הפיצוץ בדוד של "ארומה" והתביעה שהתייבשה: בית המשפט דחה את רוב תביעת הענק של מועדון האירועים
רשת בתי הקפה נתבעה לשלם מעל 700 אלף שקלים בגין נזקי מים שחדרו למרתף בתל אביב. השופטת יעל מרמור דומב קבעה: אכן הייתה רשלנות, אך המועדון לא הוכיח שהנזקים אינם שריד של הצפות ביוב קודמות שפקדו את המקום. התוצאה: פיצוי של 38 אלף שקלים בלבד וללא הוצאות משפט
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בהרצלייה, נחשפה מחלוקת משפטית ועובדתית סבוכה בין חברת "קל יזמות 1979 בע"מ", המפעילה מועדון אירועים וציוד הגברה, לבין סניף של רשת "קפה ארומה" ברחוב הארבעה בתל אביב. התביעה, שהחלה בדרישה לפיצוי עתק של כ-707 אלף שקלים בגין נזקי מים, הסתיימה בקול ענות חלושה עם פיצוי מינורי, לאחר שהתברר כי ההיסטוריה המוזנחת של המרתף שיחקה תפקיד מכריע בהכרעת הדין.
הפרשה החלה במוצאי שבת, ה-6 באפריל 2019. עובדי חברת "קל יזמות", שהגיעו להכין את מועדון האירועים הממוקם במרתף ברחוב הארבעה 24 לאירוע מתוכנן, חשכו עיניהם תרתי משמע. המקום היה מוצף במים, החשמל לא עבד, ומים טפטפו מהתקרה והקירות היישר על ארון החשמל המרכזי ועל ציוד הגברה יקר ערך.
בדיקה מהירה העלתה כי מקור המים הוא בבית הקפה "ארומה" הממוקם בקומה שמעל. התברר כי צינור של דוד חשמלי בבית הקפה התפוצץ, הציף את הסניף, והמים חלחלו מטה אל המרתף. האירוע של אותו ערב בוטל, ולטענת התובעת, המועדון הושבת מפעילות לתקופה ממושכת.
התובעת טענה כי הנזילה גרמה להרס טוטאלי של תשתיות המקום, לרבות רצפת הפרקט, מערכת החשמל, וציוד הגברה, ואף הובילה לאובדן הכנסות משמעותי. מנגד, הנתבעת (קפה ארומה בארבעה בע"מ) הציגה קו הגנה לוחמני.
תחילה, טענה הנתבעת כי אין לה כל יריבות עם התובעת, שכן היא אינה בעלת הנכס. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט, שקבע כי די בהחזקה בפועל ובשימוש בנכס כדי להקים עילת תביעה נזיקית. שנית, טענה הנתבעת כי מדובר היה בנזילה מינורית של מים נקיים שטופלה במהירות.
אולם, הדרמה האמיתית התחוללה סביב "העבר הרפואי" של המרתף. עורכי הדין של הנתבעת חשפו בפני בית המשפט כי המקום סבל מהזנחה ארוכת שנים ומשתי הצפות ביוב חמורות קודמות – האחת במאי 2016 והשנייה בספטמבר 2018 (חודשים ספורים לפני האירוע הנוכחי). הנתבעת טענה כי הנזקים עליהם מצביעה התובעת כעת הם למעשה "נזקים היסטוריים" שלא תוקנו מעולם, וכי התובעת מנסה "לגלגל" עליה את עלות שיפוץ המרתף המוזנח.
כבוד השופטת יעל מרמור דומב, שנתנה את פסק הדין ביום 14 בדצמבר 2025, ניתחה את הראיות ב"איזמל מנתחים". השופטת דחתה את טענת הנתבעת כי מדובר היה בנזילה זניחה. היא הסתמכה על עדותו של שמאי חברת הביטוח של ארומה עצמה, שהודה כי המים חדרו ללוח החשמל, כי נדרשו מכונות ייבוש תעשייתיות למשך מספר ימים, וכי הנזילה חייבה את החלפת הלוח. בכך נקבע כי ארומה אכן התרשלה וגרמה לנזק.
אולם, בבוא בית המשפט לאמוד את גובה הפיצוי, נתקלה התביעה בחומה בצורה. השופטת מרמור דומב קיבלה את טענת ההגנה המרכזית: התובעת כשלה בהפרדה בין הנזקים החדשים לבין נזקי העבר.
בפסק הדין צוין כי השמאי מטעם התובעת, מר מיכאל קרבצ'יק, שנתן חוות דעת גם בתביעות קודמות על הצפות הביוב, תיאר נזקים באותם מוקדים בדיוק (רצפה, פרקט, קירות גבס). השופטת קבעה כי התובעת לא הביאה ראיות לכך שהנזקים הקודמים תוקנו במלואם.
"בנסיבות בהן הנזילה מושא תביעה זו התרחשה באותם מקומות בהם נזלו קודם לכן מי ביוב וגרמו נזקים, על התובעת להוכיח כי תיקנה נזקים קודמים שאירעו וכי הנזק הנטען היום הוא נזק חדש אשר אינו נבלע בנזק קודם", כתבה השופטת בפסק הדין. מאחר והתובעת לא הציגה קבלות מספקות על תיקון הריצוף והפרקט מהעבר, נדחתה התביעה ברכיבים אלו – שהיוו את הנתח העיקרי בסכום התביעה.
לגבי ארון החשמל, השופטת קבעה כי הוכח קשר סיבתי ישיר בין הנזילה להרס הלוח. עם זאת, גם כאן נמתחה ביקורת על היעדר קבלות מסודרות המעידות על הסכום ששולם בפועל. השופטת פסקה על דרך האומדנה פיצוי בסך 34,223 ש"ח (מחצית מהסכום הנטען בחשבונית).
בנוסף, אושר פיצוי סמלי של כ-3,800 ש"ח בגין תיקון ציוד הגברה, אך נדחו תביעות לפיצוי בגין החלפת כספות וציוד נוסף, שוב – בשל היעדר הוכחה מספקת.
בסיכומו של דבר, מתוך תביעה שהחלה בסכום של למעלה מ-700 אלף ש"ח (וצומצמה בסיכומים לכ-350 אלף ש"ח), חייב בית המשפט את "קפה ארומה בארבעה בע"מ" לשלם לתובעת סך של 38,107 ש"ח בלבד.
נוכח הפער העצום בין סכום התביעה המקורי לבין התוצאה הסופית, החליטה השופטת מרמור דומב לנקוט בצעד חריג ולא לפסוק הוצאות משפט או שכר טרחת עורך דין לטובת התובעת, כך שכל צד יישא בהוצאותיו. פסק הדין מהווה תזכורת מהדהדת לתובעים פוטנציאליים: הוכחת רשלנות היא רק מחצית הדרך; ללא תיעוד מדויק, קבלות והפרדה ברורה בין נזקי עבר להווה, גם תביעה מוצדקת עלולה להסתיים בפיצוי זעום.
ת"א 32579-11-22
