הניסיון "לפצח" את עמלות הסוויפט נכשל: נדחתה בקשת ייצוגית נגד בנק מזרחי טפחות
סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופטת רחל ברקאי, קבעה כי הטענות לגביית יתר של "הוצאות סוויפט" התבססו על תשתית ראייתית רעועה ומצגת לא רלוונטית מרשת האינטרנט; המבקש חויב בהוצאות של 50,000 ש"ח לאחר שנקבע כי פעל בחוסר תום לב.
ביום 11 בינואר 2026, פרסם בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, תחת שרביטה של כבוד השופטת רחל ברקאי, סגנית הנשיא, פסק דין המהווה תמרור אזהרה למבקשי תביעות ייצוגיות בתחום הבנקאות. בית המשפט דחה באופן נחרץ בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ, אשר עסקה בגובה "דמי הוצאות סוויפט" (SWIFT) שגובה הבנק מלקוחות המוגדרים כ"יחידים ועסקים קטנים".
התביעה החלה בעקבות פעולות שביצע המבקש, בנקאי לשעבר, בחשבונו. במקרה אחד, העביר גוטמן 140 דולר למוטב בשוויץ וחויב ב"הוצאות סוויפט" בסך של כ-0.88 ש"ח, בנוסף לעמלת העברה רגילה. במקרה אחר, ביצע העברה עצמית בין בנקים בישראל וחויב בסכום דומה.
גוטמן טען כי הבנק גובה סכומים מופרזים ביחס להוצאות הממשיות שהוא משלם לתאגיד סוויפט העולמי. לטענתו, בעוד שהבנק גובה מהלקוחות סכומים הנעים בין 6 ל-21 סנט אירו, העלות הממשית של הודעת סוויפט עומדת על 0.0005 אירו בלבד. הוא ביסס את טענתו על מצגת שמצא ברשת האינטרנט, אשר הוצגה לכאורה על ידי תאגיד סוויפט בכנס בינלאומי.
במרכז המחלוקת עמדה השאלה האם הבנק גובה "החזר הוצאות" מעבר לעלות הממשית, בניגוד לכללי הבנקאות. השופטת ברקאי ניתחה את הראיות וקבעה כי המבקש כשל לחלוטין בהוכחת טענותיו.
בדיקה מעמיקה של המצגת עליה הסתמך המבקש העלתה כי מדובר במסמך המתייחס לתעריפים ברומניה, ואין לו כל קשר להתנהלות תאגיד סוויפט מול בנקים בישראל. יתרה מכך, הבנק הוכיח כי השירות המוזכר במצגת (Low value payment) הוא שירות שהבנק כלל אינו מנוי אליו.
מנגד, הבנק הציג תצהיר של רו"ח פנימי ונתונים כספיים (תחת חיסיון) שהראו כי בפועל, הגבייה מהלקוחות בגין הוצאות סוויפט נמוכה מהסכומים שהבנק משלם לתאגיד העולמי. "הוכח כי ההוצאות שגבה הבנק מלקוחותיו… שוות או נמוכות מהתשלומים שהבנק שילם לארגון סוויפט", נכתב בפסק הדין.
טענה נוספת של גוטמן הייתה כי הבנק מפלה לרעה יחידים, שכן בתעריפון לעסקים גדולים קיים "פטור" מהוצאות סוויפט. בית המשפט, בגיבוי עמדת המפקח על הבנקים, דחה טענה זו מכל וכל.
התברר כי בעוד שיחידים משלמים "החזר הוצאות" מינימלי, עסקים גדולים משלמים "עמלת סוויפט" גבוהה משמעותית (45 עד 65 ש"ח), הכוללת בתוכה את ההוצאות. "גביית עמלת סוויפט מעסקים גדולים יקרה עד מאד ביחס להוצאות סוויפט הנגבות מיחידים ועסקים קטנים", ציינה השופטת.
השופטת ברקאי לא חסכה בביקורת על המבקש, וציינה כי מדובר בהליך שננקט "במידה רבה בחוסר תום לב", תוך ניסיון לבסס "תביעת ענק על תשתית רעועה למדי". היא הדגישה כי המבקש ניסה לשפר את עמדותיו תוך כדי ניהול ההליך באמצעות "הרחבת חזית" אסורה, לאחר שהבין שטענותיו המקוריות קורסות.
בסופו של יום, הבקשה לאישור התביעה כייצוגית נדחתה במלואה. יעקב גוטמן חויב לשלם לבנק מזרחי טפחות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ש"ח.
ת"צ 42822-09-18
