טעות של מיליונים ב"מחיר למשתכן": רוכשי הדירות ישלמו על מחדלי הקבלן – אבל רק חצי
בית המשפט המחוזי קבע כי השמטת הפרשי ההצמדה מחוזי המכר בשכונת הרקפות בראשון לציון היא "טעות סופר" המחייבת תיקון, אך הטיל על חברת הבנייה אשם תורם מכריע של 50% בשל התנהלותה הרשלנית.
ביום ה-2 בפברואר 2026 , פרסמה השופטת הלית סילש מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק דין דרמטי המהווה תמרור אזהרה לקבלנים ולרוכשי דירות כאחד במסגרת פרויקטים של "מחיר למשתכן". במוקד הדיון עמדה תביעה כספית בסך של כ-3.6 מיליון ש"ח שהגישה חברת י.א. אלון בניה בע"מ נגד 138 רוכשי דירות בפרויקט בשכונת הרקפות בראשל"צ.
תחילת הפרשה בשנת 2017, אז החלה החברה בשיווק הדירות לזוכים. בשל מה שהוגדר כ"לחץ כבד" מצד משרדי הממשלה לקיים כנסי דיירים טרם קבלת היתר בנייה סופי, הציגה החברה לרוכשים טבלאות מחירים וחוזי מכר שבהם ננקבו סכומי תמורה סופיים. אלא שזמן קצר לאחר מכן, גילתה החברה כי נפלו טעויות קשות בחישובים: הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה ממועד המכרז ועד חתימת החוזה הושמטו, ומקדמי החישוב של המרפסות והמחסנים "הוצמדו" בצורה שגויה.
הרוכשים, מנגד, נאחזו בלשון החוזה הכתוב. לטענתם, החוזה שעליו חתמו הוא המסמך המחייב היחיד, וכי אין להטיל עליהם את מחיר הרשלנות של חברה קבלנית מנוסה המלווה בייעוץ משפטי צמוד.
בפסק דין מעמיק, סקרה השופטת סילש את התפתחות ההלכה הפסוקה בעניין פרשנות חוזים, החל מהלכת אפרופים הידועה ועד לתיקון מס' 3 לחוק החוזים שנכנס לתוקפו אך לאחרונה, בינואר 2026. בית המשפט קבע כי במישור היחסים שבין הקבלן לרוכש הדירה ב"מחיר למשתכן", החוזה הוא המקור המרכזי לזכויות, במיוחד כשמדובר בצרכנים מול גוף כלכלי חזק.
עם זאת, בכל הנוגע לסוגיית ההצמדה למדד, קיבל בית המשפט את עמדת התובעת. השופטת קבעה כי הוכח מעבר לכל ספק שכל הצדדים ידעו כי מחירי "מחיר למשתכן" אמורים להיות מוצמדים למדד הבסיס של המכרז (אוקטובר 2015). לפיכך, השמטת ההצמדה מהמחיר הנקוב בחוזה הוגדרה כ"טעות סופר" – פער בין הכוונה המשותפת לבין הניסוח הכתוב – המצדיק את תיקון החוזה.
למרות הניצחון העקרוני בסוגיית ההצמדה, השופטת סילש לא חסכה בביקורת על התנהלות חברת י.א. אלון בניה. היא קבעה כי מדובר בטעויות חוזרות ונשנות שנעשו על ידי עובדי החברה, וכי מצופה היה מחברה ותיקה לערוך בדיקות דקדקניות טרם החתמת עשרות משפחות על חוזים.
בשל כך, יישם בית המשפט את דוקטרינת "האשם התורם החוזי" ופסק כי החברה תישא ב-50% מהנזק שנגרם לה עצמה. המשמעות: רוכשי הדירות יידרשו לשלם רק מחצית מהפרשי ההצמדה שהושמטו.
בית המשפט דחה לחלוטין את ניסיונות החברה לגלגל את האחריות לפתחן של משרד הבינוי והשיכון וחברת הבקרה י.ת.ב בע"מ. נקבע כי תפקידן של אלו הוא להגן על הציבור ולוודא שהקבלן אינו גובה "ביתר", ולא לשמש כ"מבוגר האחראי" שמונע מהקבלן לבצע טעויות חשבונאיות לרעתו. החברה אף חויבה לשלם לכל אחד מגופים אלו הוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.
התביעה בעניין עדכון שטחי הדירות והצרחת מקדמי המרפסות נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי לגביהם לא הוכח אומד דעת משותף לתיקון המחיר. פסק הדין המשלים, שיפרט את הסכומים המדויקים שכל דייר יחויב בהם (לאחר הפחתת ה-50%), יינתן לאחר הגשת תחשיבים מעודכנים.
ת"א (מרכז) 7853-04-20
