"גנבתי 400 מטר": ביהמ"ש דחה תביעת ענק בסך 60 מיליון ש"ח נגד האדריכל פיצו קדם
בפסק דין חריף ונוקב, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתם של האחים שטרית בגין בנייה לא חוקית בדירת יוקרה במגדלי YOO. השופטת רחל ברקאי קבעה כי התובע, מבחר ביודעין לבנות ללא היתר והסתיר נכסים באמצעות אחיו. התוצאה: התביעה נדחתה והתובעים ישלמו הוצאות משפט חריגות בסך מיליון שקלים
ביום 19 בנובמבר 2025, ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר שם סוף לסאגה משפטית יקרה ומורכבת סביב אחת הדירות היוקרתיות בישראל. סגנית הנשיא, כבוד השופטת רחל ברקאי, דחתה מכל וכל תביעת נזיקין בסך 60 מיליון שקלים שהגישו גד וארמנד שטרית נגד האדריכל הבכיר יצחק (פיצו) קדם ומשרדו. פסק הדין חושף טפח להתנהלותו של גד שטרית, שניסה לגלגל את האחריות למעשיו הבלתי חוקיים לפתחם של האדריכלים.
הסיפור מתחיל בשנת 2010, אז נרכשה דירת ענק בקומה ה-37 של מגדלי YOO בתל אביב, המורכבת מחיבור של ארבע דירות, תמורת סכום של כ-11 מיליון דולר. הרוכש הרשום היה ארמנד שטרית, אך פסק הדין קובע באופן חד משמעי כי הבעלים האמיתי ו"הרוח החיה" מאחורי העסקה היה אחיו, גד שטרית איש עסקים ממולח, שביקש להסתיר את ממונו הרב מרשויות החוק בצרפת.
האחים שכרו את שירותיו של האדריכל הנודע פיצו קדם לעיצוב הדירה. גולת הכותרת של התכנון הייתה הוספת קומת גלריה בשטח עצום של כ-400 מ"ר. אלא שבניית הגלריה חייבה היתר בנייה, הליך מורכב שדרש ניוד זכויות ושינוי תב"ע. בפועל, הגלריה נבנתה ללא היתר, בעלות שיפוץ נטענת של כ-27 מיליון שקלים. לימים, לאחר שגד שוחרר מהכלא בצרפת ונקלע לקשיים כלכליים, נמכרה הדירה בהפסד (לטענתו), והוא הגיש תביעה בטענה כי קדם התרשל בכך שלא מנע ממנו לבנות ללא היתר.
התובעים טענו כי האדריכל קדם התרשל בתפקידו. לטענתם, הם לא ידעו על הצורך בהיתר בנייה, וקדם לא הזהיר אותם כי לא ניתן להכשיר את הגלריה. הם דרשו פיצוי על ירידת ערך, עלויות השיפוץ שירדו לטמיון ועוגמת נפש.
מנגד, הנתבעים הציגו גרסה הפוכה לחלוטין. הם טענו כי נשכרו לביצוע עיצוב פנים בלבד, וכי הובהר לגד שטרית "ברחל בתך הקטנה" כי עליו להסדיר את נושא היתר הבנייה באמצעות מומחים לניוד זכויות. קדם טען כי גד בחר במודע, כ"הימור מחושב", לבנות ללא היתר כדי לחסוך זמן וכסף.
השופטת ברקאי העדיפה באופן מוחלט את גרסתו של האדריכל קדם, אותה הגדירה "אמינה, קוהרנטית וסדורה", על פני עדותו של גד שטרית, שתוארה כ"מגמתית ומלווה בסתירות".
אחת הראיות המרכזיות שהובילו לקריסת התביעה הגיעה דווקא מצרפת. הנתבעים הציגו תמלילי שיחות שהוקלטו על ידי משטרת צרפת במסגרת החקירה הפלילית נגד שטרית. בעדותו של מקורב לגד, גבריאל ספאדג', הוצג תמליל בו נשמע גד מתרברב בשנת 2016: "גנבתי 400 מטרים… במדינה של 'צוענים' שכזאת… אתה צריך לקנות את הזכויות ב-30,000 שקל למטר… זה יוצא בין 12 ל-16 מיליון שקלים". השופטת קבעה כי דברים אלו מוכיחים שגד ידע היטב על הצורך בהיתר ועל העלויות הכרוכות בכך, ובחר במודע לעבור על החוק.
בפסק הדין נקבע כי לא ניתן להטיל אחריות על האדריכל כאשר הלקוח – איש עסקים מנוסה המלווה בסוללת עורכי דין – בוחר במודע לבצע עבירות בנייה. השופטת פסקה כי הקשר הסיבתי בין פעולותיו של קדם לבין הנזק נותק ברגע שגד בחר להסתכן מרצון.
"ניסיונם של התובעים להשית על קדם את האחריות… מקום שידעו שיש צורך בקבלת היתר בניה ולא עשו דבר בנדון, אינה אלא בבחינת טענת 'הקוזאק הנגזל' הדורש כי קדם ישמור עליו מפני עצמו", כתבה השופטת ברקאי.
עוד הדגישה השופטת כי הטענה לפיה "לא ניתן היה לקבל היתר" קרסה לחלוטין, שכן רוכשי הדירה החדשים (שקנו אותה משטרית) נמצאים בימים אלה ממש בשלבים סופיים של קבלת היתר לאותה גלריה בדיוק, לאחר שפעלו כחוק לניוד זכויות. עובדה זו שמטה את הקרקע תחת הטענה כי התכנון של קדם היה רשלני או בלתי אפשרי לביצוע.
בסיכומו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה במלואה. השופטת מתחה ביקורת על סכום התביעה המנופח (60 מיליון ש"ח) וקבעה כי מדובר בניסיון חסר תום לב של שטרית לכסות את הפסדיו הכספיים שנוצרו באשמתו הבלעדית. כפועל יוצא מדחיית התביעה והיקפה, השית בית המשפט על האחים שטרית תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום יוצא דופן של 1,000,000 ש"ח.
ת"א 67296-12-21
