המחוזי: משרד השיכון ישלם לקבלן בגין פרויקט באופקים חרף ליקויים נטענים; יקוזז מיליון ש"ח בגין אי-פינוי פסולת
בפסק דין מנומק דחתה השופטת גאולה לוין את טענת משרד השיכון כי הקבלן הוא שחייב למדינה 1.6 מיליון ש"ח. נקבע כי "תעודת השלמה" שהנפיק המשרד מחייבת אותו, גם אם ניתנה רטרואקטיבית. עם זאת, נמתחה ביקורת על התנהלות הקבלן שהותיר "הררי עפר" באתר, ולפיכך הופחת הסכום לתשלום. הערבות הבנקאית תוחזר.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים, נתן השבוע (4.1.2026) פסק דין בתביעה כספית רחבת היקף שהגישה חברת "אבו קוש חברה לעבודות עפר הובלות ופיתוח בע"מ" נגד משרד הבינוי והשיכון. במרכז הפרשה עמד סכסוך כספי סביב עבודות תשתית ופיתוח שביצעה החברה בשכונת קריית מנחם באופקים לפני כעשור. בעוד שהתובעת דרשה את יתרת התשלום החוזי בסך של כ-4.7 מיליון ש"ח, טען משרד השיכון כי למעשה הקבלן הוא שחייב למדינה כספים בשל תשלומי יתר ועבודות שלא הושלמו. כבוד השופטת גאולה לוין קיבלה את התביעה בחלקה, תוך שהיא מורה על עריכת התחשבנות מחודשת וקיזוז משמעותי בגין מחדלי הקבלן בפינוי פסולת.
הפרשה החלה עוד בשנת 2014, אז זכתה חברת אבו קוש במכרז לביצוע עבודות עפר, סלילת כבישים ותשתיות עבור כ-160 יחידות דיור באופקים. היקף החוזה עמד על כ-14.3 מיליון ש"ח. העבודות נמשכו עד לשלהי שנת 2016, ולאורך התקופה שילם משרד השיכון לחברה כ-9.8 מיליון ש"ח.
לב הסכסוך המשפטי נגע למשמעותה של "תעודת השלמת מבנה". התובעת הציגה תעודה רשמית של משרד השיכון, המאשרת כי העבודות הסתיימו ביום 18.11.2016. אולם, החתימה על התעודה מצד בכירי המשרד נעשתה רק שנתיים מאוחר יותר, בנובמבר 2018. משרד השיכון, שיוצג בהליך על ידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), טען כי התעודה הונפקה "לפנים משורת הדין" ורק כדי לסייע לקבלן לחסוך בעלויות ביטוח, בעוד שבפועל נותרו ליקויים רבים, המערכות לא נמסרו לרשות המקומית, ונותרו בשטח ערימות עפר ענקיות.
התובעת טענה מנגד כי התעודה מדברת בעד עצמה: העבודות הסתיימו ב-2016, והעיכוב בחתימה נבע מבירוקרטיה של המשרד ומשינויים חוזיים שנכפו עליה. לטענתה, משרד השיכון מנסה להתחמק מתשלום היתרה בתירוצים שונים.
השופטת לוין דחתה את עמדת המדינה בנוגע לתוקף התעודה. בפסק הדין נקבע כי לא ניתן לקבל טענה לפיה גוף ציבורי מנפיק תעודת גמר רשמית הסותרת את המציאות רק כדי "לעשות טובה" לקבלן. "התעודה נכתבה ונחתמה ללא כל סייג וללא התחייבויות חתומות של התובעת להשלמת עבודות נוספות", כתבה השופטת. השופטת הדגישה כי התעודה נחתמה במקביל לשינוי חוזה מס' 3 (האחרון שנחתם), ולכן יש לראות במועד זה כסוף ההתחשבנות בין הצדדים. הביקורת השיפוטית התמקדה בכך שמצופה ממשרד השיכון, המשלם מכספי ציבור, לבצע את כל הבדיקות והמדידות לפני חתימה על שינוי חוזה ומתן תעודת גמר, ולא לטעון בדיעבד לטעויות בחישובים.
אף שהתביעה העקרונית התקבלה, בית המשפט קיבל את טענת משרד השיכון בנוגע למחדל חמור של הקבלן: השארת שתי ערימות עפר ענקיות בשטח, בניגוד לחוזה. התברר כי בשטח נוצר פער עצום בין כמות החפירה למילוי, מה שיצר עודפי עפר של עשרות אלפי קוב. הקבלן ערם את העפר בשני מוקדים אך לא גידר אותם כנדרש. כתוצאה מכך, הפכו הערימות לאתר לפסולת בנייה פיראטית של קבלנים אחרים, והן תפחו לממדים עצומים – אחת הערימות גדלה מ-33 אלף קוב לכ-180 אלף קוב. משרד השיכון נאלץ לשלם לקבלנים אחרים ולעיריית אופקים סכומי עתק כדי לפנות את המפגעים הללו שנים לאחר מכן.
השופטת לוין נקטה בגישה של "אשם תורם". מצד אחד, הקבלן הפר את החוזה בכך שלא פינה את העפר בזמן. מצד שני, גם למשרד השיכון הייתה תרומה לכך שהנזק תפח לממדים כאלה במשך השנים. השורה התחתונה הייתה החלטה על דרך האומדנה: בית המשפט הורה לקזז סך של 1,000,000 ש"ח מהסכום המגיע לתובעת בגין עלויות פינוי העפר שבוצעו על ידי צדדים שלישיים.
חלקים נוספים בתביעה נדחו. התובעת דרשה "בונוס החשת ביצוע" בסך מיליון ש"ח, בטענה שזירזה עבודות במתחם מסוים (מתחם המשטרה). השופטת קבעה כי למרות שהייתה המלצה של חברת הפיקוח ("רמון מהנדסים"), לא הוצג אישור רשמי של ועדת המכרזים לתשלום הבונוס, ולכן אין בסיס לחייב את המדינה לשלמו. כמו כן, נדחתה הדרישה לפיצוי בגין פגיעה במוניטין, לאחר שהקבלן לא הביא כל ראיה להוכחת נזק כזה.
בסיומו של יום, פסק הדין מורה למשרד השיכון לערוך התחשבנות סופית לפי החוזה המעודכן (שינוי מס' 3), לשלם לתובעת את ההפרש בין מה ששולם בפועל לבין הסכום החוזי, אך להפחית מתוצאה זו מיליון ש"ח. בנוסף, הורתה השופטת למדינה להשיב לתובעת את הערבות הבנקאית שהוחזקה אצלה שלא כדין במשך שנים לאחר תום תקופת הבדק. משרד השיכון חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 40,000 ש"ח.
ת"א 9663-05-20
