דרמה במכרזי הרכבת הקלה: העליון הורה להחזיר את הדיון במכרזי הקו הירוק והסגול למחוזי
המשנה לנשיא סולברג קבע כי זכות העיון של חברת "דן" במסמכי המכרז לא זכתה למענה מספק בערכאה הקודמת; למרות שנדחה הערעור המרכזי בנוגע לפרשנות המודל הפיננסי של אגד, ענקית התחבורה דן השיגה ניצחון פרוצדורלי משמעותי שעשוי לחייב את נת"ע לחשוף פרוטוקולים חסויים.
מערכת התחבורה הציבורית בישראל רעשה השבוע עם פרסום פסק דינו של בית המשפט העליון ביום 11.2.2026, אשר עסק באחד המכרזים הגדולים והמשמעותיים ביותר של העשור האחרון: הפעלת הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב. בפסק הדין, שניתן על ידי המשנה לנשיא נעם סולברג, לצד השופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ, הוחלט לקבל באופן חלקי את ערעורן של חברת "דן" וחברת Marfina הספרדית, ולהחזיר את התיק לפתחו של בית המשפט המחוזי.
הפרשה החלה במאי 2023, כאשר חברת נת"ע פרסמה את המכרז הענק. במרץ 2025 הוכרזה הצעתה של "אגד" כזוכה, בעוד "דן" הוגדרה כ'כשיר שני'. חברת דן לא השלימה עם התוצאה והגישה עתירה מנהלית, בטענה כי הצעת אגד הייתה גרעונית ומבוססת על תכסיסנות. המחלוקת המרכזית נסבה סביב השאלה האם מותר היה למציעות לשקלל בתוך המודל הפיננסי שלהן הכנסות עתידיות מתמריצים כלכליים, או שמא עליהן היה להתבסס אך ורק על תשלומי ההפעלה הבסיסיים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט קובי ורדי, דחה באוגוסט 2025 את טענותיה של דן וקבע כי פרשנותה להוראות המכרז היא "שגויה ואינה מסתדרת עם השכל הישר". ורדי קבע כי אין מניעה לקחת בחשבון הכנסות מתמריצים, וכי האינטרס הציבורי מחייב קבלת הצעות מחיר גבוהות ומיטיבות.
בפסק הדין המנומק, אימץ המשנה לנשיא סולברג את קביעות המחוזי בנוגע לפרשנות המהותית של המכרז. הוא הבהיר כי הפרשנות שהציעה דן היא "קשה עד מאוד" וכי לא נמצאה טעות עובדתית או משפטית בהחלטת המחוזי לדחות את טענות הפסילה נגד אגד. בכך, נראה היה כי חלומה של דן להפוך לזוכה במכרז נגוז.
אולם, כאן חלה תפנית בעלילה. דן טענה כי המחוזי התעלם לחלוטין מבקשתה לעיון מלא במסמכי המכרז, ובמיוחד בפרוטוקולים של נת"ע ובהתכתבויות מוקדמות בינה לבין אגד. דן טענה כי המסמכים שקיבלה הושחרו במידה שאינה סבירה, דבר המונע ממנה לבקר את הליך המכרז כראוי. נת"ע טענה מנגד כי דן זנחה את הסעד הזה במהלך הדיון, אך סולברג דחה טענה זו וקבע כי דן עמדה על דרישתה לאורך כל הדרך.
סולברג הדגיש את חשיבותה של זכות העיון במשפט המנהלי ובדיני המכרזים בפרט. הוא ציטט את דברי השופט חשין המנוח, והבהיר כי גם אם "הספינה הפליגה אל-ים" וזכיית אגד נותרה על כנה, זכות העיון עומדת לבעליה באופן עצמאי. השופט מצא כי המחוזי דחה את בקשת העיון ללא הנמקה מספקת ובלי לדון בה בפרק הדיון וההכרעה.
"במצב דברים זה, דומה כי אין מנוס מהשבת ההליך לבית המשפט לעניינים מינהליים", קבע סולברג. בית המשפט המחוזי יצטרך כעת לבחון מחדש את טענות דן בנוגע לחשיפת המסמכים, ולקבוע אלו מהם יועברו לעיונה, בכפוף לטעמי חיסיון מבוררים.
עם זאת, סולברג שלח רמז עבה לחברת דן בסוף פסק הדין: הוא המליץ לה לשקול את העלות מול התועלת שבעמידה על זכות העיון, בהינתן שטענותיה העיקריות נגד הזכייה עצמה כבר נדחו סופית על ידי שתי ערכאות. המשמעות היא שגם אם דן תחשוף פגמים נוספים במסמכים, הסיכוי לביטול המכרז בשלב זה נראה קלוש.
החלטה זו מהווה תזכורת לחשיבות השקיפות במכרזים ציבוריים בהיקפי ענק. למרות הניצחון המשפטי של אגד ונת"ע בנוגע לתוצאת המכרז, העליון הבהיר כי הרשות אינה "בת-חורין ליפטר" מחובתה לפתוח את תיקי המכרז בפני המשתתפים, גם לאחר שההליך הסתיים. השופטות וילנר וכנפי-שטייניץ הסכימו עם פסק הדין ללא הערות נוספות, והוחלט כי בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.
עע"מ 74778-09-25
