מהפכה בשקיפות שותפויות ההשקעה: הנאמן והמפקח ב"הגשמה" יחויבו למסור את רשימת המשקיעים המלאה

מהפכה בשקיפות שותפויות ההשקעה: הנאמן והמפקח ב"הגשמה" יחויבו למסור את רשימת המשקיעים המלאה

פסק דין עקרוני של המחלקה הכלכלית בתל אביב קובע: חובת הנאמנות גוברת על טענות פרוצדורליות ופרטיות. בית המשפט דחה את הניסיון להסתיר את זהות המשקיעים באמצעות "מרשם כפול" וקבע כי רואי החשבון המפקחים אינם יכולים להסתתר מאחורי טענת "אין לנו את המידע".

בפסק דין חד ונוקב שניתן השבוע, הכריעה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב בסוגיה המטרידה משקיעים רבים בשותפויות מוגבלות: זכותם של המשקיעים לדעת מי הם שותפיהם לצרה, גם כאשר השותפות עצמה קורסת. כבוד השופטת סיגל יעקבי קיבלה את תביעתו של משקיע בשותפות של "הגשמה", והורתה לנאמן ולמפקח למסור לו את מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות המלא, הכולל את פרטי כל המשקיעים בפרויקט.

ההחלטה מהווה אבן דרך ביחסי הכוחות שבין הגופים המוסדיים המנהלים את ההשקעות (הנאמנים והמפקחים) לבין המשקיע הקטן, ומסירה את מסך הערפל שאפשר עד כה למנהלי השותפויות למנוע התארגנות של משקיעים.

במרכז הפרשה עומד אריק לאון מרגי, משקיע שהחזיק ב-4 יחידות השתתפות בשותפות "הגשמה לונדון קילבורן 1001", שגייסה כספים מהציבור על פי תשקיף משנת 2017. לאחר שהוגשה תביעה נגזרת/ייצוגית נגד השותפות בגין כשלים בניהול הפרויקט, ולאחר שניתן צו פתיחת הליכים כנגד השותף הכללי, ביקש מרגי לקבל לידיו את רשימת כלל המשקיעים (מחזיקי יחידות ההשתתפות) כדי שיוכל ליצור עמם קשר ולשקול צעדים משותפים.

התובע נתקל בחומה בצורה. הנתבעים – חברת "הגשמה נאמנות בע"מ" (הנאמן) ורואי החשבון פאהן קנה ושות' ורו"ח מיכה בלומנטל (המפקח), סירבו למסור את המידע.

קו ההגנה של הנתבעים היה מתוחכם ופתלתל. הם טענו כי קיימים שני מרשמים נפרדים:

1. המרשם הסטטוטורי (על פי החוק): מרשם פומבי המנוהל על ידי השותפות, שבו רשום רק שמו של הנאמן כמי שמחזיק את היחידות בנאמנות עבור המשקיעים. לשיטתם, זהו המרשם היחיד שהתובע זכאי לראות.

2. מרשם הנאמן: מרשם פנימי שמנהל הנאמן לצרכיו הוא, הכולל את השמות והפרטים האישיים של המשקיעים. נטען כי מרשם זה חסוי מטעמי פרטיות ואינו פתוח לעיון.

השופטת יעקבי דחתה קונסטרוקציה משפטית זו מכל וכל. היא קבעה כי ההבחנה בין שני המרשמים היא מלאכותית. "לא מצאתי שאכן קיימת הפרדה בין שני מרשמים כפי שטענו הנתבעים", כתבה השופטת, והבהירה כי המרשם שמחזיק הנאמן הוא-הוא המרשם הסטטוטורי המחייב, הכולל את שמות המשקיעים, מספרי הזהות שלהם וכמות היחידות.

בית המשפט מתח ביקורת על כך שבשלב הסיכומים ניסו הנתבעים לשנות את גרסתם ולטעון טענות עובדתיות סותרות ללא תצהיר תומך, בניגוד לעמדתם העקבית לאורך ההליך.

אחד החידושים המרכזיים בפסק הדין הוא ההתמקדות בחובות הנאמן והמפקח מכוח חוק הנאמנות, ולא רק מכוח פקודת השותפויות. השופטת קבעה כי הנאמן אינו יכול להסתתר מאחורי טענות פרוצדורליות שלפיהן החובה למסור מידע חלה רק על השותפות (שנמצאת בחדלות פירעון).

"לא מצאתי נימוק משכנע מדוע עומדים הנאמן והמפקח על סירובם… פרט לטענה העקרונית… שאין לנאמן 'חובה קונקרטית'", נכתב בפסק הדין. בית המשפט הדגיש כי סעיף 7(ב) לחוק הנאמנות מטיל חובה פוזיטיבית על הנאמן למסור מידע לנהנים לפי דרישה סבירה.

יתרה מכך, השופטת דחתה את טענת "השומר אחי אנוכי" של הנתבעים. נקבע כי סירוב למסור מידע קיים וזמין ("בלחיצת כפתור"), שנועד לשרת את המשקיעים, מהווה הפרה של חובת האמון. טענת הפגיעה בפרטיות נדחתה אף היא, שכן תכלית החוק – לאפשר תיאום בין משקיעים ולהתגבר על פערי מידע – גוברת במקרה זה על זכות הפרטיות.

חלק משמעותי בפסק הדין עוסק באחריותם של רואי החשבון המפקחים (פאהן קנה ורו"ח בלומנטל). המפקחים טענו כי הם אינם מחזיקים במרשם פיזית, ולכן לא ניתן לחייב אותם למסור אותו. עוד טענו כי אין להם "יתרון" על פני התובע בהשגת המידע מנאמני חדלות הפירעון.

השופטת יעקבי דחתה גישה פסיבית זו. היא קבעה כי תפקיד המפקח הוא "להבטיח שלא יפגעו זכויותיהם של בעלי היחידות". הסתפקות המפקח בפנייה רפה לנאמנים לקבלת עמדתם הוגדרה בפסק הדין כ"טעם לפגם". נקבע כי גם אם המרשם אינו בידי המפקח, חובתו לפעול באופן אקטיבי כדי להשיגו עבור המשקיע.

בית המשפט קיבל את התביעה נגד הנאמן (הגשמה נאמנות בע"מ) ונגד המפקחים (פאהן קנה ורו"ח בלומנטל).

• הנאמן חויב למסור את המרשם בתוך 30 ימים.

• המפקחים חויבו למסור אותו בתוך 90 ימים (זמן שניתן להם כדי לנקוט פעולות להשגתו, אם אינו בידם).

• התביעה נגד חברות האחזקה/דירקטורים (נתבעות 2 ו-4) נדחתה מחוסר עילה אישית.

הנתבעים חויבו לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ש"ח.

פסק דין זה שולח מסר ברור לשוק ההון: תפקידם של נאמנים ומפקחים אינו מסתכם בחתימה על מסמכים וגביית עמלות. בעת משבר, עליהם לעמוד לצד המשקיעים, לספק שקיפות מלאה ולא להערים קשיים משפטיים המונעים מהמשקיעים לממש את זכויותיהם.

ת"א 48406-03-22