הסרת הלוט מעל "מסמך מרסיאנו": בית המשפט המחוזי יבחן בעצמו את חסיונה של טיוטת חוות דעת במחלוקת המיליונים בכפר סבא

הסרת הלוט מעל "מסמך מרסיאנו": בית המשפט המחוזי יבחן בעצמו את חסיונה של טיוטת חוות דעת במחלוקת המיליונים בכפר סבא

החלטה דרמטית בבית המשפט המחוזי בתל אביב: השופט יחזקאל אליהו הורה לחברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא להגיש לעיונו בלבד טיוטת חוות דעת והערכת סיכונים שעמדה בלב מחלוקת על חסיון.

במסגרת מאבק משפטי מורכב המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ניתנה ביום 11 בינואר 2026 החלטה משמעותית המחדדת את גבולות החיסיון והגילוי בהליכים אזרחיים, ובפרט כשמדובר בגופים ציבוריים. כב' השופט יחזקאל אליהו נדרש להכריע בבקשתה של החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ (להלן: "הנתבעת") להטיל חיסיון מוחלט על מסמך המוגדר כ"טיוטת חוות דעת" והערכת סיכון שהוכנה על ידי המומחה יהודה מרסיאנו.

התביעה המקורית, שהוגשה בנובמבר 2022, עוסקת בסכסוך כספי רחב היקף סביב פרויקט פיתוח שכונת "כפר סבא הירוקה". התובעת, חברת אריה ארז בנין תשתית וגינון בע"מ, דורשת סכום של $7,235,928.24$ ₪ בגין ריבית פיגורים, שיפוי על התארכות משך הביצוע ועבודות נוספות.

במרכז הדרמה המשפטית ניצב המומחה יהודה מרסיאנו. התובעת טוענת כי הצדדים הסכימו ביניהם כי מרסיאנו ימונה כמומחה מכריע שקביעותיו יחייבו את הצדדים, בעוד הנתבעת טוענת בתוקף כי מדובר ביועץ פנימי שנשכר מטעמה בלבד לצורך בחינת סיכונים ואסטרטגיה לקראת מו"מ או הליך משפטי.

הנתבעת ביססה את דרישתה לחיסיון על מספר אדנים:

• מסמך שהוכן לקראת משפט: לטענתה, המסמך נועד להערכת סיכונים פנימית לקראת הליך משפטי צפוי.

• חסיון על משא ומתן: הטיוטה גובשה כחלק מניסיון להגיע לפשרה, ודיני הראיות מגנים על מסמכי מו"מ כדי לעודד הידברות חופשית.

• חסיון עורך דין-לקוח: המסמך הוזמן על ידי היועץ המשפטי של החברה דאז, עו"ד אבי ממן, והועבר ישירות אליו.

מנגד, התובעת תקפה את הבקשה וטענה כי מדובר בחוות דעת שהוכנה ב"שותפות מלאה" של שני הצדדים. התובעת הדגישה כי הנתבעת היא חברה עירונית (בבעלות מלאה של עיריית כפר סבא), ועליה מוטלת חובת תום לב מוגברת ושקיפות מרבית. לשיטתה, הסתרת המסמך מהווה חוסר תום לב, במיוחד כאשר המידע שנמסר למומחה הגיע בחלקו הגדול מהקבלן עצמו.

השופט אליהו ניתח את המסגרת הנורמטיבית של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות (תשע"ט-2018), ובפרט את תקנה 59(ב), המקבילה לתקנה 119 הישנה. התקנה מעניקה לבית המשפט את הסמכות לעיין במסמך שעליו נטען חיסיון כדי להחליט אם יש ממש בטענה.

"העיקרון המנחה בקיום הליכי הגילוי והעיון במסמכים הינו הרצון להגיע לחקר האמת, וזאת על ידי ניהול ההליך ב'קלפים פתוחים'", כתב השופט בהחלטתו. הוא ציין כי העדויות שנשמעו עד כה בתיק (כולל עדותו של המומחה מרסיאנו עצמו) מבססות ללא ספק את הרלוונטיות של המסמך להליך.

השופט קבע כי כדי להימנע משרירותיות ולהגיע לתוצאה צודקת, אין הוא יכול להכריע בבקשה מבלי שעיין במסמך בעצמו. הוא הדגיש כי הכלל בפסיקה הוא עיון במסמך שחסיונו שנוי במחלוקת, כדי לקבל החלטה מושכלת מבלי לעמוד מאחורי "מסך בערות".

בסיום החלטתו, הורה השופט לנתבעת להגיש את טיוטת חוות הדעת במלואה, בצירוף כל הנספחים, לעיונו בלבד תוך 10 ימים. המסמך ייסרק כ"מסמך חסוי לעיון בית המשפט בלבד" ובשלב מאוחר יותר תינתן החלטה משלימה לגבי חסיונו וקבילותו כראיה בתיק.

ראוי לציין כי בהחלטה זו לא הוטלו הוצאות משפט או שכר טרחה, והשופט אף התנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן ההחלטה. העיניים נשואות כעת להחלטה המשלימה, שתקבע האם ה"טיוטה" של מרסיאנו תהפוך לאקדח המעשן בתיק המיליונים של כפר סבא.

ת"א 27962-11-22