל נגד בהליך המשפטי.
במוקד הפרשה עומד סכסוך בין שתי קבוצות של אנשי עסקים: מצד אחד, שראל מוקה ושחר רובין, יזמים בתחום הטכנולוגיה והאינטרנט, ומהצד השני רפאל בן עמי, איש עסקים הפעיל בין היתר בתחום הנדל"ן. הצדדים הקימו יחד בשנת 2014 מיזם משותף בשם "סייברטרייד" לפיתוח מערכת מסחר בחוזי הפרשים (CFD), אך היחסים עלו על שרטון והובילו למבול של תביעות הדדיות שאוחדו לפסק דין אחד.
לב הסכסוך עסק בהלוואה בסך 647,000 דולר שהעמידה חברת אקסקליבר (בשליטת מוקה ורובין) לחברה של בן עמי (RBA) בשנת 2016, לצורך השקעה בפרויקט נדל"ן בניו-יורק. כשהכסף לא הוחזר, הוגשה התביעה.
קו ההגנה המרכזי של בן עמי היה מפתיע: הוא טען כי הסכם ההלוואה החתום הוא "הסכם למראית עין" בלבד, וכי הסיכום האמיתי בעל-פה היה שונה לחלוטין – ללא ריבית, ללא ערבות אישית מצדו, וכי ההחזר יתבצע רק ממכירת נכסים ספציפיים.
השופט שפסר דחה מכל וכל את הגרסה הזו. בפסק הדין צוטטו הודעות וואטסאפ ששלח בן עמי בזמן אמת, אשר סתרו את גרסתו בבית המשפט. באחת ההודעות כתב בן עמי לשותפיו: "נכון יש הסכם ואיחרתי… אז מה קרה סוף העולם… אני שחקן… עד סוף השבוע תקבלו את כל הכסף שאני חייב לכם". בית המשפט קבע כי הודעות אלו מהוות "הודאת בעל דין" ברורה בקיומו של החוב ובתנאי ההלוואה, וכי הטענה להסכם למראית עין לא הוכחה. עוד נקבע כי בן עמי חב באופן אישי להחזר הכספים מכוח ערבותו האישית.
כמשקל נגד לתביעת ההלוואה, הגיש בן עמי תביעה משלו על סך כ-6 מיליון שקלים. הוא טען כי נפל קורבן ל"מעשי נוכלות" מצד מוקה ורובין במיזם "סייברטרייד". לטענתו, השותפים הציגו בפניו מצג שווא של פיתוח מערכת מסחר מתקדמת, בעוד שבפועל פיתחו "דף נחיתה בלבד" המבוסס על מנוע של חברה בריטית חיצונית, ואף גזלו כספים מהחברה.
בית המשפט לא התרשם מטענות אלו ודחה אותן אחת לאחת. השופט קיבל את הראיות שהציגו הנתבעים, לפיהן הושקעה עבודה עצומה בפיתוח הקוד ("למעלה ממיליון שורות קוד"), וכי הטענה שמדובר ב"דף נחיתה" מופרכת מיסודה. השופט שפסר הדגיש בפסק הדין כי "סייברטרייד היא חברת הזנק (סטארט-אפ) שמלכתחילה ההשקעה בה כרוכה בסיכון לא מבוטל… העובדה כי התחזית לא התממשה בסופו של יום, אינה הופכת את המצג שהוצג למצג שווא".
פרשה נוספת שנדונה במסגרת זו נגעה להשקעה משותפת במטבע הקריפטו "סירין לאבס" (Sirin Labs), שבה טען בן עמי להפסד של כ-1.2 מיליון דולר בגלל סירוב שותפיו לממש את המטבעות בשיא. בית המשפט דחה גם טענה זו, וקיבל את ההסבר כי ניסיון למכור בבת אחת מטבעות בשווי 9 מיליון דולר היה גורם להתרסקות שער המטבע ("קשה להעיף 9 מיליון דולר"), וכי ההחלטות התקבלו על ידי צד שלישי שניהל את ההשקעה.
בנוסף, דחה בית המשפט תביעה שלישית שהגישו מוקה ורובין (על סך 4.7 מיליון ש"ח) כנגד בן עמי בגין גזל קוד תוכנה, וקבע כי היא הוגשה בשיהוי ניכר ורק כתגובה לתביעת בן עמי.
בסיכומו של דבר, השופט שפסר קבע כי תביעת ההלוואה היא המוצקה והאמיתית, בעוד יתר התביעות היו "תביעות טקטיות" חסרות יסוד.
הנתבעים, רפאל בן עמי וחברת RBA, חויבו לשלם לתובעת סך של 647,000 דולר (לפי שער הדולר ב-2017), בצירוף ריבית שנתית של 10% עבור השנה הראשונה, והפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 150,000 ש"ח.
ת"א 31902-02-21, ת"א 35413-12-21, ת"א 16633-03-24
