משפחת רפאלי ניצחה בתביעת לשון הרע נגד השוכר שהכפיש את שמם

משפחת רפאלי ניצחה בתביעת לשון הרע נגד השוכר שהכפיש את שמם

בית משפט השלום בבת ים קבע כי אבידן גוב ניהל "מסע הכפשה מתמשך" נגד רפאל, דור, און וניל רפאלי; השופט עדי סומך דחה את טענות הנתבע ל"אמת בפרסום" וחייב אותו בפיצויים בסך 140,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט.

מה שהתחיל כסכסוך שכירות שגרתי בדירת יוקרה בפרויקט "בלו" בצפון תל אביב, התגלגל לתיק לשון הרע מרתק ויצרי. ביום ה-12 בפברואר 2026, פרסם השופט עדי סומך מבית משפט השלום בבת ים פסק דין נוקב, המשרטט את גבולות חופש הביטוי אל מול מה שהוגדר כשיטה מתוחכמת להפעלת לחץ פסול באמצעות הפצת דברי בלע.

הפרשה החלה כאשר הדירה, שבבעלותה של ציפי רפאלי, הושכרה לאבידן גוב במרץ 2019. לטענת התובעים – רפאל רפאלי, בניו דור ואון, וחתנו ניל בן פורת – חודשים ספורים לאחר הכניסה לדירה הפסיק גוב לשלם את דמי השכירות באופן סדיר. התובעים תיארו את גוב כ"שוכר מהגיהינום" וכנוכל סדרתי הנוהג לרכוש את אמונם של בעלי דירות, להימנע מתשלום, ולהתבצר בנכס תוך ניצול הסחבת המשפטית.

הסכסוך זכה לחשיפה תקשורתית רחבה בתכנית "חשיפה" של חיים אתגר, שם הוצג דפוס פעולה דומה שיוחס גם לאביו של הנתבע. אולם, התביעה הנוכחית התמקדה בשש סדרות של פרסומים שביצע גוב נגד בני המשפחה, שכללו הודעות מאיימות, הפצת פליירים משפילים בתיבות דואר וייחוס עבירות פליליות חמורות.

בין הפרסומים שנדונו בבית המשפט, בלטה הפצת פליירים ברחבי שכונות צפון תל אביב ובמרכזי קניות סמוכים למקום מגוריה של בר רפאלי. בפליירים אלו יוחסו לבני המשפחה טענות קשות: רפאל רפאלי הוצג כמי ש"תקף שוטרות" ופונה מביתו "בתחתונים"; דור רפאלי כונה ה"קוף של המשפחה" המפתח אפליקציות להטרדת נשים; ולאון רפאלי יוחס חשד למתן שוחד לרס"ר בצה"ל.

הנתבע הכחיש חלק מהפרסומים וטען לגבי אחרים להגנת "אמת דיברתי". הוא טען כי המידע שפרסם היה ידוע לציבור וכי הוא רק ביקש להציג את "תעודת הזהות" של המשפחה אל מול המכונה התקשורתית שלטענתו הופעלה נגדו.

השופט עדי סומך דחה את מרבית טענות ההגנה של גוב. בפסק דין מפורט, קבע השופט כי הוכח שגוב צבר חובות שכירות משמעותיים וכי פעולותיו נועדו "להסיט את תשומת הלב מחובותיו, בעוברו כחוט השני מדמות החוטא לדמות הקורבן".

השופט בחן בקפידה כל אחד מהייחוסים הפליליים ומצא כי הם חסרי בסיס עובדתי:

• לגבי רפאל רפאלי: נקבע כי לא תקף שוטרות כפי שפורסם, ואף זכה לפיצוי מהמשטרה בעבר בגין עגמת נפש.

• לגבי און רפאלי: הובהר כי מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום בפרשת השוחד, וכי המידע בפלייר הוצג כעובדה מוגמרת ושקרית.

• לגבי דור רפאלי: השופט קבע כי הטענות בדבר היותו "קוף" (איש קש) או מפתח אפליקציות להטרדות הן חסרות ראיות.

"ייחוס לאדם מעשה של תקיפה, משמעו שאותו אדם הינו אדם אלים. הדבר יוצר קונוטציה שלילית וצובע את אותו אדם בצבעים עבריינים," ציין השופט בהתייחסו להודעות השקריות ששלח הנתבע.

בבואו לקבוע את גובה הפיצוי, התחשב בית המשפט בעובדה שהתובעים הם דמויות ציבוריות ששמן הטוב הוא נכס מרכזי בפרנסתן. עם זאת, השופט ציין כי התובעים בחרו מרצונם להשתתף בתכנית תחקיר טלוויזיונית, דבר שנתן להם במה להגיב, ולכן הפיצוי נפסל על הרף הסטטוטורי ללא הוכחת נזק.

בסופו של יום, פסק השופט כי הנתבע ישלם את הסכומים הבאים:

• לרפאל רפאלי: 60,000 ש"ח.

• לדור רפאלי: 40,000 ש"ח.

• לאון וניל רפאלי: 20,000 ש"ח לכל אחד.

  בנוסף לפיצויים, חויב גוב לשלם הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח לבא כוחם של התובעים, עו"ד שלומי וינברג. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שגם בעידן של חשיפה תקשורתית מוגברת ורשתות חברתיות, שימוש בייחוסים פליליים שקריים ככלי ניגוח בסכסוכים אזרחיים עלול לעלות ביוקר.

ת"א 60125-08-20