ירושלים: למרות הרישום המבלבל בטאבו, השכנים יחויבו במאות אלפי שקלים דמי שימוש, אך תוספות בנייה ישנות לא יפונו מטעמי תום לב.
בלב ירושלים, בבניין היסטורי בן חמש קומות ברחוב המלך ג'ורג' 6, התנהלה בשנים האחרונות דרמה משפטית הממחישה עד כמה רישום מקרקעין ישן ולקוי עלול להצית סכסוכי ענק. פסק דין שניתן ביום 9 בפברואר 2026 בבית משפט השלום בירושלים, על ידי כבוד השופטת מוריה צ'רקה, שם קץ (לפחות לעת עתה) למאבק יצרי בין שכנים על זכויות בגג ובחצר הבניין.
הפרשה החלה כשאברהם זאדה, בעל חנות בקומת הקרקע ואולם במרתף, הגיש תביעה נגד שכנו, עו"ד יריב כהן, המחזיק בדירה על הגג וביחידות מחסן במרתף. זאדה דרש מכהן לפנות את מחצית הגג הדרומית ולשלם דמי שימוש, בטענה שהגג מוצמד ליחידה שבבעלותו. מנגד, עו"ד כהן הגיש תביעה שכנגד, בה טען כי הוא זה שרכש את הגג והחצר, ודרש לפנות את זאדה ואת חברת "מרכז ספורט הבירה" מחלקים שונים בבניין שתפסו לטענתו שלא כדין.
בפסק דין מעמיק, המנתח את ההיסטוריה של הבניין משנות ה-50, העדיפה השופטת את עדותו של יעקב בר, בעלי חברת "דורינח" שמכרה את הנכסים לשני הצדדים. בר העיד כי הבהיר לזאדה כבר ב-2002 שהמכירה אינה כוללת את ההצמדות, למרות הרישום בנסח. השופטת ציינה כי עדותו של זאדה הייתה רצופת סתירות, במיוחד בנוגע לשאלה האם בכלל עיין בתשריט לפני הרכישה. "עצם העובדה שבנסח נרשם ששטח הגג והחצר הם 0 מ"ר מהווה נורת אזהרה", קבעה השופטת, והוסיפה כי זאדה לא רכש את החלקים הללו בהסתמך על המרשם בתום לב.
אחת הנקודות המעניינות בפסק הדין נוגעת לחצר הבניין. השופטת קבעה כי למרות שעו"ד כהן הוא הבעלים החוקי של החצר, היא לא תורה על פינוי תוספות הבנייה של זאדה ושל "ספורט הבירה" שנבנו עליה לפני עשרות שנים.
ההחלטה התבססה על עקרון תום הלב הקנייני. השופטת ציינה כי הריסת התוספות תסב נזק ניכר לשכנים, בעוד שלעו"ד כהן אין גישה נוחה לשטח זה ושימושו בו מוגבל. עם זאת, חוסר הפינוי מגיע עם תג מחיר משמעותי: השופטת חייבה את זאדה ואת ספורט הבירה בתשלום דמי שימוש ראויים המשקפים את התעשרותם מהשימוש בשטח הפרטי של כהן.
בית המשפט הטיל על זאדה ועל ספורט הבירה הוצאות כבדות. זאדה חויב לשלם לעו"ד כהן סכום מצטבר של למעלה מ-320,000 ש"ח בגין דמי שימוש בחצר (עבור תקופה של 66 חודשים) ובגין שימוש במחסן במרתף. לכך התווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של כ-67,000 ש"ח. חברת "ספורט הבירה" חויבה בדמי שימוש בסך כ-37,000 ש"ח ובהוצאות נוספות בסך כ-16,000 ש"ח.
פסק הדין מהווה תזכורת חדה לרוכשי נכסים: נסח הטאבו הוא קדוש, אך כשהוא מציג נתונים תמוהים כמו "0 מ"ר", חובת הבדיקה המעמיקה חלה על הרוכש. במקרה הזה, השתיקה וההסתמכות על רישום חסר עלו לנתבעים ביוקר.
ת"א 13066-06-21
