דרמה בענף היהלומים: עורך הדין שתבע מיליונים מלקוחו זכה ברוב תביעתו – התביעה שכנגד נדחתה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד הכריע בסכסוך שכר טרחה יצרי ומורכב בין עורך דין מומחה למיסוי לבין יהלומן ותיק; השופט דחה את טענות הלקוח לכפייה וניצול, וקבע כי עורך הדין זכאי לבונוס משמעותי לאחר שהשיג הטבות מס חריגות במסגרת הליך "גילוי מרצון"
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד נתן (27.1.2026) פסק דין בפרשה משפטית סבוכה שחשפה את מאחורי הקלעים של הליכי ה"גילוי מרצון" בענף היהלומים. במרכז התביעה עמד עו"ד עוזי פנחסי, מומחה למיסוי עם ותק של כ-25 שנים, אשר תבע את לקוחותיו לשעבר – היהלומן יצחק לבבי וחברת "יצחק לבבי יהלומים 2006 בע"מ" – בגין אי-תשלום שכר טרחה בסך של כ-2.9 מיליון ש"ח.
הסכסוך החל על רקע ייצוגם של לבבי והחברה מול רשויות המס החל משנת 2017, במטרה להסדיר הון לא מדווח בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. המחלוקת המרכזית נסובה סביב "הסכם שכר טרחה שני" שנחתם בשנת 2019, אשר קבע כי פנחסי יהיה זכאי לשכר בסיס של 1.25% מההון המדווח ובונוס של 20% מהחיסכון שיושג מעבר להסדרים המקובלים בענף.
במהלך המשפט, שהתנהל בפני השופט הבכיר יעקב שפסר, העלו הנתבעים טענות קשות כנגד עורך דינם. הנתבעים, טענו כי פנחסי ניצל את פערי הכוחות והפעיל עליהם לחץ פסול כדי להחתים אותם על הסכם שכר הטרחה השני. לטענתם, הם חשו כ"בני ערובה" לאחר שהובהר להם כי אם לא יחתמו על הסדר הבונוס, הטיפול בעניינם יופסק והם ייחשפו לחקירה פלילית.
מנגד, עו"ד פנחסי דחה מכל וכל את הטענות. הוא טען כי לבבי הוא איש עסקים מנוסה מאוד שהבין היטב על מה חתם, וכי המשא ומתן מול רשויות המס היה ארוך, מאתגר והסתיים בהצלחה כבירה – תוך השגת שיעורי מס מופחתים משמעותית מהמקובל ב"נוסחת המערבל" הנהוגה בענף.
השופט שפסר ניתח בפסק דינו את מעמדו של מר רוני יהודה, ידיד משפחה שמונה בהסכם לקבוע את גובה הבונוס. בעוד שהתובע ראה בו מומחה והנתבעים ראו בו בורר, השופט הגדיר אותו כ"מעין בורר". השופט מצא כי אמנם נפל פגם בהתנהלותו של יהודה כיוון שלא נתן לנתבעים זכות טיעון מלאה, אך קבע כי בסמכות בית המשפט להכריע בפרמטרים של הבונוס.
אחת הנקודות המעניינות בפסק הדין נוגעת לטענת הנתבעים כי לא הושגה להם כל הטבה. הם טענו כי חישוב המס לפי וותק המקצועי של אביו של לבבי הוא דבר שבשגרה. אולם, השופט דחה זאת וקבע כי מאחר שלבבי עבד עם אביו שנה אחת בלבד, הכרה ב-39 שנות וותק של האב היא הישג יוצא דופן של עורך הדין. כמו כן, נדחתה הטענה כי דחיית הבקשה לחסינות פלילית צריכה לשלול את הבונוס, שכן הנתבעים בחרו מרצונם לחתום על הסכם השומה האזרחי ונהנו מהטבות המס, בעוד שהחשיפה הפלילית שלהם בפועל נותרה אפסית.
בית המשפט דחה לחלוטין את התביעה שכנגד בסך 5 מיליון ש"ח שהגישו לבבי והחברה. הנתבעים טענו כי פנחסי התרשל והגדיל את סכום הגילוי ב-7.3 מיליון דולר בטעות, אך השופט קבע כי הנתבעים עצמם אישרו את המספרים בזמן אמת והעדיפו לחתום על ההסכם כדי לסיים את התהליך במהירות.
עם זאת, השופט קיבל חלקית את טענות הנתבעים לגבי "שכר הבסיס". הוא קבע כי בניגוד לדרישת פנחסי לחשב את האחוזים מהסכום שגולה בפועל (כ-23 מיליון דולר), לשון ההסכם מגדרת את שכר הבסיס לסכום של כ-14 מיליון דולר בלבד. כמו כן, נקבע כי שכר הבסיס יחושב לפי שער הדולר במועד החיוב במס (הנמוך יותר), ולא לפי השער היציג משנת 2016.
בסיכומו של דבר, הורה בית המשפט ללבבי ולחברה לשלם לעו"ד פנחסי שכר בסיס בשיעור 1.25% מהסכום המגודר, וכן את מלוא הבונוס שקבע רוני יהודה בסך של כ-1.41 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ. בנוסף, חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורכי דין בסך 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
ת"א 28581-10-22
