מכה ניצחת לפולשים בקרקע ציבורית: נדחתה תביעת מיליונים נגד עיריית תל אביב – והמחזיקים יחויבו בדמי שימוש כבדים

מכה ניצחת לפולשים בקרקע ציבורית: נדחתה תביעת מיליונים נגד עיריית תל אביב – והמחזיקים יחויבו בדמי שימוש כבדים

בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם של מחזיקי קרקע בשכונת אבו כביר לפיצוי על השקעותיהם, תוך מתיחת ביקורת חריפה על בנייה בלתי חוקית והפקת רווחים על חשבון הציבור. השופט יעקב שקד: "לא יעלה על הדעת כי חוטא יצא נשכר".

ביום 4 בפברואר 2026 , ניתן פסק דין מהדהד בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השם קץ למאבק משפטי רב-שנים בין עיריית תל אביב לבין קבוצת תושבים שהחזיקו בשטחים נרחבים בדרום העיר. כבוד השופט יעקב שקד דחה בפסק דינו את תביעתם של אלי פלד, מזל פלד מרדכי ושריף בולאד לפיצויים בסך 2.5 מיליון ש"ח בגין השקעותיהם במקרקעין, ובמקביל קיבל את התביעה שכנגד שהגישה העירייה, וחייב את המחזיקים בתשלום דמי שימוש ראויים בסך מאות אלפי שקלים ובהוצאות משפט כבדות.

עניינו של ההליך במקרקעין הממוקמים ברחוב הלוחמים 19 וסביבתו בתל אביב (חלקה 10 בגוש 6993 ושטחים נוספים). מדובר בשטח המשתרע על פני כ-3,665 מ"ר. עם קום המדינה, הוקמו על הקרקע מבנים זמניים של הסוכנות היהודית שיועדו לעולים חדשים. התובעים טענו כי הם מחזיקים בשטח מכוח רשות שניתנה להם לאורך עשרות שנים, וכי הסתמכו על שתיקת הרשויות כשהשקיעו מיליונים בשיפוץ המבנים ובהקמת תשתיות.

מנגד, עיריית תל אביב הציגה תמונה שונה בתכלית. העירייה טענה כי מדובר בפלישה למקרקעי ציבור המיועדים לצרכי ציבור, לרבות דרכים ותשתיות רכבת. לטענתה, התובעים לא רק התגוררו בשטח אלא הקימו בו אימפריה עסקית בלתי חוקית שכללה יחידות דיור להשכרה, מוסך, משרדים ומחסנים – כל זאת ללא היתרי בנייה ותוך התעלמות מצווי הריסה מנהליים ושיפוטיים.

במרכז הכרעתו, אימץ השופט שקד את עמדת הפסיקה המודרנית (הלכת "היפר חלף"), הקובעת כי כמעט ואין מקום להכיר ב"רישיון מכללא" במקרקעי ציבור. השופט קבע כי למרות שהתובעים החזיקו בשטח זמן רב, הרשות שניתנה להם הייתה "רשות חינם הדירה" אשר בוטלה כדין על ידי העירייה.

השופט מתח ביקורת חריפה על התובעים, שדרשו מהציבור לממן את השקעותיהם:

• בנייה בלתי חוקית: נקבע כי כל המבנים נבנו ללא היתר, וחלקם אף הוקמו או שופצו לאחר שהתובעים כבר קיבלו הודעות פינוי רשמיות והתראות על הפקעה.

• הפקת רווחים: הוכח כי התובעים השכירו מבנים לצדדים שלישיים והפיקו רווחים כלכליים משמעותיים מהקרקע מבלי לשלם דמי שימוש.

• חובות עתק לקופה הציבורית: במהלך הדיון נחשף כי התובעים צברו חובות ארנונה בסך דמיוני של כ-13.5 מיליון ש"ח לאורך השנים.

"לא יעלה על הדעת כי חוטא יצא נשכר, בעשותו שנים ארוכות שימוש ללא תשלום במקרקעי ציבור, יבנה בניה בלתי חוקית ולא יכבד צווים שיפוטיים," כתב השופט שקד בפסק הדין.

לאחר שדחה את תביעת הפיצויים ואת הדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש, פנה בית המשפט לחשב את דמי השימוש שהתובעים חבים לעירייה. השופט התבסס על חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, השמאי שאול רוזנברג.

נקבע כי דמי השימוש יחושבו החל ממועד ביטול הרשות ועד לפינוי הפועל (שבוצע בכפייה רק בסוף שנת 2021):

• אלי פלד חויב בדמי שימוש החל משנת 2013.

• מזל פלד מרדכי חויבה בדמי שימוש החל משנת 2017.

• שריף בולאד חויב בדמי שימוש החל משנת 2016.

בנוסף לסכומים אלו, שהצטברו למאות אלפי שקלים בתוספת ריבית והצמדה, הטיל השופט על התובעים לשלם לעיריית תל אביב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 230,000 ש"ח. סכום זה נקבע, בין היתר, נוכח סכום התביעה המקורי שנדחה והעובדה שהתובעים נמנעו מלכבד את פסק הדין המורה על פינויים במשך שנים.

פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה ברור למחזיקים במקרקעי ציבור ללא הסדרה, ומבהיר כי עידן הסובלנות כלפי פלישות ושימוש מסחרי בנכסי הכלל ללא תמורה הגיע לסיומו.

ת"א 41308-06-19