מיליוני שקלים פיצוי לנוסעים: אושר הסדר הפשרה עם Wizz Air בגין ביטולי הטיסות במלחמה ובקורונה
בית המשפט המחוזי אישר אתמול את הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית נגד ענקית הלואו-קוסט: החברה תאריך את תוקף חברות המועדון לאלפי ישראלים שלא הצליחו לממש את ההטבות בשל המצב הביטחוני והמגפה. שווי ההטבה המוערך לציבור: כ-5.68 מיליון ש"ח. הישג צרכני משמעותי לעתיד: במקרה של הפסקת טיסות ממושכת, לקוחות יהיו זכאים להחזר כספי יחסי. כל הפרטים על הזכאות, עורכי הדין וההכרעה השיפוטית.
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נתן (11.1.2026) תוקף של פסק דין להסדר פשרה רחב היקף בין צרכנים ישראלים לבין חברת התעופה Wizz Air. פסק הדין מביא לסיומן שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית שאוחדו, ועוסקות בסוגיה צרכנית כואבת המוכרת לרבים: רכישת חברות במועדון לקוחות המבטיח הטבות, וחוסר היכולת לממשן כאשר החברה מפסיקה לטוס לישראל בשל נסיבות חיצוניות כמו מלחמה או מגפה.
השופט עוז ניר נאוי, שאישר את ההסדר, קבע כי הפשרה היא "ראויה, הוגנת וסבירה", ומשקפת איזון נכון בין הסיכויים והסיכונים בניהול התיק עד תום. בלב המחלוקת עמדה הטענה כי Wizz Air המשיכה לגבות דמי חברות שנתיים (עבור מועדוני "דיסקאונט" ו"פריבילג'"), אך בפועל צמצמה או הפסיקה לחלוטין את הטיסות לישראל בתקופת הקורונה ובתקופת מלחמת "חרבות ברזל", מבלי להשיב כסף ללקוחות או להאריך את תוקף החברות.
הבקשות לאישור התביעה הייצוגית הוגשו בינואר 2024 על ידי המבקשים אסנת דיין ואהרון (ארלה) גדליה קלמן. נטען כי החברה שיווקה מועדוני לקוחות המעניקים הנחות על כבודה, בחירת מושבים וכרטיסי טיסה לתקופה של 12 חודשים. עלות החברות נעה בין כ-140 ש"ח ל-1,045 ש"ח לשנה, בהתאם לסוג המועדון.
לטענת התובעים, בשל ביטול הטיסות הממושך, נמנעה מחברי המועדון הישראלים האפשרות לממש את תכלית ההצטרפות למועדון. המבקשים טענו להפרת חוזה, הפרת חוק הגנת הצרכן וחוק שירותי תעופה, ואף עשיית עושר ולא במשפט.
מנגד, Wizz Air טענה טרם הפשרה כי מדובר בנסיבות של "כוח עליון" (מלחמה ומגפה עולמית) שלא ניתן היה לצפותן. החברה טענה כי חברות במועדון מעניקה זכות להנחה אם וכאשר הלקוח טס, אך אינה מבטיחה מלאי טיסות מסוים, וכי הסיכון הביטחוני לא צריך להיות מושת רק על כתפיה. עוד נטען כי חברי המועדון יכלו תיאורטית להשתמש בהטבות בטיסות פנים-אירופאיות.
לאחר הליך גישור, הוסכם על מתווה פיצוי שעיקרו הארכת תוקף החברות במועדונים, ללא צורך בפנייה אקטיבית מצד הלקוחות. סך שווי ההטבה לקבוצה מוערך בכ-5.68 מיליון ש"ח. הפיצוי מחולק לפי תקופות המשבר השונות:
-
תקופת הקורונה: לקוחות שהיו חברים במועדונים נכון ליום 1.3.2020 יזכו להארכת חברות של חודשיים. הסדר זה חל על כ-48,700 חברי מועדון דיסקאונט וכ-1,700 חברי מועדון פריבילג'.
-
מלחמת "חרבות ברזל" (החל מ-7.10.2023): בגין התקופה שבה הופסקו הטיסות (כ-7 חודשים במצטבר), הוסכם על הארכת חברות של שלושה חודשים לרוב חברי הקבוצה. הפיצוי יינתן למי שהיה חבר מועדון בערב המלחמה ונותר לו יותר מחודש עד תום המנוי. לקוחות שהחברות שלהם עמדה לפוג תוך פחות מחודש מפרוץ המלחמה – לא יפוצו, בנימוק שהנזק שנגרם להם הוא מינימלי.
-
ביטולים בסוף 2024: בגין הפסקת הטיסות בין אוקטובר לדצמבר 2024, תוארך החברות בחודש אחד נוסף לזכאים.
המשיבות התחייבו לשלוח הודעה אישית בדוא"ל לזכאים בתוך 30 יום, וההארכה תיכנס לתוקף באופן אוטומטי.
מעבר לפיצוי על העבר, הסכם הפשרה כולל בשורה משמעותית לעתיד. נקבע כי החל מ-16.12.2024, אם Wizz Air תפסיק את טיסותיה לישראל לתקופה רציפה העולה על 30 ימים, הלקוחות יהיו זכאים לבטל את חברותם במועדון ולקבל החזר כספי יחסי על התקופה שנותרה. סעיף זה רלוונטי במיוחד לאור המצב הביטחוני המתמשך, כאשר בפסק הדין אף צוין כי החברה הודיעה על הפסקת טיסות זמנית נוספת בקיץ 2025 בשל אירועי מלחמה, ולכן לקוחות אלו יוכלו לדרוש החזר. בעקבות הערת היועצת המשפטית לממשלה, החברה תפרסם את זכות הביטול הזו באופן בולט גם באתר האינטרנט שלה.
בית המשפט אישר את הגמול ושכר הטרחה עליהם המליצו הצדדים. המבקשים יקבלו גמול בסך כולל של 60,000 ש"ח, ועורכי הדין המייצגים (מצקין וחיים) יקבלו שכר טרחה של 440,000 ש"ח בתוספת מע"מ. בפסק הדין צוין כי סכומים אלו מהווים פחות מ-10% משווי הפיצוי הכולל לקבוצה, שיעור הנחשב נמוך מהמקובל בפסיקה (שנוטה לנוע בין 15% ל-20%).
השופט ניר נאוי ציין בהחלטתו כי "הסדר הפשרה הוא ראוי והוגן", וכי הוא חוסך זמן שיפוטי יקר ומורכב של ניהול תביעות מול חברות זרות. כמו כן, בית המשפט קיבל את עמדת הצדדים כי אין צורך במינוי "בודק" חיצוני, שכן מנגנון הפיצוי הוא ברור ופשוט ליישום, והבדיקות שנעשו במסגרת הגישור היו מעמיקות דיין.
ת"צ 17027-01-24
