הקרב על הליסינג בשומרון: ביהמ"ש המחוזי דחה את תביעת חברת "פסיפיק"
הניסיון המבצעי ביו"ש הכריע את המכרז: השופט מיכאל תמיר קבע כי פסילת הצעתה של פסיפיק הייתה מוצדקת בשל היעדר ניסיון מוכח במתן שירות לצי רכב משמעותי הפועל בתוך גבולות הגזרה של יהודה ושומרון.
ביום 5 בפברואר 2026, נחתם פרק משמעותי במאבק משפטי רחב היקף סביב מכרז שירותי הליסינג של המועצה האזורית שומרון. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים (לאחר שהוסכם לנהל את ההליך במתכונת של עתירה מנהלית), דחה את תביעתה של חברת פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ נגד המועצה ונגד חברת אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ.
במרכז המחלוקת עמדה השאלה: האם חברת ליסינג ארצית גדולה יכולה להסתפק בלקוחות הפועלים "גם" ביהודה ושומרון, או שמא עליה להוכיח ניסיון אופרטיבי קונקרטי בהיקף נרחב בתוך האזור המורכב הזה? השופט מיכאל תמיר הכריע כי בנסיבות העניין, הביטחון התפעולי גובר על הניסיון הכללי.
הכל החל במכרז פומבי מס' 12/25 שפרסמה המועצה האזורית שומרון לקבלת שירותי ליסינג תפעולי לכ-110 כלי רכב. תנאי הסף השנוי במחלוקת, סעיף 2.3 למכרז, דרש מהמציעים להוכיח כי סיפקו שירותי ליסינג לגוף אחד לפחות הפועל בתחום יו"ש בהיקף של 60 רכבים לפחות.
חברת פסיפיק טענה כי היא עומדת בתנאי שכן היא מספקת שירותים לחברת "מקורות" – גוף הפועל בכל רחבי הארץ, לרבות ביהודה ושומרון. מנגד, המועצה האזורית שומרון טענה כי הפרשנות של פסיפיק מרוקנת מתוכן את הצורך במומחיות הגיאוגרפית הייחודית הנדרשת בשומרון.
במהלך הדיונים נחשף כי המועצה לא הסתפקה בהצהרות היבשות. נציגת המועצה, גב' ויוי פיטשון, קיימה שיחות בירור עם מנהלי צי הרכב של "מקורות". בשיחה שהוקלטה ותומללה, הבהיר מנהל הצי של מקורות כי לחברה אין כלל נקודות קבועות בשומרון, וכי למעט רכב אחד בודד המוצב בבקעה, כל הרכבים יוצאים למשימות מהמטה בפרדס חנה ובחדרה וחוזרים אליו בסוף היום.
בית המשפט קבע כי המועצה הייתה רשאית לבצע בירורים אלו כחלק מ"שאלות הבהרה" לגיטימיות במכרז. הממצא היה חד-משמעי: פסיפיק לא הוכיחה כי סיפקה שירות ל-60 רכבים שפעילותם העיקרית והקבועה היא בתוך תחומי יו"ש.
בפסק דינו, השופט תמיר התעמק בשאלת הפרשנות התכליתית. הוא ציין כי אף שלשון המכרז הייתה יכולה להיות ברורה יותר, יש לבחון אותה לאור המציאות בשטח.
השופט הדגיש כי "תכלית תנאי הסף הייתה לוודא שיש למציע ניסיון מוכח במתן שירותי ליסינג בהיקף משמעותי לגוף אחד גדול לפחות הפועל באזור יו"ש, ולא במתן שירות ספורדי לכלי רכב בודדים".
נקודה מעניינת עלתה לגבי המכרז החדש (18/25) שפרסמה המועצה לאחר ביטול המכרז המקורי. במכרז החדש, חברת אלבר הייתה המציעה היחידה שעמדה בתנאי הסף.
השופט תמיר העיר הערה נוקבת לסיום: העובדה שהוגשה הצעה אחת בלבד במכרז החדש "מצריכה בדיקה ועלולה לעורר חשד להעדפה פסולה". הוא הציע כי במכרזים עתידיים, המועצה תשקול חלופות לדרישת הניסיון הקודם, כמו למשל חיוב המציע להקים מרכז שירות פיזי בשומרון או להעסיק עובדים קבועים באזור, כדי לעודד תחרות מבלי להתפשר על איכות השירות.
תביעתה של פסיפיק נדחתה במלואה. עם זאת, לאור העמימות בניסוח תנאי המכרז המקורי, החליט השופט שלא להשית הוצאות משפט על החברה. פסק הדין סולל את הדרך למועצה להמשיך בהתקשרות עם אלבר, אך משאיר פתח לעתירות עתידיות בנוגע למבנה המכרזים באזור.
ת"א 82989-07-25
