ביהמ"ש חייב את "עציון עצים" בהפקדת ערובה של מיליון שקלים
השופטת לימור ביבי קיבלה באופן חלקי את בקשת חברות הנדל"ן "יובלים סיטי בוי" ו"ארבוב נדל"ן" לעכב את בירור תביעת הענק בסך 22 מיליון שקלים; מעבר להפקדה המזומנית, חברת "ישפרו" תידרש לערוב לכל הוצאות ההליך ללא הגבלה.
במסגרת מאבק משפטי רחב היקף בענף הנדל"ן, קיבל (28 בינואר, 2026) בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו החלטה משמעותית המציבה משוכה כלכלית גבוהה בפני חברת "עציון עצים וחמרי בנין בע"מ". כבוד השופטת לימור ביבי הורתה לתובעת להפקיד ערובה כספית בסך מיליון שקלים בקופת בית המשפט, וזאת כתנאי להמשך ניהול תביעת המיליונים שהגישה נגד החברות "יובלים סיטי בוי בע"מ" ו"ארבוב נדל"ן יו אס איי (צ.א.ר)".
ראשיתה של הפרשה בתביעה שהגישה "עציון עצים" בסכום של כ-22.05 מיליון שקלים. לטענת התובעת, הנתבעות הפרו הסכם מכר שנכרת בקשר לנכס מקרקעין משותף שעבר הליך פירוק שיתוף. על פי טענותיה, הנתבעות היו אמורות לפעול לזכייה בהתמחרות על המקרקעין, אך בחרו לפרוש ממנה בשלב מתקדם ולמכור את זכויותיהן לצד שלישי ברווח משמעותי, תוך שהן מותירות את התובעת עם תמורה נמוכה בכ-40% מערכה הריאלי של הקרקע.
מנגד, הנתבעות מציגות תמונה הפוכה לחלוטין. לטענתן, הן פעלו בתום לב מוחלט ושיפרו את הצעתן בהתמחרות לא פחות מ-23 פעמים, אך פשוט לא זכו בה. לגישתן, התנאים לתשלום "התמורה הנוספת" עליהם מתבססת התביעה היו תלויים בזכייה בהתמחרות – דבר שלא קרה – ולכן מדובר בניסיון של התובעת לשפר עמדות בדיעבד לאחר "טעות בכדאיות העסקה".
ההחלטה הנוכחית ניתנה במסגרת בקשת הנתבעות לחייב את התובעת בערובה להבטחת הוצאותיהן, בהתאם לסעיף 353א' לחוק החברות. הנתבעות העלו סימני שאלה כבדים בנוגע לחוסנה הכלכלי של "עציון עצים", כשהן מצביעות על נתונים פיננסיים מדאיגים: ירידה של כ-80% בהכנסות וירידה דרמטית של כ-95% בהיקף הנכסים בין השנים 2019 ל-2020.
יתרה מכך, הנתבעות טענו כי התובעת בחרה לחלק דיבידנד בסך 25 מיליון שקלים בשנת 2020 למרות ההידרדרות בביצועיה, דבר המעיד לטענתן על ניהול פיננסי שעלול להשאירן בפני "שוקת שבורה" אם התביעה תידחה והן יזכו בהוצאות משפט.
התובעת ניסתה להדוף את הטענות באמצעות הצגת גבה הכלכלי של חברת האם בשרשור – חברת "ישפרו בע"מ", מקבוצות הנדל"ן הגדולות בישראל. "ישפרו" אף הביעה נכונות לערוב להתחייבויות התובעת. אולם, הנתבעות לא השתכנעו והציגו דוחות עדכניים של "ישפרו" משנת 2025 המראים הפסדים של כ-22.5 מיליון שקלים ברבעון השלישי, מה שהעלה ספקות גם באשר לאיתנותה שלה.
השופטת לימור ביבי יישמה את "המבחן התלת-שלבי" המקובל בפסיקה. בשלב הראשון, היא קבעה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את יכולתה הכלכלית העצמאית, שכן לא צירפה מסמכים מעודכנים או אישורי רואה חשבון המעידים על נזילות. השופטת ציינה כי הימנעות מהצגת מסמכים אלו מקימה חזקה ראייתית נגד התובעת.
בשלב השני, בחינת סיכויי התביעה "במעוף הציפור", קבעה השופטת כי כפות המאזניים מעוינות. מצד אחד, קיימות אינדיקציות בכתב לזכאות לתמורה, אך מצד שני, טענות הנתבעות כי ההסכם הותנה בתנאים מתלים שלא התממשו אינן מופרכות.
בסיכומו של דבר, השופטת בחרה בדרך המלך: היא דחתה את דרישת הנתבעות לערובה בסך 2.2 מיליון שקלים (10% מסכום התביעה), אך קבעה סכום משמעותי של מיליון שקלים. בנוסף, היא קיבלה את הצעת התובעת לערבות צד ג', והורתה כי חברת ישפרו בע"מ תחתום על התחייבות ללא הגבלת סכום לכיסוי כל הוצאה שתיפסק לחובת התובעת.
על התובעת להפקיד את הכספים ולמסור את ההתחייבות החתומה בתוך 30 יום מהמועד בו יוחלט סופית האם התיק מופנה לגישור. אם לא תעשה כן, תביעת הענק בסך 22 מיליון שקלים – תידחה. כמו כן, חויבה התובעת בהוצאות הבקשה הנוכחית בסך 2,000 שקלים.
ת"א 18122-05-24
