חלום הבית בקיבוץ שהתנפץ על מבחני ההיתכנות: המחוזי הכריע בסכסוך המגרשים באפק

חלום הבית בקיבוץ שהתנפץ על מבחני ההיתכנות: המחוזי הכריע בסכסוך המגרשים באפק

בני זוג שביקשו לבנות את ביתם בקיבוץ אפק טענו ל"זכות ראשונים" על מגרש מוטב שהתפנה, אך בית המשפט קבע: כישלון חוזר ונשנה במבדקים הכלכליים מפקיע הבטחות קודמות; עם זאת, הקיבוץ לא יוכל להפלותם בשל היותם "בנים שלישיים".

בפסק דין מנומק ומקיף שניתן ביום ה-28 בינואר 2026 הכריע סגן הנשיא, כבוד השופט שמואל מנדלבום מבית המשפט המחוזי בחיפה, בסאגה משפטית שנמשכה קרוב לשנתיים בין ענת גלעד ונעם מילוא לבין קיבוץ אפק. הפרשה, שראשיתה ברצון של בני הזוג (התובע הוא בן הקיבוץ) לשוב הביתה ולבנות בית במגרש "מוטב" (מגרש בדמי חכירה מופחתים מרמ"י) , מעלה שאלות כבדות משקל על גבולות האוטונומיה של הקיבוץ אל מול חובותיו כגוף "דו-מהותי" הכפוף לכללי המנהל התקין.

ראשיתה של הפרשה בשנת 2017, אז חתמו התובעים לראשונה על טופס הרשמה מוקדמת לקבלה לחברות. למרות זאת, כפי שצוין בפסק הדין, בשנים 2017-2020 לא קידמו התובעים את הליכי הקליטה. רק בשנת 2021, כשהתברר להם באקראי מחברת קיבוץ אחרת כי מלאי המגרשים המוטבים הולך ואוזל, החלו לפעול מול רכזת הצמיחה הדמוגרפית בקיבוץ, יפעת גולדברג.

התובעים טענו כי הקיבוץ התרשל בכך שלא התריע בפניהם על המלאי האוזל. גולדברג מצדה הודתה בשיחה מוקלטת כי "היה צריך להציק לכם יותר", אך הדגישה כי התהליך הוא דו-צדדי. כשהתברר כי מגרש 132 – מגרש מוטב – התפנה עקב גירושין של משפחה אחרת, ביקשו התובעים "לשריין" אותו לעצמם.

ציר מרכזי בתביעה היה בדיקת ההיתכנות הכלכלית שביצע רואה החשבון עומר ברנע ("הבודק"). בשלב מסוים, שלח הבודק הודעה לפיה התובעים עוברים את המבדק "ממש על הקצה" , אך כעבור שעות ספורות בלבד שינה את דעתו וקבע כי אינם עומדים בעלויות הבנייה הצפויות. התובעים טענו כי גולדברג היא שגרמה לשינוי העמדה הדרמטי בשיחה לא מתועדת, טענה שבית המשפט דחה בסופו של דבר מחוסר הוכחה.

במהלך הדיונים המשפטיים, ולאחר שהוגשה חוות דעת עדכנית בשנת 2024, התברר כי מצבם הכלכלי של התובעים השתפר והם עומדים כעת בתנאים. אולם, המחלוקת שנותרה הייתה עקרונית: האם העמידה הנוכחית בתנאים "מחייה" את זכות הראשונים שלהם על מגרש 132 הספציפי?.

השופט מנדלבום קבע כי הקיבוץ, בביצוע הליך שיוך דירות, פועל כנאמן של המדינה וכגוף דו-מהותי. ככזה, הוא כפוף לחובת השוויון ולביקורת שיפוטית. עם זאת, השופט הדגיש כי מתן זכות ראשונים לתובעים על פני מועמדים אחרים שעומדים בקריטריונים מהווה דווקא סטייה מעיקרון השוויון.

"כל זכות קדימה שהוקנתה לתובעים… הייתה מותנית באופן ברור מלכתחילה בעמידת התובעים במבדק ההיתכנות הכלכלית", כתב השופט. מאחר שהתובעים נכשלו בשורת מבדקים בין השנים 2022 ל-2023, הקיבוץ היה רשאי להודיע על הפסקת הליך הקליטה וביטול זכות הקדימה. השופט דחה את הניסיון להחיל רטרואקטיבית את האישור הכלכלי מ-2024 על המצב שהיה קיים ב-2023.

לצד דחיית התביעה לזכות ראשונים, שלח בית המשפט מסר ברור לקיבוץ בנוגע לניסיונות העתידיים למנוע מהתובעים מגרש. גולדברג העלתה טענה לפיה אין זה ראוי להקצות מגרש לתובעים משום שהתובע הוא בן שלישי במשפחתו שכבר קיבלו מגרשים, בעוד משפחות אחרות טרם קיבלו מגרש לבן הראשון.

השופט מנדלבום פסל טענה זו וקבע כי היא לא נתמכת בתקנון כלשהו ומהווה הרחבת חזית. לפיכך, נקבע כי הקיבוץ לא יהיה רשאי לפגוע בזכות התובעים להקצאת מגרש מוטב בעתיד על בסיס היות התובע "בן שלישי".

באשר למשפחה אחרת (משפחת צברי/שרעבי) שהקיבוץ טען כי הוא "משרין" לה את מגרש 132 כחלופה, קבע השופט כי הקיבוץ יוכל לעכב את הקצאת המגרש לפרק זמן מוגבל בלבד של שלושה חודשים נוספים.

בסיכומו של דבר, התביעה לזכות קדימה מוחלטת נדחתה. עם זאת, השופט קבע כי:

• התובעים זכאים להקצאת מגרש 132 אם אין מועמדים אחרים הממלאים את התנאים נכון להיום.

• אם ישנם מועמדים נוספים, התובעים יהיו זכאים להשתתף בהגרלה על המגרש בתנאים שווים.

• התובעים חויבו בהוצאות משפט "על הצד הנמוך" בסך 4,000 ש"ח, בשל העובדה שחלק מטענותיהם התקבלו.

ת"א 65642-03-24