דרמה בנתניה: ביהמ"ש הורה על פינוי כפוי של דיירים סרבנים בפרויקט הענק של "אאורה" בנאות שקד

דרמה בנתניה: ביהמ"ש הורה על פינוי כפוי של דיירים סרבנים בפרויקט הענק של "אאורה" בנאות שקד

סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט אורן שוורץ, דחה את טענותיהם של בעלי 19 דירות שעיכבו פרויקט של 1,558 יח"ד. השופט מתח ביקורת חריפה על התנהלות הנתבעים, קבע כי הם פועלים בחוסר תום לב, והורה להם לחתום על מסמכי הליווי הבנקאי בתוך שבוע ולפנות את דירותיהם עד אמצע פברואר. בצעד חריג: ההוצאות המשפטיות יבוטלו רק אם הפינוי יבוצע בזמן.

בהחלטה דרמטית שניתנה ביום ראשון  (18.1.2026), בית המשפט המחוזי מרכז-לוד שם סוף לסאגה משפטית שאיימה לטרפד את אחד מפרויקטי ההתחדשות העירונית הגדולים בישראל. סגן הנשיאה, כבוד השופט אורן שוורץ, קיבל את בקשתן של חברות היזמות מקבוצת "אאורה" והורה ל-34 דיירים, המחזיקים ב-19 דירות במתחם "הסטריפ" (לשעבר אשדן) בשכונת נאות שקד בנתניה, לחתום מיידית על מסמכי הליווי הבנקאי ולפנות את דירותיהם לקראת הריסה.

פסק הדין המנומק, המתפרס על פני 14 עמודים, חושף את המתח העצום שבין זכויות הקניין של הפרט לבין האינטרס הציבורי וזכויות הרוב בפרויקטים של פינוי-בינוי. במרכז המחלוקת עומד פרויקט ענק במסגרתו ייהרסו 14 בניינים ישנים ובהם 392 דירות, ובמקומם ייבנו 11 מגדלים חדשים עם 1,558 יחידות דיור . בעוד ש-373 משפחות כבר פינו את דירותיהן והריסת המבנים החלה, קומץ דיירים סירב להתפנות, בטענה לפגיעה קשה בזכויותיהם.

הנתבעים העלו שורת טענות קשות כנגד היזמים וכנגד בא-כוח הדיירים הוותיק, עו"ד אילן גלזר. הם טענו כי היזמים דורשים מהם להתפנות ללא קבלת ערבות בנקאית תקפה ("ערבות חוק מכר"), כי הוצעו להם דירות נחותות בעלות כיוון אוויר אחד בלבד ("דירות כלואות"), וכי הם סובלים מלחצים פסולים בהיותם אוכלוסייה מוחלשת.

השופט שוורץ לא חסך את שבטו מטענות ההגנה. בפסק הדין הוא הגדיר את התנהלות הדיירים כנגועה ב"חוסר תום לב של ממש". השופט הצביע על מעגל שוטה שיצרו הדיירים: מצד אחד הם מסרבים לחתום על "ההסכם המשולש" עם הבנק המלווה (בנק מזרחי טפחות) – חתימה שהיא תנאי הכרחי להנפקת הערבויות; ומצד שני, הם מסרבים להתפנות בטענה שלא קיבלו את אותן ערבויות בדיוק.

"אני מוצא פגם של ממש בטיעון זה," כתב השופט שוורץ. הוא קבע עובדתית כי הבנק המלווה כבר הנפיק את הערבויות, והן מוחזקות בנאמנות אצל עו"ד גלזר, מוכנות למסירה ברגע שהדיירים ימלאו את חלקם ויחתמו על המסמכים הסטנדרטיים הנדרשים .

אחת הטענות המרכזיות של הנתבעים נגעה לאיכות הדירות החדשות שהוצעו להם. לטענתם, הובטחו להם דירות עם שני כיווני אוויר, אך בפועל קיבלו דירות עם כיוון אחד בלבד. השופט שוורץ צלל לעומק המפרט הטכני וההסכמים, וקבע כי לא קיימת התחייבות חוזית כזו. יתרה מכך, בדיקה של התוכניות העלתה כי גם הדירות המדוברות כוללות פתחי אוורור נאותים. השופט הבהיר כי גם אם בעתיד יתברר שיש בסיס לטענה, הפתרון הוא פיצוי כספי ולא עצירת פרויקט של מיליארדים.

ביקורת חריפה נוספת הופנתה כלפי הניסיון של הנתבעים להכפיש את שמו של עו"ד אילן גלזר, המייצג את בעלי הדירות בפרויקט מזה כעשור. הנתבעים טענו כי אינם נותנים בו אמון. השופט דחה טענות אלו מכל וכל, וציין כי התרשם שעו"ד גלזר פעל בנאמנות ובמסירות לאורך שנים, והביא לכך שערך דירותיהם של הדיירים זינק בלמעלה ממיליון שקלים.

בלב ההחלטה עמד "מאזן הנוחות". השופט שוורץ הדגיש כי עיכוב נוסף בפרויקט גורם נזק אדיר למאות המשפחות שכבר התפנו ומתגוררות בדיור חלופי, ליזמים, ולרוכשי הדירות החדשות. "אותם קומץ דיירים, המחזיקים בזכויות בעלות של 19 דירות, שמהוות כ-5% מכלל הדירות בפרויקט, מסכנים את קידומו ועלולים לגרום לנזקים אדירים לשכניהם," נכתב בהחלטה. השופט ציין כי האינטרס הציבורי מחייב את קידום הפרויקט ולא את תקיעתו בשל טענות שניתן לפתור בפיצוי כספי.

בית המשפט קבע עוד כי הטענות על כך שהיזמים הם "בריונים" אינן מתיישבות עם המציאות, שכן החברה משלמת את שכר הדירה החלופי ואף מסייעת במציאת דירות ובהובלה .

בסיומו של פסק הדין, הוציא השופט שוורץ צווים אופרטיביים חדים:

1. על הנתבעים לחתום על ההסכם המשולש בתוך 7 ימים. אם לא יעשו כן, עו"ד גלזר הוסמך לחתום במקומם .

2. על הנתבעים לפנות את הדירות ולמסור את החזקה לידי "אאורה" לא יאוחר מיום 15.02.2026.

כדי להבטיח את ביצוע ההחלטה, השתמש השופט ב"מקל וגזר": הוא חייב את הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 48,000 ש"ח, אך קבע כי אם יפנו את הדירות עד המועד הקובע – החיוב יבוטל. החלטה זו מהווה איתות ברור של בתי המשפט כי לא יאפשרו למיעוט דיירים להחזיק פרויקטים של התחדשות עירונית כ"בני ערובה" ללא הצדקה כבדת משקל.

ת"א 13296-11-25