סוף לפרשת התשתיות: אושרה פשרה בתביעה הנגזרת נגד בכירי בזק; ביהמ"ש בביקורת חריפה על היועמ"שית
בית המשפט המחוזי בחיפה אישר את הסדר הפשרה בפרשת חסימת המתחרים בתשתיות התקשורת. מבטחת נושאי המשרה תשלם לקופת בזק 3.4 מיליון ש"ח. השופט רון סוקול מתח ביקורת יוצאת דופן על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה שעיכבה את ההליך במשך חודשים ארוכים: "גרירת רגליים הגורמת נזק לציבור"
בית המשפט המחוזי בחיפה שם השבוע סוף לאחת הפרשות המשפטיות הנגזרות מהטלטלות שעבר שוק התקשורת בשנים האחרונות. בפסק דין שניתן ביום 17 בדצמבר 2025, אישר השופט הבכיר רון סוקול הסדר פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד נושאי משרה בכירים לשעבר בחברת בזק, בגין מעורבותם בפרשת חסימת השימוש בתשתיות הפסיביות של החברה למתחרים. במסגרת ההסדר, נקבע כי חברת הביטוח של נושאי המשרה תשלם לקופת בזק סכום של 3.4 מיליון ש"ח, וזאת לסילוק סופי של הטענות בפרשה.
פסק הדין חושף לא רק את סיום הסאגה המשפטית של בזק, אלא גם התנהלות מטרידה מצד רשויות המדינה, כאשר השופט סוקול בחר שלא להמתין עוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לאחר שזו ביקשה לא פחות מ-9 ארכות להגשת עמדתה ולא הגישה אותה גם בחלוף שמונה חודשים.
הפרשה שביסוד ההליך המשפטי נוגעת לרפורמת "השוק הסיטונאי" ולניסיונות המדינה לפתוח את שוק התקשורת הנייחת לתחרות. בזק, שהוכרזה כמונופול בתחום תשתיות התקשורת, מחזיקה ברשת ענפה של "תשתיות פסיביות" – אותם צינורות תת-קרקעיים, גובים ועמודים המאפשרים פריסת כבלים לבתים. כדי לאפשר תחרות, חויבה בזק לאפשר לחברות תקשורת אחרות (כגון סלקום ופרטנר) להשחיל סיבים אופטיים וכבלים בתוך התשתית שלה.
אלא שבפועל, הרגולטורים מצאו כי בזק הערימה קשיים. משרד התקשורת והממונה על התחרות קבעו כי החברה הפרה את הוראות "תיק השירות" ואת חוק התחרות הכלכלית, בכך שחסמה או עיכבה את גישת המתחרים לתשתיות. בעקבות זאת הוטלו על בזק עיצומים כבדים: משרד התקשורת קנס את החברה ב-8.5 מיליון ש"ח, והממונה על התחרות הטילה עיצום של 30 מיליון ש"ח על החברה, וכן עיצום אישי חריג בסך חצי מיליון ש"ח על המנכ"לית דאז, סטלה הנדלר.
בעקבות הקנסות הכבדים שהושתו על החברה, הגישו בעלי המניות דרור כהן והראל פרימק בקשות לגילוי מסמכים, כצעד מקדים להגשת תביעה נגזרת. הטענה המרכזית הייתה כי נושאי המשרה בחברה הפרו את חובות הזהירות והאמונים שלהם בכך שגרמו לחברה לפעול בניגוד לדין, מה שהוביל לנזק כספי בדמות הקנסות.
בתגובה להליכים, מינה דירקטוריון בזק ועדה בלתי תלויה ("ועדת תביעות") לבחינת האירועים. הוועדה, לאחר בדיקה מעמיקה, המליצה לדירקטוריון שלא להגיש תביעות אישיות נגד נושאי המשרה, בטענה כי סיכויי התביעה נמוכים וכי ניהולה אינו משרת את טובת החברה. למרות זאת, בית המשפט אישר למבקשים לעיין בחומרי הוועדה, והצדדים פנו להליך גישור ממושך בפני המגשר עו"ד צבי אגמון.
התוצאה של אותו הליך גישור היא ההסדר שאושר כעת: מבטחת האחריות של הדירקטורים ונושאי המשרה תשלם לבזק 3.4 מיליון ש"ח. בנוסף, החברה תשלם גמול ושכר טרחה למבקשים ולעורכי דינם בסך כולל של כ-600 אלף ש"ח. הסדר זה מביא לסיום מוחלט של כל הטענות הקשורות לעיצומי משרד התקשורת והממונה על התחרות בפרשה זו.
חלק ניכר ומשמעותי בפסק הדין מוקדש לביקורת נוקבת של השופט סוקול על התנהלות היועצת המשפטית לממשלה. על פי החוק והנוהג, בתי המשפט נוהגים לבקש את עמדת היועמ"שית בטרם אישור הסדרי פשרה בתביעות נגזרות וייצוגיות, כדי להבטיח את האינטרס הציבורי.
במקרה דנן, ההסדר הוגש לאישור כבר באפריל 2025. אלא שמאז, ביקשה היועצת המשפטית לממשלה, באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, לא פחות מ-9 ארכות להגשת עמדתה. "בכל בקשות הארכה לא הובהר מדוע מתעכבת הגשת עמדת היועצת, אלא נטען באופן כללי שהליך גיבוש העמדה הוא מורכב", כתב השופט סוקול.
לאחר שמונה חודשים של המתנה, החליט השופט כי כלו כל הקיצין. בהחלטתו ציין: "כל העוסקים בתחום המשפט הכלכלי מודעים לכך כי קבלת עמדת היועצת המשפטית לממשלה מתעכבת חודשים רבים… המתנה לקבלת עמדת היועצת מעכבת את ההליכים, גורמת לבזבוז משאבים שיפוטיים ופוגעת גם בצדדים ובציבור".
השופט הוסיף אזהרה לעתיד, וציין כי "ריבוי מקרי העיכוב בקבלת העמדה עלולים להביא בתי משפט לשקול לצמצם את הפניות לקבלת עמדת היועצת, והדבר עלול לפגוע באינטרס הציבורי". לאור זאת, אישר בית המשפט את הפשרה ללא עמדת המדינה.
לגופו של עניין, קבע השופט סוקול כי ההסדר הוא "ראוי, הוגן ולטובת החברה". השופט ציין כי אומנם סכום הפשרה נמוך משמעותית מסכום הקנסות ששילמה בזק (כ-38.5 מיליון ש"ח במצטבר), אך יש להתחשב בהמלצת ועדת התביעות הבלתי תלויה, בקושי להוכיח את התביעה, ובעובדה שההרתעה הושגה בחלקה מעצם ההליך ומהקנס האישי שהוטל בזמנו על המנכ"לית. "הסדר הפשרה, בגדרו מממנת מבטחת האחריות את הפיצוי לחברה, משקף הרתעה, ולו גם חלקית", נכתב בפסק הדין.
תנ"ג 11224-02-22
