תבע חצי מיליון ש"ח בגין לשון הרע ונותר ללא פיצוי: הביקורת על הפסיכיאטר שהושעה הייתה "אמת", הכללתו כ"מרושע" – הוצאת דיבה
בית משפט השלום בתל אביב דחה למעשה תביעת עתק שהגיש הפסיכיאטר ד"ר מיכאל רומוב נגד הפעיל החברתי עו"ד גיל גולדרייך. השופטת קבעה כי הקריאה לפטר את הרופא מתפקידו בביטוח הלאומי, לאור התנהלותו "הנלוזה" כלפי נכה בחניון, חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי". מנגד, נקבע כי כינויו כ"רופא מרושע" שמתעלל בנכים באופן שיטתי מהווה לשון הרע, אך הפער העצום בין סכום התביעה המנופח (500,000 ₪) לבין הנזק בפועל (10,000 ₪) הוביל לקיזוז מלא של הפיצוי מול הוצאות ההגנה.
פסק דין שניתן ביום 30 בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, שופך אור על הגבול הדק שבין ביקורת ציבורית לגיטימית לבין לשון הרע, ובעיקר על המחיר הכלכלי של הגשת תביעות בסכומים מופרזים. השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט דחתה למעשה את תביעתו של הפסיכיאטר ד"ר מיכאל רומוב נגד עו"ד גיל גולדרייך, פעיל חברתי המנהל ערוץ יוטיוב בנושאים משפטיים, וזאת למרות שקבעה כי חלק מהדברים שפרסם גולדרייך היוו לשון הרע.
שורשי הסכסוך המשפטי נעוצים בתקרית חמורה שאירעה עוד בשנת 2018 בחניון "גרנד קניון" בחיפה. ד"ר רומוב היה מעורב בוויכוח עם אדם נכה בשם אברהם פפרקורן. בעקבות הריב, עשה ד"ר רומוב שימוש בתוארו כפסיכיאטר, "אבחן" את פפרקורן כמסוכן לציבור, ודיווח עליו לרשויות במטרה לשלול את רישיונותיו.
התנהלות זו הובילה לסדרת הליכים משפטיים ומשמעתיים נגד הרופא. בית המשפט קבע בעבר כי רומוב עשה "שימוש ציני לרעה בתפקידו" כדי לנקום באדם עמו הסתכסך. השיא הגיע בהליך משמעתי בראשות השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, שהחליט להתלות את רישיונו של ד"ר רומוב לעסוק ברפואה למשך 10 חודשים, ואף המליץ למוסד לביטוח לאומי לשקול את המשך העסקתו כפוסק בוועדות רפואיות. השופט סטרשנוב קבע כי התנהגותו של הרופא הייתה "רעה וחמורה עד מאוד" וכי הוא דיווח דיווחים כוזבים.
על רקע ממצאים אלו, פרסם עו"ד גיל גולדרייך ביולי ובספטמבר 2022 סרטונים בערוץ היוטיוב שלו והפיץ עצומה הקוראת לפיטוריו של ד"ר רומוב מתפקידיו בביטוח הלאומי. בסרטונים טען גולדרייך כי רומוב "פגע פגיעה קשה באדם נכה" וכי "אסור לתת לו להמשיך לפגוע בנכים אחרים". בסרטון השני החריף גולדרייך את הטון וטען כי הביטוח הלאומי ממנה "רופאים מרושעים… כשהוא יודע שהם יתעללו בציבור הנכים".
בעקבות פרסומים אלו הגיש ד"ר רומוב תביעת לשון הרע על סך חצי מיליון שקלים. הוא טען כי גולדרייך השמיץ אותו, הציג עובדות שגויות וניהל נגדו "מסע ציד". מנגד, טען הנתבע כי עומדות לו הגנות "אמת דיברתי" ותום הלב, שכן הוא פעל למען האינטרס הציבורי ולמען ציבור הנכים, בהסתמך על פסקי הדין הקודמים שקבעו כי הרופא פעל באופן נקמני ופסול.
בהכרעתה, ערכה השופטת פינצ'וק-אלט אבחנה חדה בין שני סוגי התבטאויות של גולדרייך. לגבי הקריאה להדיח את הרופא והתיאור של פגיעתו בנכה פפרקורן, קבעה השופטת כי עומדת לגולדרייך הגנת "אמת דיברתי". השופטת ציינה כי השימוש שעשה התובע במעמדו כרופא כדי לנקום באדם פרטי אכן מעיד על היותו "רופא בעייתי" וכי קיים אינטרס ציבורי מובהק בהבאת הדברים לידיעת הביטוח הלאומי.
"התובע כשל בהתנהלותו מול פפרקורן… והוא רדף אותו באובססיביות עד לרמה שניתן לייחס לו תכונות של רשעות", כתבה השופטת, והוסיפה כי ניסיון לגרום לשלילת רישיון נהיגה מנכה 100% הוא אכן פגיעה קשה.
עם זאת, בית המשפט קבע כי גולדרייך חצה את הגבול בסרטון השני, כאשר הכליל וטען כי הרופא מתנהג ב"רשעות" כלפי ציבור הנכים בכללותו במסגרת עבודתו בוועדות, או כי הביטוח הלאומי מעסיק אותו כדי להתעלל בנכים. השופטת קבעה כי אין כל ראיה לכך שד"ר רומוב נהג ברשעות כלפי נכים במסגרת תפקידו המקצועי, אלא רק במסגרת הסכסוך האישי האמור. על חלק זה, נקבע כי מדובר בלשון הרע שאינה חוסה תחת ההגנות בחוק.
למרות הקביעה כי בוצע עוול של לשון הרע, השורה התחתונה של פסק הדין מהווה מכה לתובע. השופטת העמידה את הפיצוי בגין הפגיעה בשמו הטוב של ד"ר רומוב על סך נמוך של 10,000 ₪ בלבד. היא נימקה זאת בכך ששמו הטוב של הרופא ממילא נפגע בשל מעשיו שלו וההליכים המשמעתיים שהתנהלו נגדו, עוד בטרם הפרסומים של גולדרייך.
בצעד חריג אך מתבקש, החליטה השופטת כי מכיוון שהתביעה הוגשה על סכום עתק של 500,000 ₪ והסתיימה בפיצוי זעום, יש לקזז את הפיצוי מול הוצאות המשפט שנגרמו לנתבע שנאלץ להתגונן מול תביעה כה גדולה. "יש לקחת בחשבון לזכותו של הנתבע כי התביעה הוגשה בסכום כה גבוה, והתקבלה בסכום נמוך בהרבה", נכתב בפסק הדין.
התוצאה הסופית: התביעה נדחתה למעשה, ד"ר רומוב לא יקבל פיצוי כספי כלל, וכל צד יישא בהוצאותיו. החלטה זו שולחת מסר ברור לתובעים פוטנציאליים בגין לשון הרע: ניפוח סכום התביעה ללא פרופורציה לנזק האמיתי עלול להוביל לכך שגם אם הצדק עמם בחלק מהטענות – הם ייצאו וידם על התחתונה.
ת"א 1973-11-22
