אור ירוק לתביעה הייצוגית נגד ישראייר: גבתה מנוסעים אגרות של טרמינל 3 – אך הטיסה אותם מטרמינל 1 המוזל
בית המשפט המחוזי אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה, בטענה כי היא משלשלת לכיסה את ההפרש באגרות הנמל כאשר הטיסה מועברת לטרמינל 1. השופטת דחתה את טענת ישראייר כי מדובר ב"מחיר כולל" וקבעה: "כספי האגרות מוחזקים בנאמנות". המשמעות: אלפי נוסעים ב-7 השנים האחרונות עשויים להיות זכאים להחזר כספי
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר אתמול (יום ב', 12.1.2026) בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת התעופה "ישראייר תעופה ותיירות בע"מ". במרכז ההחלטה עומדת הטענה כי החברה גובה מלקוחותיה תשלום עבור אגרת נוסע יוצא לפי תעריף יקר של טרמינל 3 בנתב"ג, אך בפועל, במקרים בהם הטיסה מועברת לטרמינל 1, שם האגרה זולה משמעותית, היא אינה משיבה לנוסעים את ההפרש הכספי ושומרת אותו בקופתה.
את ההחלטה המנומקת, המתפרסת על פני עמודים רבים, נתנה כבוד השופטת יעל מושקוביץ, אשר קבעה כי קיימת אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובת ציבור הנוסעים.
תחילתה של הפרשה בנובמבר 2022, אז הוגשה בקשת האישור. המבקשת רכשה חבילת נופש משפחתית לרודוס, כאשר בעת הרכישה הנחת המוצא הייתה כי הטיסה תמריא מטרמינל 3. אלא שבהמשך התברר כי הטיסות הועברו לטרמינל 1. כאשר פנתה אחותה של המבקשת לחברה בבקשה להחזר הפרשי האגרה (שכן רשות שדות התעופה גובה סכום נמוך יותר על נוסעים היוצאים מטרמינל 1), הודתה נציגת ישראייר כי היא זכאית להחזר של כ-16.4 דולר, אך הפנתה אותה לסוכנות הנסיעות – שסירבה אף היא לשלם.
בבית המשפט טענה המבקשת כי אגרת הנוסע נגבית על ידי חברת התעופה בנאמנות עבור רשות שדות התעופה. לטענתה, אם הכסף לא הועבר לרשות (בשל המעבר לטרמינל הזול יותר), הרי שמטרת הנאמנות פקעה ויש להחזיר את הכסף לבעליו – הנוסע.
חברת ישראייר הציגה בבית המשפט קו הגנה שונה בתכלית. החברה טענה כי כרטיסי הטיסה נמכרים במחיר "פיקס" (מחיר כולל), שבו אין הפרדה בין רכיב הטיסה לבין רכיב המיסים. לטענת החברה, היא משלמת את מיסי הנמל מכיסה שלה, ולכן אין יחסי נאמנות בינה לבין הנוסע. ישראייר ניסתה להסתמך על פסק דין קודם בעניין חברת "וויז אייר" (Wizz Air), שם נקבע כי בשל המודל העסקי של החברה (לואו-קוסט), מחיר הכרטיס הוא אכן מכלול אחד.
סמנכ"לית הכספים של ישראייר, הגב' לי מארי טמסוט, העידה כי לא ניתן "לפרק" את מחיר הכרטיס וכי האגרה דומה במהותה להוצאות דלק או שכר טייסים – רכיבים שהנוסע אינו זכאי להחזר בגינם אם עלותם יורדת.
השופטת מושקוביץ לא קיבלה את עמדת ישראייר, וחשפה סתירה מהותית בהתנהלות החברה. השופטת הצביעה על כך שבתקנון ישראייר עצמו נכתב במפורש כי נוסע שאינו מתייצב לטיסה (No-show) זכאי להחזר של מיסי הנמל. "הפרשנות הטבעית לשימוש במילה 'החזר' הינה קבלה של דבר שמלכתחילה היה בידי הנוסע, הועבר לידי ישראייר וכעת חוזר לידיו", כתבה השופטת.
עוד ציינה השופטת כי אם ישראייר טוענת שמיסי הנמל הם חלק אינטגרלי מהמחיר ומשולמים "מכיסה", מדוע היא מתחייבת להחזירם לנוסע שלא טס? השופטת קבעה כי עמדה זו מחלישה את טענת החברה ומחזקת את טענת המבקשת כי הכספים אכן מוחזקים בנאמנות. בנוסף, השופטת הבחינה בין המקרה הנוכחי לבין פרשת "וויז אייר", שכן ישראייר לא הוכיחה כי רוב כרטיסיה נמכרים במחירי הפסד או שהמודל העסקי שלה זהה לזה של חברת הלואו-קוסט ההונגרית.
נקודה מעניינת נוספת שעלתה בפסק הדין נוגעת לעובדה שישראייר שומרת לעצמה את הזכות לגבות תוספת מהנוסעים במקרה שמיסי הנמל עולים. השופטת תהתה הכיצד ניתן לטעון מצד אחד שהמחיר הוא סופי וכולל הכל, ומצד שני לשמור זכות לדרוש תשלום נוסף אם האגרה מתייקרת.
לאור כל האמור, אישר בית המשפט את ניהול התביעה כייצוגית. הקבוצה בשמה תנוהל התביעה הוגדרה כ: "לקוחות הנתבעת, שהתייצבו לטיסתם, שחויבו בגין אגרת נוסע יוצא, אשר לא הועברה במלואה לרשות שדות התעופה בגין יציאת טיסתם מטרמינל 1 ולא מטרמינל 3… וזאת במהלך 7 השנים שקדמו להגשת תובענה זו".
השופטת דחתה ניסיון של המבקשת להרחיב את הקבוצה לכל מקרה שבו נגבתה אגרה ביתר מסיבות אחרות, וצמצמה את הדיון לסוגיית המעבר בין הטרמינלים בלבד.
בנוסף, חייבה השופטת את ישראייר לשלם למבקשת הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח בגין שלב זה של ההליך. ישראייר תידרש להגיש כתב הגנה עד לחודש מרץ 2026.
ת"צ 55635-11-22