מיליון וחצי שקלים, מגרש באורנית ושני עורכי דין: התביעה שנדחתה בחיוב הוצאות כבד
בית המשפט דחה את תביעתה של שרית לוי נגד עורכי הדין רונן שחר ואיל דן, לאחר שקבע כי לא הוכחה הפרת הסכם או רשלנות מקצועית. השופט מתח ביקורת על התנהלות התובעת, שכינתה את עצמה "לא נשמה טובה", וקבע כי כשלה בהבאת ראיות בסיסיות להוכחת נזקיה
ביום ה-15 בפברואר 2026 , בבית משפט השלום בתל אביב-יפו , ניתן פסק דינו של כבוד השופט עדי הדר בתיק שהעסיק את המערכת המשפטית קרוב לשלוש שנים. התביעה, שהוגשה על ידי שרית לוי בסך של כ-1.475 מיליון ש"ח , הופנתה נגד עורך הדין רונן שחר, ששימש בעבר כבא כוחה וכשותפה העסקי , ונגד עורך הדין איל דן, שעבד במשרדו של שחר באותה עת.
ראשיתו של הסכסוך בשנת 2017, אז החלה התובעת להעביר כספים לרונן שחר בהיקף מצטבר של כמיליון וחצי שקלים. בעוד שהתובעת טענה שמדובר בהלוואות אישיות שניתנו לשחר לצורך השקעות במיזמים שונים, טען שחר בכתב הגנתו כי מדובר בהשקעות משותפות לכל דבר ועניין, אשר נשאו בחובן סיכונים וסיכויים ששני הצדדים היו מודעים להם.
כאשר הליכי הגבייה מצדדים שלישיים נתקלו בקשיים, חתמו הצדדים בנובמבר 2020 על הסכם פשרה להסדרת החובות. במסגרת ההסכם, התחייב שחר להשיב חלק מהכספים בתשלומים חודשיים, וכנגד היתרה בסך 1.1 מיליון ש"ח, שיעבד לטובת התובעת את זכויותיו במגרש ביישוב אורנית.
לב התביעה התמקד בטענתה של לוי כי הבטוחה המרכזית בהסכם – המגרש באורנית – התבררה כ"בלתי קיימת". לוי טענה כי שחר ודן (שערך את טיוטת ההסכם) הוליכו אותה שולל לגבי קיומו וערכו של הנכס. אלא שבמהלך הדיונים התברר כי התובעת לא הציגה ולו בדל של ראיה מקצועית לתמיכה בטענה זו. השופט הדר ציין כי התובעת נמנעה מלהגיש חוות דעת של שמאי מקרקעין שיקבע כי לשווי הזכויות אין ערך, ומחדל זה הקים חזקה כי עדות כזו הייתה פועלת לרעתה.
יתרה מכך, השופט מצא כי לוי הצהירה בהסכם כי ערכה את כל הבדיקות הראויות לגבי הנכסים בטרם החתימה. "התובעת רכשה זכויות… עם הסיכוי, אך גם עם הסיכון", נכתב בפסק הדין.
התביעה נגד הנתבע 2, עורך הדין איל דן, התבססה על טענת רשלנות מקצועית בעת עריכת ההסכם. דן טען מנגד כי לא ייצג את התובעת מבחינה משפטית, אלא פעל כחבר וכמגשר בינה לבין מעסיקו דאז, רונן שחר, בניסיון לסייע לה במצוקתה.
השופט קיבל את גרסתו של דן וקבע כי התובעת עצמה הגדירה אותו בזמן אמת כ"מגשר". עוד נקבע כי לוי לא הוכיחה כל נזק שנגרם לה כתוצאה מפעולותיו של דן. השופט אף העיר כי דן "כרה בור ונפל בו", כאשר מתוך רצון לסייע לחברתו דיבר סרה במעסיקו, אך בסופו של יום היא "גמלה לו רעה תחת טובה" כשהגישה נגדו תביעה כבושה.
פסק הדין חושף טפח מהתנהלות בעייתית של הצדדים. התובעת הודתה במהלך המשפט כי מסרה דיווחים כוזבים למס הכנסה ולשכת התעסוקה בעזרת מסמכים שסיפק לה שחר. היא אף העידה על עצמה ועל שחר כי הם "אינם שתי נשמות טובות". השופט דחה את ניסיונה של לוי להשתמש בהסתבכותו הפלילית של שחר בפרשות אחרות כדי להוכיח שרימה אותה במקרה זה, וקבע כי לא נמצא קשר ענייני בין הדברים.
בסופו של יום, נדחתה התביעה במלואה. השופט הטיל על לוי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ש"ח לטובת רונן שחר, ו-20,000 ש"ח לטובת איל דן.
ת"א 55379-05-23
